האדמו"ר ממעליץ עלה לצפת לרגל היא"צ של זקנתו אשת רבי יהודה ממעליץ ובת השרף ממאגלניצא זי"ע

ביום שני קרח כ"ז סיון עלה כ"ק האדמו"ר ממעליץ שליט"א לבית העלמין העתיק בצפת, לרגל יום היא"צ של זקנתו הרבנית רייזל שרה ע"ה אשת הרה"ק ר' יהודה ממעליץ זצוק"ל ובת הרה"ק השרף ממאגלניצא.
  • אם לתינוק בן חודש: " משה שילה רעב ואין לי כסף לקנות לו נוטרולין"

    תוכן מקודם

  • "הן בכו מכאבי בטן, אני בכיתי כי לא היתה להן אמא"

    תוכן מקודם

  • שטר בין דין: אילו רבנים הצטרפו יחד לחתום ולמה?

    תוכן מקודם

  • הילדים של עם ישראל: שרה נחמן ושילה מתחננים אלינו לעזרה

    תוכן מקודם

הרבנית ריזל שרה ממעליץ ע"ה מנו"כ בצפת

ביום שני פרשת קרח כ"ז סיון הבעל"ט חל היארצייט של הרבנית הצדקנית ריזל שרה ע"ה אשת הרה"ק ר' יהודה ממעליץ זצוק"ל ובת הרה"ק השרף ממאגלניצא זצוק"ל, אשר מנוחת כבודה בבית העלמין העתיק בצפת סמוך ונראה לציוני קודש של האריז"ל והרה"ק ר' שלמה אלקבץ זכרון כל הצדיקים לברכה.

מראש צורים אראנו

לידת הרה"ק רבי חיים מאיר יחיאל זצוק"ל השרף ממאגלניצא

אמו של המאגלניצער השרף ר' חיים מאיר יחיאל ממאגלניצא זי"ע בתו של המגיד מקאזניץ הרבנית פעריל ע"ה היתה אשה צדקנית עד מאוד, אך ל"ע הבנים לא נתקיימו אצלה ונעדרו כולם, זה בלידתו וזה כבר שית כבר שבע, ובאתה לפני אביה הקדוש ובכתה לפניו במר לבה אודות בניה הנעדרים ל"ע, אמר לה אביה בתי מה אעשה לך הנך מכוונת כוונות רמות ובזה את ממשיכה נשמות כל כך גבוהות שאינן יכולין להתקיים בהעולם השפל הזה, לזאת איעצך שתעשי עבורך מלבוש חדש משובץ בכפתורי כסף וירננו אחריך "אז דו ביסט פארשארט געווארן" (לא אמר לה להניח מהכוונות רק שתראה עצמה כלפי חוץ כאילו נטתה מן הדרך ח"ו), וככה תוכל להמשיך נשמות לעולם הזה שיהיה להם קיום בעז"ה, וכן עשתה ונולד לה אז השרף ממאגלניצא זי"ע. ורגיל היה לומר על עצמו "איך בין די פארשארטע נשמה", וכי אינני פארשארט שהנני מרהיב עוז בנפשי לשאול מהשי"ת ולבקש מאתו על אלו מבני ישראל שאינם ראוים לברכה, וחוצפה הוא לבקש רחמים עליהם והנני בוקע בשחקים עבורם. (אוצר פניני תורה וחסידות פר' יתרו).

כשנה לפני פטירתו בליל שב"ק אחרון של פסח תר"ח נסתלקה זוגתו (של השרף ממאגלניצא) הרבנית פיגא (גיטל) בת הרה"ק רבי אלעזר מליז'ענסק זי"ע, בשעת ההלויה הספיד אותה ואמר מעיד אני עליה שהיתה ממאסת בחייה מפני צרות ישראל, לה יש חלק בכל תורתי ועבודתי, והפליג מאוד לספר את יחוסה הגדול וצדקתה, וסיפר אז אשר בעת חתונתם בשעה שכסוה בצעיף כנהוג ראה זקינו המגיד הק' מקאזניץ את זקינה הרבי ר' אלימלך מליז'ענסק זי"ע מצדה האחד ואביה הרבי ר אלעזר מצדה השני, ועוד אמר: זקיני הרב המגיד אמר לי שיש לה רוח הקודש. (זכות אבות עמ' רי"ז).

ומגבעות אשורנו

ציון המגיד מקוזניץ כציון הרשב"י במירון

סיפר החסיד הישיש רבי משה כהן ז"ל נכד הרב הקדוש המגיד מקאזניץ זכותו יגן עלינו, שהרב הקדוש רבי יוסף מדאמבראווא זצ"ל (חתן הרה"ק רבי משה'לע מקאז'ניץ זי"ע) היה נוהג בכל שנה לנסוע למאגלניצא להשתטח על ציון הרה"ק רבי חיים מאיר יחיאל ממאגלניצא זי"ע ביום ההלולא דילה בט"ו באייר, כי היה מסתופף בצלו בחיים חיותו, ומשם נסע בחזרה לביתו דרך עיר קאזניץ להשתטח על ציון המגיד הקדוש ביום ל"ג בעמר, והיה מתאכסן בבית החסיד הישיש רבי משה כהן שהיה מחזיק את המפתח של האהל שספונים שם הקדושים אדמור"י בית קאזניץ זי"ע.

סיפר רבי משה הנ"ל שפעם אחת שאל את הרב הצדיק רבי יוסל'ע הנ"ל למה הוא מהדר להיות בל"ג בעומר על ציון הרב המגיד ז"ל, והשיב לו שזה מפני שבעת שאכל מזונות על שולחן חותנו הרבי רבי משה'לע מקאזניץ זצ"ל פעם אחת אמר לו הרה"ק הנ"ל ולבני הנעורים אנשי שלומו ביום ל"ג בעומר: לכו היום על הציון של אבי הרב המגיד מקאזניץ זצ"ל, ויהיה נחשב לכם כאילו הייתם במירון על ציון התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי זי"ע.

והוסיף הרה"ק רבי משהלע זי"ע, אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר יש, שאבי מורי הרב הצדיק ז"ל היה דרכו תמיד לעשות סדר הקפות בשמחת תורה בהתלהבות גדולה, פעם אחת עשה ההקפות בליל שמחת תורה בהתלהבות גדולה ובשמחה עצומה ביתר שאת יותר מהרגיל בכל שנה, ואני לא הרהבתי עוז בנפשי לשאול אותו על זה, אך חתנו הוא גיסי הרב הקדוש אבי עזרא זעליג שפירא אב"ד גרעניץ (אבי הרב הקדוש ממאגלניצא זצ"ל) הרהיב עוז בנפשו ושאלו לאמר חותני מה יום מיומים, והשיב לו תדע כי אבי רבי שבתי ז"ל יושב בגן עדן בהיכל אחד עם התנא רבי יוחאי אביו של התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי ז"ל, והיום אמר רבי יוחאי לאבי שיוליך אותו אתו אל ההקפות שלי ובעד זה יוליך אותו בל"ג בעמר הבא אל ההלולא של בנו רשב"י, וכן עשה. וכיון שרבי יוחאי עמד אצלי בשעת ההקפות לכן היה לי סיוע מקדושתו לעשות ההקפות בשמחה גדולה ובהתלהבות הזה עד כאן. ומזה נראה לי שכמו שאביו של אבי הרב המגיד זצ"ל יש לו שייכות עם רבי יוחאי, כמו כן אבי הרב המגיד ז"ל יש לו שייכות גם להתנא רבי שמעון בר יוחאי והוא יושב עמו בגן עדן גם כן בהיכל אחד. (שפתי קודש ע' 10).

הרה"ק רבי יהודה ממעליץ זצוק"ל

נולד בערך בשנת תק"פ לאביו הרה"ק רבי יעקב ממעליץ (בנו של הרה"ק רבי נפתלי מראפשיץ שאמר עליו בילדותו אם תרצו לראות אותי תסתכלו בפנים של נכדי יודעלע) ואחרי פטירת אביו בשנת תקצ"ט מילא את מקומו כרב ואדמו"ר.

בשנות נעוריו ראו עליו כבר כי לגדולות נוצר, היה שקדן גדול ועובד ה', כשהגיע לפרקו בא הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליזענסק זי"ע בחלום הלילה לאביו הרה"ק רבי יעקב זי"ע והיה בשמחה רבה ולא ידע האב הסיבה לשמחתו הלזו, ברם כעבור זמן קצר כשדובר בו נכבדות עם הרבנית הצדקנית ריזל שרה בתו של הרה"ק רבי חיים מאיר יחיאל זצוק"ל הנודע בשם השרף ממאגלניצא, הבין שמחת הצדיק מה היתה, כי הכלה היתה נכדתו (כי רבינו ממאגלניצא היה חתן הרה"ק רבי אלעזר מליזענסק).

אירוסיו התקיימו בבית הרה"ק בעל המאור ושמש, וגופא דעובדא הכי הוה (כפי שסיפר נכדו הגאון רבי משה הלברשטאם זצ"ל ששמע מפי הרה"צ ר אברהם שמחה הורוויץ זצ"ל מדזיקוב מעליץ), כי בהיות הרבנית ריזל שרה ע"ה בילדותה אך בת ז' ביקרה בבית הרה"ק בעל מאור ושמש זי"ע וכיבד אותה במאוד והגיש לה פירות, והיה זה לפלא בעיני הנוכחים, וסיפר המאור ושמש כי בלילה זו ראה את רבו הרבי ר' אלימלך זי"ע בחלום ולא ידע על מה, אך כשהיא באה נודע לו פשרו, כי תמיד כשבא אצלו אחד מצאצאי הרבי רבי אלימלך זי"ע מתגלה אליו תחילה, ולכן כיבד אותה מאוד. ובהיותה שם היו גם הרה"ק ר יעקב ממעליץ זי"ע עם בנו הרה"ק ר יהודה בילדותו, וגמר אז השידוך ביניהם בבית המאו"ש זי"ע. (חמדה גנוזה ערך הרה"ק ר' יהודה ממעליץ עמוד מג).

לאחר חתונתו נשאר לאכול מזונות על שולחן חותנו, ואביו הקדוש לימדו לשון סתרים ורמזים האיך שיערכו אגרותיהם ביניהם מבלי שיבין איש את הנכתב. (תורת השרף ממאגלניצא ע' ר"ס).

הרבנית ריזל שרה ע"ה אשת הרה"ק רבי יהודה ממעליץ

מרת ריזל שרה היתה צדיקת חשובה וידועה, ולמשמע שמהּ חרדו רבים. מסופר שפעם אחת כאשר היה בנה הרה"ק רבי נפתלי זצ"ל בעודו צעיר לימים בצאנז והיה לו כובע רחב מאוד, והיה אחד מתלוצץ ממנו, השיב רבי נפתלי לעומתו הידעת מי אני, אני בנה של ריזל שרה, נבהל הלה ותיכף ומיד ביקש ממנו מחילה. (שם עמ' רס"ב).

כפי המקובל במשפחה לאחר פטירת בעלה הגדול הרה"ק ר' יהודה'לע זצ"ל גמרה בלבה לעזוב את ארץ מולדתה ומגוריה בכדי להתרחק ממחלוקת שרתה שם, ואמרה לצאצאיה לפני הפלגתה לארץ הקודש שאם יצטרכו לישועה באיזה ענין יבואו להתפלל על קברה ותשתדל אצל אבותיה הק' להמשיך הישועה הנצרכת.

תגלית שנת פטירת הרבנית

בספר בית היין (שריג ב' פ"ב הערה צ"ט) מעיר על שנת פטירת הרבנית המצויין על המצבה "כ"ז סיון תרמ"ג" שזה טעות שכן סיפרה הרבנית מבערשט ע"ה שנולדה בערך בשנת תרנ"ו שזוכרת שהגיע מצפת משלוח מזקנתה הרבנית 'קאפלעך און רויטע קייטלעך', ע"כ צ"ל שזה טעות ומן הסתם היתה שנת פטירתה בשנת תרס"ג וכשחידשו המצבה החליפו אות ס' באות מ'.

העסקנים עמלו לחפש ולחקור אחר מקורות קדומים כולל חיפוש הארכיון החברה קדישא דעיה"ק צפת לדעת את שנת פטירתה ולא עלתה בידם, עד שהגיע עדות מהרה"ח ר' שמואל יוסף היילפרין הי"ו מב"ב שזקינתו ריזל שרה הלברשטאם היתה נכדתה ונקראת על שם הרבנית ע"ה, [היא היתה בת הרה"ג ר' יוסף שפירא אבד"ק דינאוו, חתן הרה"ק ר' אהרן מבערטש זצ"ל חתן הרה"ק ר' יהודה ממעליץ זי"ע], שנפטרה בשנת תש"מ ונולדה בשנת תרמ"ח בגיל 92, ב"ה נתגלה שהרבנית נפטרה בשנת תרמ"ג כמו שנרשם על המצבה, ועוד לפי המומחים המצבה הינה מאבן גיר ונראה שזהו המצבה המקורית שהניחו לאחר פטירתה.

חידוש המצבה

שנים רבות הוזנח המקום וכל מבקש לבוא ולהשתטח לא הצליח למצוא את הקבר על אף קרבותה לציון האר"י הק', לכן התאזר נכדה כ"ק אדמו"ר ממעליץ שליט"א מקו"מ באשדוד להתעסק ולפעול לחידוש המצבה ולציינה שיכירוה מרחוק ויוכלו להגיע למקום. וב"ה לאחר יגיעות רבות ותרומות נכבדות מנדיבי עם רבנים ואדמו"רים נכדיה מברכים אנו על המוגמר בהשתדלות הרה"צ שמחה בונם פאנעט שליט"א סיימו לחדש המצבה בבית החיים העתיק בצפת.

יצויין כי זוהי הציון היחידה שנשארה לפליטה מכל שושלת "מעליץ" לדורותיה, כל הציונים והקברים בבית החיים בעיר מעליץ שבגאליציא חוללו והועברו בקבר אחים אשר הוקם בצאנז.


כתבות קשורות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

דילוג לתוכן