ההיגיון בדרישה של ליברמן ב'גזירת המעונות' / שלומי זייבלד

אם נדבר רגע כלכלית, בניסיון להבין את הלך החשיבה של אלו הטוענים כל היום כי המדינה חייבת לעודד גברים חרדים לצאת לשוק העבודה, יש הרבה היגיון בדרישה שלהם. ככל ויותר אנשים יעבדו, המדינה תוציא פחות כסף על קצבאות ותרוויח יותר כסף ממיסים. בישראל, עם הגירעון ההולך וגדל – מדובר במשימה כלכלית חשובה מאוד.

אנחנו כמובן, כיהודים מאמינים בני מאמינים, יודעים שהכל משמיים, והוא הזן ומפרנס לכל – מקרני ראמים ועד ביצי כינים. גם כך, אין הסבר הגיוני כיצד מצליחים בציבור החרדי לגדל ולחתן משפחות ברוכות ילדים. מי שעזר לנו עד כה, יעזור לנו גם מכאן והילך.

אבל בגישה הכלכלית הנקייה, בכיוון המחשבה של קברניטי המדינה והאחראים על הקופה הציבורית, הצורך לעודד גברים חרדים לעבוד, מובן. ואכן, עם או בלי קשר למאמצים הרבים שנעשו בנושא בשנה האחרונה, מספר החרדים העובדים עולה בהדרגה, בעידוד ובברכת הרבנים והאדמו"רים המורים לתלמידיהם הזקוקים לכך לצאת מד' אמות של הלכה לעולם המעשה, תוך כדי קביעת עיתים לתורה כמובן.

יש גם היגיון בתסכול של אדם עובד שמקבל הנחה פחותה יותר מאדם שיושב ולומד. אם ניקח לדוגמה את מעונות היום, הרי שאלו נמצאים תחת אחריות משרד הכלכלה. לא משרד הרווחה, ולא משרד החינוך.

ההסבר? כל הרעיון נולד כדי לאפשר להורים לצאת לעבוד בזמן שהילדים נהנים ממסגרת מפוקחת, עם ארוחות מזינות ובריאות. בפועל, נוצר מצב בו דווקא אלו שלא עובדים, נהנים מהטבה זו יותר מאשר אנשים עובדים.

אך מדובר בחשיבה בסיסית ושטחית. כיום, אחוז הנשים החרדיות העובדות, כמעט ומשתווה לאחוז הנשים העובדות מהמגזר הכללי. בזמן הזה, הבעלים לא מובטלים, אלא יושבים ועוסקים בתורה בכוללים ובישיבות.

ביטול ההטבה לנשים העובדות שבעליהם לומדים, לא יביא לכך שהגברים יפסיקו ללמוד ויתחילו לעבוד. אם כבר, יווצר מצב הפוך: נשים יבינו שלא שווה להן כלכלית לעבוד כאשר רוב המשכורת מתכלה על המעונות, והן תלכנה לעבוד במשרה חלקית או בכלל תישארנה בבית.

כדי לפתור את הבעיות הכלכליות של המדינה, יש מספר אופציות כיצד לעודד בצורה נכונה גברים חרדים לצאת לעבוד. בשיתוף פעולה – מצליחים. כאשר מנסים לכפות עלינו לשנות את אורח חיינו – הניסיון הוכיח שזה נועד לכישלון. תשאלו את יאיר לפיד כמה חרדים התגייסו לצה"ל בזכותו.

ומה עושים עם התסכול של הזוגות העובדים מהציבור הכללי (ומהציבור החרדי)? אם רוצים לנקוט בגישה הסוציאלית, אפשר להרחיב את חוק חינוך חובה מגיל 0 במקום מגיל 3 כנהוג היום. לחילופין, אפשר לנקוט בשלל גישות שיתנו מענה מושלם לכל הצדדים.

בכל מקרה, כדי לפתור את הבעיות של תקציב המדינה, המלחמה הזאת שולית וטיפשית. בהערכה הכי מופרזת, הדבר יחסוך 400 מיליון ש"ח בשנה למדינה, סכום שולי ביחס לתקציב. לשם השוואה: ההסכם הקואליציוני עם רע"מ מעניק לה יותר מחמישים מיליארד (!) ש"ח. כבשת הרש החרדית לא תשנה את המאזן.

אבל איווט ליברמן נוהג אחרת. מדוע? יש לנו רק 2 אפשרויות. או שהוא טיפש, וחושב שעם כפייה נגד החרדים הוא יצליח לנתק אותנו מהתורה הקדושה, מקור חיינו, כמו אותו שועל שניסה להוציא את הדגים מהמים במשלו של רבי עקיבא.

אפשרות נוספת היא, הוא יודע שהוא לא יצליח, אבל הוא רשע. מטרתו היא להתנקם בציבור החרדי בשל דמיונות השווא שמלווים אותו על קנוניה של דרעי שסיפר לנתניהו שהלשין עליו לרשויות החוק – ולכן הוא שונא חרדים מושבע, ולא אכפת לו מהמשמעות הכלכלית של זה.

והכי גרוע? לפי ההתנהלות שלו נראה שהוא שילוב של רשע וטיפש.