משיח יגדל בפלטרין של הגויים
וזיז שדי ירענה (תהילים פ, יד). וזיז שדי – המה הגוים הרשעים – ירענה, המה מרעים את המשיח. ועל דרך שאמרו (תנחומא שמות ח ) כמו שמשה [גואל ראשון] נתגדל בפלטרין של פרעה, כן המשיח [גואל האחרון] יתגדל בפלטרין של הגוים. (משיח בפתחה של רומי סנהדרין צח ע"א)
לא יהיה מי שינחם את עם ישראל
בשם הרה"ג הצדיק ר' שלום מלמד זצ"ל [הרב מאומן], על מה שאמרו "ייתי ויחמיני", "ייתי ולא יחמיני" . וצריך להבין הכי יכולים לומר כן, שיאמר שלום עלי נפשי שיחביא את עצמו ולא אכפת ליה זולתו, ומה שיהיה מכל ישראל.
ולכן אומר אני שזה כוונתם – מאן דאמר "ייתי ויחמיני", כוונתו שקודם ביאת הגואל יהיה צדיק הדור שיוכל לנחם את ישראל. וחד אמר שלא יהיה שום צדיק שיוכל לנחם את ישראל, רק יהיה דור יתום מאוד ר"ל.
וזה "ייתי" היינו באיזה זמן ייתי, באיזה זמן משיח יבוא, כאשר "ולא יחמיני" שלא יהיה מי שינחם את ישראל, רק ופתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים (מלאכי ג א).
ייתי ולא אחמיניה
ייתי ולא אחמיניה (סנהדרין צח:). כך דברי האמוראים, וקשה, הלא קל שבקלים לא יכוין להנאת עצמו, ואנשי כנסת הגדולה תקנו ההיפך ונזכה ונחיה ונראה (תפילת ובא לציון), ואיך יעלה על הדעת שהאמוראים לא ירצו להשתתף בצרת ישראל. אלא שהם ראו את כל הייסורים של ישראל זה אלף תת"פ שנים ואח"כ יהיה אתחלתא דגאולה על ידי החופשים. על כן אמרו שייתי הגאולה אבל ולא אחמיני שלא יראו את הגואל הזה, אבל חס ושלום שיאמרו כן על חבלי לידה.
נגילה ונשמחה בו
זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו (תהילים קיח, ד). ז"ה היו"ם עש"ה ה' עולה דע"ת (474) , נגיל"ה ונשמח"ה ב"ו עולה שרי"ה (515), כמאמר הזוה"ק (ח"ג קצד:) שריה בן דן יבוא קודם ביאת הגואל.
ארץ הצבי
צבי – ר"ת י'פרח ב'ימיו צ'דיק (תהילים עב, ז). ונראה, שלכן נקראת ארץ ישראל ארץ הצבי (ירמי' ג, יט), כי הארץ מחכה ליום שיבוא הגואל ויפרח בימיו צדיק.
הפודנו מיד מלכים
בנוסח הברכה (אמת ואמונה) הפודנו מיד מלכים. יש לרמז "הפודנו מיד" עולה בגימטריא אדו"ם בב"ל מד"י יו"ן (205). ועוד מרומז "הפודנו מיד מלכים" עולה בגימטריא מש"ה, שפודנו מיד מלכים על ידי משה הגואל הראשון והוא גואל האחרון. (משה גואל ראשון הוא גואל אחרון, שמות-רבה פרשה ב,ד)
פתחת שקי ותאזרני שמחה
אליה"ו משי"ח עולה כמנין שק"י (410). וזהו "פתחת שקי" (תהילים ל, יב), היינו כשתפתח את אליהו ומשיח ותצוה אותם לילך לפדות את בניך אז "ותאזרני שמחה" (שם),ולא על ידי צדדים אחרים. כנאמר (תהילים מג, ג) "שלח אורך ואמתך המה ינחוני", פירש רש"י ז"ל: אליהו ומשיח המה ינחוני לארץ ישראל ויביאוני להר קדשך.
כי אנחנו רואים שיש גאולה שאינה על ידי המלך המשיח ואליהו, כגון חסדי מלכי הגויים, ואיזה טעם יש להם שעושים אתנו כמו עם כדור לשבט ולא לחסד ר"ל. והשי"ת ירחם עלינו מהרה ויגאלנו בקרוב.
וזהו שאומרים (קדושת כתר בשבת קודש) "ויגאלנו שנית", היינו כי כמה גאולות היו חוץ ממצרים, בימי כורש היה על ידי מלך ממלכי האומות וראינו הגאולה ההיא שהיינו עבדים בימי הגאולה, אבל גאולת מצרים היתה גאולה שלימה על ידי הקב"ה, וגאולה כזו עוד לא היתה רק תהיה בימי מלך המשיח. ולכן אומרים "ויגאלנו שנית" בקרוב בימינו אמן כן יהי רצון (עלה בדעתי כשהינו במצור בתל-אביב [בשנת תש"ח] בבית ש"ב הר"ר מנחם בנימין גלברג שליט"א).
ואמונה כל זאת
האות ח"ת עולה ד' פעמים אמונ"ה (408). כי הגאולה באה מכח אות חי"ת, [הגאולות היו בשנת ח׳, ב׳ אלפין תמ"ח היתה גאולת מצרים, גאולת עזרא היתה ג"כ בשנת ח׳, בניין בתי המקדשות היו בשנת הח', וכן יכולה להיות הגאולה העתידה] ובאה ע"י אמונה. והם ד' לשונות של גאולה, והוצאתי – כנגד מצרים "אשר הוצאתיך מארץ מצרים" (שמות כ, ב). והצלתי – כנגד פרס שהצילם מגזרת המן. וגאלתי – כנגד יון שגאלם השי"ת להיות ברשות עצמם מעול היונים כמאמרנו (תפילת על הניסים) "ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופורקן כיום הזה" שהוא לשון גאולה. ולקחתי – כנגד אדום והמלכויות שלו כנאמר "ולקחתי אתכם לי לעם" (שמות ו, ז) שזה יהיה לעתיד במהרה בימינו אמן.
שנות הח' מסוגלות לגאולה
שמעתי מכ"ק אאמו"ר [הרה"ק רבי יעקב דוד מראדומסק] זצ"ל, ששמע מרבנו הקדוש הרה"ק רבי דב בעריש מביאלא זי״ע, שאמרו לו שאחד מגדולי ישראל אמר שהמשיח יבוא בשנת תרל"ח. אמר: ״על החתין (ח) יכולים להאמין״. [פירוש לדבריו זי"ע, כי כל הגאולות היו בשנת ח׳, ב׳ אלפין תמ"ח היתה גאולת מצרים, גאולת עזרא היתה ג"כ בשנת ח׳, בניין בתי המקדשות היו בשנת הח', וכן יכולה להיות הגאולה העתידה].
אפילו לא יעשו תשובה תבוא הגאולה
ר' יחיאל טראהן שליט"א סיפר ששמע מכ"ק אאמו"ר הרה"ק ר' יעקב דוד זצק"ל שאמר, שאפילו לא יעשה תשובה גם כן תבוא הגאולה. פעם אחת אמרו בביהמ"ד תהלים עבור חולה, וכאשר באנו לפסוק (תהילים קה, מה) בעבור ישמרו חקיו נפל בדעתי שזה מורה באצבע דאינו כן. מיד החזיר אאמו"ר את פניו אלי ואמר 'לא תפסת אותי'.
בעת ההיא לאמר
הנה משה רבנו ע"ה לא נכנס לארץ, כדי שיוכל בית המקדש להיחרב וכך ישפוך ה' את חמתו על עצים ואבנים ולא ח"ו על ישראל, כי ידוע (ראה 'מגלה עמוקות' פרשתן אופן כ') שאם היה משה רבנו נכנס לארץ והיה נבנה הבית על ידו, לא היה נחרב, כי אין חורבן יכול לשלוט במעשה ידיו, ואז ח"ו היה שופך הקב"ה חמתו על ישראל. לכן, כיון שראה משה רבנו ע"ה שלא ייכנס לארץ ובית המקדש עתיד להיחרב, ביקש על עיר הקודש שתשוב ותבנה. וזה שהתפלל משה "ואתחנן אל ה' בעת ההיא" – "בעת" ראשי תיבות ב'רחמים ע'ירך ת'שוב.
בדורו של משיח לבקש את ה'
בשם הרה"ק ר' יצחק מסקווירא, זה דור דורשיו מבקשי פניך יעקב סלה (תהילים כד, ו). זה דור דורשיו – היינו בזה הדור של משיח, אזי דורשיו היינו הדרשנים של הדור הזה, לא יבקשו מן הדור לעשות גילגולי שלג, ולא לעשות הפסקות של תענית משבת לשבת, ולא לגלגל עצמו על קוצים ודרדרים, רק זה ירצו מהדור הזה – מבקשי פניך יעקב סלה, שעל כל פנים יבקשו את ה' וידעו שהם עם ה'.
והוסיף בזה ר' חיים שלום, פסי"ם ר"ת מ'בקשי פ'ניך י'עקב ס'לה, כי יוסף הצדיק שהיה הראשון שירד לגלות, רמוז בו שיהיה בסוף הגלות דור כזה שלא יבקשו מהם יותר כי אם שעל כל פנים יהיו מבקשי פני ה'.
בכל חידוש בעולם לצפות למשיח
החודש הזה לכם (שמות יב, ב). פירש כ"ק רבינו הקדוש ר' דוב בעריש זצקל"ה מביאלע, החודש הזה לכם – בכל חידוש שנתחדש בעולם תצפה למשיח, כי בוודאי החידוש הוא בעבורכם.
ושכינת עוזו בגבהי מרומים (תפילת עלינו לשבח)
משיח עולה בגימטריא בגבה"י מרומי"ם (358). כי הוא יושב בהיכל קן צפור כדאיתא בזוהר הקדוש (ח"ב ז:).
חוצב להבות אש
קול ה' חוצב להבות אש (תהלים כט ז). "להבות אש" עולה "דוד משיח בן ישי". כי המשיח ישרוף כל הגוים, והיה בית יעקב אש (עובדי' א יח), ועל ידו יחצוב להבות אש, ושלחתי אש במגוג וביושבי האיים לבטח (יחזקאל לט ו) במהרה בימינו אמן.
מתי יבוא אליהו קודם משיח?
שמעתי מהרב החסיד ר׳ העניך ורנר, בשם הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי״ע, על מה שאמרו (סנהדרין צח.) ״אמר רבי יהושע בן לוי, שנים ראיתי וקול ג' שמעתי, אמר ליה אימת אתי משיח, אמר ליה זיל שייליה לדידיה, והיכא יתיב, אפיתחא דקרתא, ומאי סימניה, יתיב ביני עניי סובלי חלאים, וכולן שרו ואסירי בחד זימנא, איהו שרי חד ואסיר חד, אמר דילמא מבעינא דלא איעכב, אזל לגביה אמר ליה שלום עליך רבי ומורי, אמר ליה שלום עליך בר ליואי, א"ל לאימת אתי מר, א"ל היום, אתא לגבי אליהו א"ל מאי אמר לך, א"ל שלום עליך בר ליואי, א"ל אבטחך לך ולאבוך לעלמא דאתי, א"ל שקורי קא שקר בי דאמר לי היום אתינא ולא אתא, א"ל הכי אמר לך (תהלים צה, ז) "היום אם בקולו תשמעו"."
והקשה הרה״ק מבארדיטשוב, וכי לא ידע רבי יהושע בן לוי שאין המשיח יכול לבוא באותו היום, הלא אליהו הנביא יבוא קודם לכן לבשר לנו על כך וכיון שאליהו לא בישר, כיצד יבוא המשיח? ותירץ, שאליהו הנביא יבוא רק אם ישראל לא יהיו זכאים לגאולה ולפיכך יבוא יום קודם ויעוררם בתשובה ויחזרו למוטב כדי שיוכלו לקבל את אור הגאולה, כי קדושתו וגדולתו של אליהו תפעל אצל כל אחד מישראל שיהא די ביום אחד כדי שישובו עם ישראל בתשובה.
אבל אם יהיו עם ישראל זכאים, אזי לא יצטרך אליהו לבוא יום קודם אלא יבוא יחד עם המשיח. לפיכך חשב ריב"ל כשאמר לו המשיח שבא היום, שעם ישראל זכאים ויבואו היום. אלא למחר ראה שלא בא, לכך שאל את אליהו מה כוונתו במה שאמר לו. וזהו שאמר רש״י הקדוש על הפסוק (תהלים מג, ג) ״שלח אורך ואמיתך״, את המשיח ואת אליהו, כי ישראל יהיו זכאים ויבואו אליהו ומלך המשיח יחדיו ולפיכך כתב "אורך" קודם.
בוודאי אנו בדורו של משיח
מכתב יד קדשו של כ"ק אאמו״ר זצ׳׳ל: שמעתי מרבנו הקדוש בעל 'ישמח ישראל' מאלכסנדר זי״ע, שבוודאי אנו דורו של משיח, חייבים להיטיב מעשינו כדי שלא נבוש ממנו, וגם לרקוד מרוב שמחה שבאה כבר שעת גאולת עם ישראל.
אפילו בלא תשובה ירחם עלינו
הרה"ק מאור הגולה רבי יצחק אייזיק מקאמרנא זי"ע אמר: כתיב (ישעיה ס, כב) ״אני ה׳ בעתה אחישנה״. מכיון שאמר הקב״ה ״בעתה אחישנה״, אפילו אם זה רק כמה שנים לפני הקץ, אבל מעט אחישנה יהיה, משום שרבים רחמיו על עמו ובוודאי לא יעזוב את בניו עד הקץ ממש, אלא אפילו בלא תשובה ירחם עלינו ויגאלנו.
משיח בא בהיסח הדעת מן הרשעים
הרה"ק רבי דוד מטאלנא זי"ע אמר: איתא (סנהדרין צז.) ״אין בן דוד בא אלא בהיסח הדעת״, וגם אמרו (שם צח.) שבא בדור ״שכולו זכאי או כולו חייב״, ולכן כאשר יבוא העת שיהיו מוכרחים כבר לגאול את ישראל, אזי יסיח הקב"ה דעתו מן הרשעים, וממילא יישארו זכאים.
אם אלפי יהודים יחכו למשיח בוודאי היה בא
אחד שאל את הגה"ק בעל 'חפץ חיים' זי"ע, מדוע המשיח אינו בא עדיין והלא כל ישראל מצפים לבואו. השיב לו ה'חפץ חיים' במעשה שהיה: ״אספר לך דבר. בעיר בריסק התפנתה משרת הרבנות החשובה והחליטו כולם לקבל עליהם את הגה"ק רבי יוסף דב סולובייצ'יק זי"ע בעל 'בית הלוי' – לרב העיר. הגרי״ד התגורר אז בוורשה ומשלחת נכבדה מחשובי העיר בריסק באה לבשרו על המינוי הנכבד ולהביאו לעירם. אבל הוא באחת: ״אינני רוצה להיות רב״. באותה שעה קם אחד מנכבדי קהילת בריסק ואמר: ״רבי, הלא חמשה וארבעים אלף מישראל מחכים עליכם, ואתם אינכם רוצים?!״.
כיון ששמע הגרי״ד דברים אלו, מיד קרא לרבנית שתיתן לו את מלבושי השבת כדי לנסוע לבריסק, באמרו: ״אם חמשה וארבעים אלף מישראל מחכים עלי, מוכרחני לנסוע״. ״ואתה בני״ – סיים בעל 'חפץ חיים' את סיפורו ופנה אל האיש – ״שמע, אם אמת היה הדבר שעל כל פנים אלפי יהודים היו מחכים לקראת המשיח, אז בוודאי היה בא, אלא שלדאבוננו ההיפך הוא הנכון – משיח מחכה עלינו״.
בקצה השמים משם יקבצך
הרה"ק רבי מנחם מאמשינוב זי"ע אמר: כתיב (נצבים ל, ד) ״אם יהיה נדחך בקצה השמים״ – יש להבין, איה ״קצה השמים״ והרי שפיר היה לומר "בקצה הארץ?" ונראה, שבסוף ימי הגלות, יחדור הנידח גם לקצה השמים, לבתי גדולי ישראל…
באדיבות "מכון באהלי צדיקים" להדפסת ספרי וכתבי הרנ"ג ויינטראוב זצ"ל. כל הזכויות שמורות
להערות והארות [email protected]
