הממשלה אישרה הבוקר (שני) את הצעת שר האוצר לתקציב המדינה והתכנית הכלכלית לשנים 2021-2022. תקציב המדינה לשנת 2021 יעמוד על כ-432.5 מיליארד שקל וב- 2022 על כ-452.5 מיליארד שקל. בשנת 2021 יעמוד הגירעון על 6.8% וב-2022 על 3.9%.
ראש הממשלה נפתלי בנט מסר, "רבותיי, גבירותיי, יש תקציב בישראל. תקציב של ממשלה שאכפת לה. לאחר שלוש שנים של קיפאון, ישראל חוזרת לעבוד. אני מבקש מחברי הממשלה להבין את גודל הרגע: אחרי שנים של הזנחה, אנחנו מביאים הבוקר את התקציב הכי נועז, הכי תחרותי, הכי מסייע לשכבות החלשות והכי דואג לעתיד ילדינו מזה שנים".
"בשנת 2021 אנחנו זורעים את עתיד ילדינו ונכדנו לשנת 2051. אנחנו מקימים מטרו בגוש דן, מכניסים תחרות בשלל מוצרי צריכה ומזון, ובכשרות, מונעים פשיטת רגל של הפנסיונרים בישראל, מגדילים את הרפואה הציבורית בישראל, מעניקים חירות ניהולית למנהלי בתי ספר, בונים לראשונה בתים לילדים עם אוטיזם, ודואגים לתזונה בריאה לילדי ישראל".
לדבריו, "התקציב משקף דאגה לכלל אזרחי ישראל ולא משרת אף אינטרס מגזרי צר. אני מבקש להודות לשר האוצר, אביגדור ליברמן, למנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב, לראש אגף התקציבים יוגב גרדוס ולנגיד בנק ישראל אמיר ירון, שהובילו את התהליך באחריות ובהצלחה, למול אתגרים מורכבים בכל המישורים".
"אישור התקציב יסייע גם ליציבות הממשלה ויאפשר לשרים להפוך חזון לעשייה במשרדיהם. אמרנו מתחילת הדרך שהממשלה הזו תעסוק בציבור ולא בעצמה. אמרנו – וקיימנו. בשעה טובה לכולנו".
שר האוצר, אביגדור ליברמן: "אחרי למעלה משלוש שנים בהן המדינה התנהלה ללא תקציב בשעות הבוקר המוקדמות ולאחר דיונים ארוכים העברנו תקציב אחראי בממשלה לצד חוק הסדרים חסר תקדים ובכך הבאנו בשורה ענקית לאזרחי המדינה".
ליברמן הוסיף, "הרפורמות שאישרנו מתמקדות בראש ובראשונה בהורדת יוקר המחיה – צעדים אותם נרגיש בכיס מהר מאוד. השקענו תקציבי עתק בתשתיות, בתחבורה ובנדל"ן והעברנו רפורמות משמעותיות שיורידו את החסמים ויצמצמו את הבירוקרטיה מה שיקל על כל אחד ואחת בהתנהלות היומיומית שלנו, העסקית או הפרטית. הדרך לאישור התקציב בכנסת מתחילה ברגעים אלו ממש ובשיתוף פעולה הדוק נעביר אותו ב-3 קריאות ונבטיח צמיחה כלכלית ויציבות שלטונית לאזרחי מדינת ישראל".
הצעות ההחלטה שאושרו כחלק מהתוכנית הכלכלית מכוונות לטיפול בבעיות המבניות של המשק, ומתמקדות בכמה עקרונות מרכזיים: עידוד תעסוקה והשקעה בהון האנושי בין היתר על –ידי שילוב אוכלוסיות, הרחבת ההשתתפות בתעסוקה ועוד; פיתוח תשתיות בעולמות התחבורה, הדיור, האנרגיה והטכנולוגיה; ויצירת תנאים תומכי צמיחה במגזר הפרטי והממשלתי דוגמת טיפול ברגולציה, תחרותיות, שדרוג שירותים ציבוריים, ייעול המגזר הציבורי ועוד.
