טיוטה אוטומטית

הִילּוּלָא קַדִּישָׁא • הרה"ק רבי מנחם מנדל מגלאגוב זיע"א

היום הילולת הרה"ק רבי מאיר מגלאגוב זיע"א - ל' מנחם אב תרל"ג לפ"ק

כתבות נוספות בנושא:

תקרית חריגה: מפציצים אמריקאים במבט מתוך מטוס קרב רוסי • צפו
הפרקליטות: תושבי לוד שהגנו בגופם על השכונה והרגו מתפרע נהגו כחוק
שר המשפטים לשעבר נגד גדעון סער: "מאבקים פוליטיים צריכים להתנהל בקלפי"
רביץ הפתיע את רבני 'דגל': שכונה חדשה בטלזסטון על שם הרב שך
  • איך מזהים השקעה שווה ולמי אסור להשקיע?

    תוכן מקודם

  • ציפרלקס? יתכן ומגיע לך הרבה כסף!

    תוכן מקודם

  • ראש בראש מול הביטוח הלאומי

    תוכן מקודם

  • אובחנה עם OCD וקיבלה 59,000 שקל! / אובחן עם דיכאון וקיבל 52,000 שקל!

    תוכן מקודם

רבינו מאיר נולד בשנת תקס"ו לאביו הרה"ק רבי אשר ישעי' רובין מראפשיץ זי"ע, ולאמו מרת רייצא ע"ה, בת הרה"ק רבי נפתלי צבי הורוביץ מראפשיץ זי"ע, בן הרה"ק רבי מנחם מנדל מלינסק זי"ע, חתן הגה"ק רבי יצחק אב"ד האמבורג זצ"ל, נכד המהר"ם טיקטין, והשל"ה.

בצל זקנו הרה"ק מראפשיץ זי"ע ובצל חותנו האור לשמים מאפטא זי"ע

רבינו נתחנך אצל זקנו הרה"ק רבי נפתלי צבי מראפשיץ זי"ע. את ביתו בנה עם הרבנית הצדקת מרת חוה אסתר ע"ה, בתו של הרה"ק רבי מאיר הלוי מאפטא בעל אור לשמים זי"ע. אחרי פטירתה בסוף ימיו, נשא את בת בנו של חותנו האור לשמים, ונולד לו בן אחד.

אחרי החתונה היה רבינו סמוך על שולחן חותנו, וחזה בעיניו ענינים נפלאים ומופתים גלויים, כאשר היה דרכו של חותנו להראות בגלוי. כאשר נסע רבינו לראפשיץ סיפר לאביו את אשר ראו עיניו אצל חותנו. זקנו הרה"ק מראפשיץ היה אז בבית, ושמע בחדרו מבעד לקיר, איך שנכדו מספר בהתלהבות לאביו ענינים נפלאים ומופתים גדולים מחותנו אשר רואים אצלו בכל עת ובכל שעה. יצא הרה"ק מראפשיץ ואמר בקפידא קצת: "ביי מיר האט עטס געלערגט, אז מען דארף ארבעטן גישט מוזן צוצוקומען צו דעם", וחזר על זה כמה פעמים. (לשון צדיק)

חוק קבוע היה לו לרבינו ליסע בכל ראש חודש  אל אביו הרה"ק מראפשיץ זי"ע על סעודת ראש חודש, ולקח עמו את בנו הרה"ק רבי מאיר זי"ע בעודו נער קטן. בחורף היו מניחין כר וכסת על העגלה לחמם את הילד. פעם אחת בחורף היה הקור גדול למאד, והוכרחו לעצור באמצע הדרך, וליכנס לבית מזיגה לחמם את עצמם. בבית המזיגה ישבו ערלים והיו משחקים בקארטין. בעל בית המזיגה יחד חדר מיוחד לרבינו. הילד בראותו את הקארטין שהם נרות מציורים, היה זה חידוש אצלו, כי לא ראה עוד כזאת מעולם, ועמד ליד השלחן בו שחקו הערלים, והסתכל בהם ובקארטין. כאשר הרגיש רבינו שהילד אינו עמו בחדרו, הבין שמסתמא הוא עומד ומביט בקארטין, ואכן הוא יצא לחוץ ומצאו שם כשהוא מסתכל על הקארטין. רבינו נתן לו פעטשיל (סטירה קטנה), ולקחו משם, ואמר לו: "א יידיש קינד אסור להסתכל בזה". (שארית ברוך לט, ועי' קדושת לוי פר' מקץ דרושיס לחנוכה ד"ה ידוע, שמדבר אודות גודל הקליפה של הקארטין)

עשות ספרים אין קץ

יחד עם בנו הרה"ק ר' יעקב יוסף זצ"ל, הוציא רבינו את ספר הקדוש של חותנו 'אור לשמים' לאור, וכמו שכתב בהסכמתו: "זמן כביר אשר אוותה נפשי להביא דברי קדשו בדפוס, כדי שיפוצו מעיינותיו להלהיב לב בני ישראל בעבודת הבורא לשעה, אך היה קשה עלי הטרחא מרובה הנצרך לזה. ועתה בראותי חשקת בני חביבי כבבת עיני, הרבני מוה' יעקב יוסף נ"י, שחשקה נפשו לטרוח בדבר מצוה זו. אמרתי לפעלא טבא יישר חילו, ובזכות זה יפקדהו השם בבנים ובנות עוסקים בתורה ובמצות, אמן".

יצויין שבנו רבי יעקב יוסף היה אז נשוי בזיוו"ר לבת דודו הרה"ק רבי אריה ליבוש נייהויז מחעלם – חתן ה'אור לשמים', אך לא זכה להבנות ממנה בזש"ק. ואמנם אח"כ נשא בזיוו"ש את בת הרה"ק רבי אלעזר מקאזניץ זי"ע , וממנה זכה להעמיד דורות לתפארה.

רבינו קרא את שם הספר 'אור לשמים', וכמו שכתב שם: "וקראתי שם הספר 'אור לשמים', כי היה מרגלא בפה חותני ז"ל תמיד שהאדם, מחויב שתורתו ועבודתו יהיו בבחינת אור חוזר, וימשיך עליו אור ישר, ובזה הכח יעסוק עוד בתורה ועבודה לעשות אור חוזר, ככה יהיה תמיד עבודתו. לזאת אמרתי לקרוא דבריו הק' בשם 'אור לשמים'. ועוד שנית, שבוודאי בדברי הק' האלה, יאיר כל איש נשמתו הנקראת שמים. ועוד נוסף לזה, כי בשני תיבות 'אור לשמים', נרמז שם ה מחבר 'מאיר' ועם אביו שמואל לוי, כדאיתא בספרים הקדושים, שמחויב המחבר איזה ספר לרמוז שם אבותיו ז"ל".

בשנת תרכ"ד, רצה רבינו להדפיס גם חידושי  תורת זקנו הרה"ק רבי נפתלי צבי מראפשיץ זי"ע, אך קמה התנגדות מצד דודיו הצדיקים ושאר בני המשפחה, וכנראה ממכתב שכתב הרה"ק מצאנז זי"ע אל רבינו: "החיים והשלום לכבוד ידידי מחותני, הרב המאור הגדול, בוצינא קדישא, חסידא ופרישא, נר ישראל, עמוד הימיני בנש"ק שלשלת היוחסין, ש"ב כקש"ת מוה"ר מנחם מענדל נ"י האבד"ק גלאגוב יע"א. הגיעני מכתב ממחו' 'ש"ב הה"ג רבי ישראל מבארנוב, בצעקה וקובלנא על מעכ"ת, כי נתן להדפיס הכתבי קודש של כבוד אבי זקנו זל"ה, והוא שלא כרצונם א' כי להם משפט הירושה מא"ז זלה"ה. והשנית כי גם המה לא ירצו להדפיס, מחמת כי א"ז זלה"ה הקפיד שלא להדפיס כתביו. ובאמת גם אני יודע מזה כי נכדי האברך מ' שלמה (מבאבוב) יחי' רצה להדפיס ג"כ, וכתבתי לו שימנע מזה, וכן עשה. על כן דעתי, שגם מעכ"ת ימשוך ידו ויחדול מלהדפיס, ושלום על ישראל".

הערצת גדולי ישראל את רבינו

צדיקי הדור העריצו מאד את רבינו, וכמו שאנו רואים מהתוארים שתיארו את רבינו, וזה לשון הרה"ק מצאנז זי"ע בהסכמתו לספר 'אור לשמים': "איקלע לגבן מחו' ש"ב, הרב הגדול המאוה"ג, החסיד המפורסם בנן ש"ק, כקש"ת מוה' מנחם מענדיל האבד"ק גלוגוב, והראה לי ספרי דבי רב". במקום אחר כתב הרה"ק מצאנז (שו"ת אה"ע סי' נב): "הרב המאור הגדול החסיד המפורסם בוצינא קדישא בנש"ק כקש"ת וכו', וכאשר יראה לו ולבית דינו ככה יעשה". "הרב הצדיק המאה"ג בו"ק חסידא ופרישא שלשלת היוחסין" (שם ח"ב אה"ע סי' לח).

וכה כתב אליו מחותנו הרה"ק רבי ישכר בעריש אייכנשטיין מדאלונא זי"ע: "הנוטה כדוק שמים יכתבהו ויחתמהו בספר החיים, לכבוד מחותני הרב הצדיק חסידא ופרישא, הגדול בתורה וביראה, פאר מקרושים מגזע תרשישים, המפורסם לשם ולתהלה, כקש"ת מו"ה מנהם מענדיל רובין ני"ו". בשוליו הוסיף אביו הרה"ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב זי"ע בזה"ל: "פורס אני לשלום מחותני הרב הצדיק, מדברנא דעמיה, כקש"ת מו"ה מנחם מענדיל נ"י, ויקבל כתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים עם כל הנלוים אליו, כחפץ המעתיר".

וז"ל מחותנו הרה"ק רבי אלעזר מלאנצהוט זי"ע בנו של הבני יששכר זי"ע: "אשיב אומר אני שלום וברכה ידידי מחותני, הרב המאור הגדול בתורה ובחסידות נ"י, בנן של קדושים, כקש"ת מ' מנחם מענדיל רבין שליטא האבד"ק גלאגוב. אברכהו בברכת מזל טוב מלידת בנו וכו', כנפש ורצון ידידו הנאמן באהבת אמת".

כשהיה בן י"ט שנה והיה סמוך על שולחן חותנו הק' באפטא, כתב אליו הרה"ק רבי משה אליקים בריעה מקאזניץ זי"ע: "שוי"ר למחותני האברך המופלא ומופלג, החכם הכולל, מושלם במעלות ומדות כו 'מו"ה מנחם מענדיל נ"י".

על כס הרבנות

בשנת תקצ"א בערך, כשהוא אך בן כ"ה שנה, נקרא רבינו לכהן פאר כרב ואב"ד גלאגוב שבמחוז ריישא במדינת גליציא. רבינו נהג את הרבנות ברמה, ולחם נגד כל פירצה שנפרצה בחומת כרם היהדות עד שתיקנו את המעוות.  נכדו הגה"צ רבי אלעזר רובין מסאסוב זצ"ל מביא נוראות בספרו (זכרון אלעזר פר' בראשית ד"ה ויראו בני): "אבי זקני הה"צ הר"ם מגלאגוב היה אומר, אשר לבושי 'מאדעס' החדשות, היא מעצת הקליפות הטמאות רח"ל, ואשר הן הנה המביאות חולאים ונגעים חדשים, ה' ישמרנו. והנה כל ימי חייו של א"ז הה"ק הנ"ל, לא שינו שום איש ואשה מבני ישראל בעירו לעשות כזאת ללבוש איזה מאדע חדשה, כי היה מקפיד על זה מאוד".

עוד מובא שם (פר' בחקתי ד"ה מא"ז הה"צ הרמ"מ) שפירש רבינו את הפסוק (ויקרא כז י) ואם המר ימירנו ותמרתו יהיה קודש. באם האדם חוטא, אז כל תורתו ועבודתו נדחה להחיצונים עד שישוב בתשובה. וכל זמן שאינו שב, חוטפים ר"ל החצונים הכל. וזהו פירושו, 'ואם המר ימירנו', היינו שיעשה תשובה ויחליף את עצמו, כי הבעל תשובה נעשה בריה חדשה, אז 'והיה הוא ותמורתו יהיה קודש', שיחזור אז אל הקדושה.

בגלאגוב התגורר איש אחד מכובד בשמו מאיר בונם, והוא היה הראש הקהל. הוא בנה לעצמו בית עם עליה שקורין 'שטאק'. ורק לראש הקהל היה בית כזה, ומכיון שהיה הדבר יוצא דופן, היו קורין לו דער אייבערשטער. הדבר חרה מאד לרבינו על שקורין כן לבשר ודם. ורבינו קראו 'דער אינטערשטער', ואם שהיה נשיא פנים בעיר, לא נשא לו רבינו פנים כלל, כי אין עצה ואין חכמה ואין תבונה בדבר שהוא נגד ה'. (שארית ברוך אות עא)

בגלאגוב התגוררו הרבה תלמידי חכמים ולומדים מופלגים, והיו מתנגדים לדרך החסידות. קודם שנתקבל רבינו לרבנות בעיר, רצו הם למנות עליהם רב מפורסם, אבל ידיהם של חסידי ראפשיץ שהיו בעיר גברה עליהם, ורבינו נתמנה לרבנות. בכל פסק הלכה שיצא מפי רבינו, חקרו וביררו הם אם כיון להלכה, ולפעמים היו חולקים עליו ועל הוראותיו. פעם אחת שאלו איש אחד שאלה חמורה, ופסק לו רבינו לאיסור. והאיש שהיה מהמתנגדים לא נראתה לו הוראתו, והלך אל אחד מהלומדים המופלגים, וסיפר לו מה שפסק לו רבינו. התלמוד חכם התחיל לעיין בשאלה, ומצא שרבינו טעה בדין מפורש בשלחן ערוך, והראה לאיש מקום השאלה והטעות, וצוה לו שילך אל רבינו ויראהו שטעה, ויחזור מהוראתו. האיש הלך אל רבינו ותלמודו בידו, והראה לו שטעה. השיב לו רבינו: "על פי השו"ע תוכל למצוא הצדק אתך, אבל הפסק הוא בתוקפו, ותציית לי לנהוג באיסור". מיד הלך האיש שנית אל התלמוד חכם הנ"ל, וסיפר לו מה שאמר לו רבינו, הוא שחק, ואמר לו: "אל תשמע לו, אל תשמע לו, אין לנו אלא דברי השו"ע, ועל פי השו"ע השאלה היא כשירה". ויהי בחצות הלילה דפק האיש בחלון של התלמוד חכם, ובקול בכי אמר שנכשל באיסור כרת, ונתפרסם גודל כחו של רבינו. (שארית ברוך עב)

ויש לציין כאן פירוש רבינו על הפסוק (תהלים יט ג) יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת: דידוע דבעת ששני תלמידי חכמים כשנפגשים ביחד, אז כל אחד שואל מעם חבירו שיאמר לו איזה דברי תורה וכדומה, ורצון כל אחד מהם הוא רק לקבל מאת חבירו. משא"כ כשנפגשים ב' אנשים שאינם תלמידי חכמים אמיתיים ואין בהם תורה ויר"ש כראוי, אז כל אחד רוצה רק להגיד לחבירו איזה דבר תורה שהוא יודע, ואינו רוצה לשמוע ולקבל כלום מחבירו כידוע. והנה ידוע כי תלמידי חכמים אמיתיים מכונים בשם 'יום', ושאינם תלמידי חכמים מכונים בשם 'לילה'. וזה יש לרמז בכתוב 'יום ליום' פי' כשנפגשים ב' תלמידי חכמים אמיתיים, אז כל אחד אומר לחבירו 'יביע אומר' פי' שהוא יביע אמרתו בדברי תורה, משא"כ 'ולילה ללילה', כשנפגשים ב' אנשים שאינם ת"ח כראוי, אז כל אחד רוצה רק להביע חוות דעתו, וזה 'יחוה דעת', דהיינו שכל אחד רוצה להשמיע דעתו, ואינו רוצה לקבל כלום מחבירו.

איש על העדה

אחרי פטירת אביו בערב פסח שנת תר"ה, התחיל לנהל עדה. חיש מהר יצא שמעו הטוב של רבינו, ורבים נהרו אליו להתבשם מזיו תורתו וקדשתו, וביניהם הרה"ק משינאווא זי"ע, שנסע אליו אחרי הסתלקות רבו הרה"ק רבי אשר מראפשיץ זי"ע.

דרכו בקודש היתה, להשפיע מזיו קדושתו על כל אחד מישראל שבא בצל קורתו, גם לאלו שהיו רחוקים מתורה ומצוות. וכפי שהיה רגיל על לשונו לפרש הפיוט לטהר טמאים לטמא טהורים באומר קדוש, כי לפעמים גם כשנראה שכאילו הצדיק מקרב טמאים ומרחק טהורים, אל יהרהר אחריו, כי הצדיק הוא אומר קדוש, כל אמרותיו קדוש, ומסתמא הוא עושה הכל כדת וכדין (זכרון אלעזר מנכדו לפר' פרה).

סיפר הרה"ק הקדושת ציון מבאבוב זי"ע: פעם נסע הגה"צ רבי אשר מאיר הלברשטאם זצ"ל אב"ד באכניאי (נכד הרה"ק רבי דוד מקשאנוב זי"ע, בנו של הרה"ק מצאנז), להסתופף בצל רבינו שהיה אבי אמו (ראה להלן) על שבת שקלים. לאחר השבת, כשהגיע בחזרה לצאנז, אמר הגה"צ רבי אשר מאיר לזקינו הקדוש הדברי חיים זי"ע, שבשבת העבר שמע מזקינו הרה"ק מגלאגוב, שתיבת 'שקל' ראשי תיבות 'שמחזירם 'למקום 'קדושה. צעק הרה"ק מצאנז בקול גדול כדרכו בקודש: "דו ווייסט וואם הייסט תורה געזאגט, אויסצוגיין פאר'ן לעבעדיגען באשעפער". (מגן אבות עמ' תרצב)

רבינו היה רגיל לנסוע ליומא דהילולא של הרבי ר' מענדילי מרימינוב זי"ע. ומסופר: פעם אחת כשהלך לקבל פני שאר הצדיקים שהגיעו לשם, הלך גם אל הגה"ק רבי צבי מראזלא זי"ע, והיה ישן אז. אח"כ חזר אליו, ואמר לו: "כבר הייתי כאן,  והראזליר רב האט געשלאפפען". ושאלו הגה"ק מראזלא: "א רבי שלאפט אויך"? השיב לו רבינו: "אז מען שלאפט זיך נישט אויס, קען מען קיין רבי נישט זיין". והרב מראזלא שיבח את דברי רבינו, ואמר: "הגלאגיווער רב אמר לנו דבר חכמה". (שארית ברוך עג)

בכח תורתו השפיע רבינו השפעות טובות, וכמו שפירוש בעצמו את הפסוק (במדבר יט ב) זאת חקה התורה, ותרגומו דא גזירה אורייתא, פי' על ידי כח התורה יכולין לגזור טובות לבני ישראל, כמו שכתוב (ש"ב כג ג) צדיק מושל ביראת אלקים. (זכרון אלעזר פר' חקת)

סיפר נכדו הגה"צ רבי אלעזר מסאסוב זצ"ל: "והנה יש כמה ספורים אמתיים מא"ז הנ"ל (רבינו), ומשום כי קצר המצע להתפשט כאן בספורים הרבה, על כן אציגה נא רק איזה ספורים קצרים, למען דעת על כל פנים מקצת גדולת מדרגתו.

פעם אחת על שבועות, היה אצלו הרבה חסידים, וכטוב לבם בשמחת יו"ט הקדוש הזה – שמחת קבלת התורה. הנה בתוך אחד השיחים היקרים ודבורים קדושים הנובעים מלב טהור א"ז הה"ק הנ"ל, והוי בדיחא דעתו טובא, ענה ואמר בתוך הדברים: "כל איש אשר ידבנו לבו ליתן יין עבור כל החסידים, הנני מבטיח לנדיב זה השפעה של עשירות גדול". והנה החסיד ה"ר יחיאל מאיר טענינבוים מעיר בארניב, לא היד עשיר כלל מקודם, והוא זכה לזה, והיה זריז ונזכר להביא תיכף יין להשלחן, ונעשה עשיר וגביר עצום.

וגם מכ"ק מו"ח (הרה"ק ר' שלמה מסאסוב זי"ע) שמעתי, בעת אשר באתי עמו בקשר החיתון סיפר מזקני דבר נפלא מאוד, פתח ואמר: "הנה עתה עין בעין נראה וניכר, אשר דברי אבי זקנך הרה"ק ר' מענדילי גלאגיווער ברוח הקודש נאמרו. וגופא דעובדא הכי הוי, כי הנה זה זמן כביד אשר באתי עמו בקשר החיתון היינו, בנו הה"צ ה"ר יוסף דוד היה חתן שלו, אבל לא אסתייע מלתא, כי בתו הכלה נפטרה קודם הנשואין. והנה כתב אלי רבינו אח"כ מכתב בזה, ובסוף המכתב מסיים דבריו באומר כך: "הנה אחר האסון הנ"ל ר"ל, אף על פי כן נשארים אנחנו מחותנים כמקדם". והיתה זאת כחידה בלי פתרון. ועתה הנה רואה אתה אשר דבריו ברוח הקודש נאמרו". (זכרון אלעזר הקדמה)

פטירתו

רבינו נסתלק ביום ל' מנחם אב שנת תרל"ג, ונטמן בבית החיים בעיר גלאגוב. בקונטרס 'מספד מר' (נדפס בדרך חיים) שנשא הגה"ק רבי שמואל עהרנפעלד זצ"ל – בעל 'חתן סופר', ביום ב' פר' כי תבוא תרל"ג ביומא דשוקא בעירו סיקס: "על שבעה צדיקים וחסידים הנקובים בשמותיהם, ועל יתר עם ה' צדיקים וצדקניות אשר מתו במגפה רח"ל במקומנו ובשאר מקומות", מונה את שמו של רבינו ומתארו: "הרב הגאון החסיד המפורסם כמהור"ר מנחם מענדל ז"ל אב"ד דק"ק גלאגאווע יע"א במדינת פולין, למד ולימד דעת העם בתורת ד', השפיע מרוח טהרה על כל המסתופפים בצלו בדברי מוסר ותוכחה".

צאצאיו

רבינו השאיר אחריו דורות ישרים ומבורכים, ואלו הן: בנו הרה"ק רבי יעקב יוסף מגלאגוב זי"ע, נפטר שבוע לפני אביו ביום כ"ד מנחם אב. בנו וממלא מקומו הרה"ק רבי מאיר מגלאגוב זי"ע, חתן הרה"ק רבי יוסף אונגר מדומבראווא זי"ע חתן הרה"ק רבי משה מקאזניץ זי"ע זי"ע. בנו הרה"ק רבי אשר ישעי' מסטאשוב זי"ע. בנו הרה"ק רבי יהושע מחירוב זי"ע. בתו מרת צפורה ע"ה, אשת הרה"ק רבי יוסף זאב מקשאנוב זי"ע, בן הרה"ק רבי דוד מקשאנוב זי"ע, בנו של הרה"ק מצאנז זי"ע. עוד היתה לרבינו בת, שהתארסה עם הרה"ק רבי יוסף דוד מייער מסאסוב זי"ע, בן הרה"ק רבי שלמה מסאסוב זי"ע, נכד הרה"ק רבי שלום מבעלזא זי"ע, אך היא נפטרה קודם נשואיה (ראה לעיל).

זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן  (מקורות: עלים לתרופה שנת תש"פ גליון א'רכט-רל)

נערך והוגש ע"י הרב יוסף חיים אוהב ציון

כתבות קשורות

תקרית חריגה: מפציצים אמריקאים במבט מתוך מטוס קרב רוסי • צפו
הפרקליטות: תושבי לוד שהגנו בגופם על השכונה והרגו מתפרע נהגו כחוק
שר המשפטים לשעבר נגד גדעון סער: "מאבקים פוליטיים צריכים להתנהל בקלפי"
רביץ הפתיע את רבני 'דגל': שכונה חדשה בטלזסטון על שם הרב שך
דרמה בחב"ד: "בכח התורה ובכח המינוי" דחו את הבחירות למינוי רב
העוצמה של טראמפ: הספאק שמתמזג לרשת החברתית החדשה מזנק 400%
סיור מצולם: בקעת הירדן בזווית מעט אחרת
הממשלה מקדמת בניית אלפי דירות בהתיישבות היהודית - ולפלסטינים
המו"מ ייכשל? חיל האוויר הישראלי חזר לתרגל תקיפה באיראן
עוגת גבינה מוצלחת וטעימה / עטרה ז'ורנו
חציל, עגבניות שרי ושום קלויים בתנור / ניסי גולדרייך
אלו השירים החדשים והביצועים שיצאו לאור ליארצייט של ר' שלמה קרליבך
"שוקינג. היועץ המשפטי לממשלה תומך בחוק שיתן לו כח להדיח ראש ממשלה"
צפו: מוטי אילאוויטש, מקהלת שירה ותזמורת פריילך: "הארץ"
תיעוד נדיר מהחלל: פגיעת אסטרואיד על פני כוכב צדק • צפו
הסקר שמביך את בנט: מי צריך להנהיג את הציבור הדתי לאומי?
"בושה וחרפה": חבר בקואליציה משכנע את האירופאים לפעול נגד ישראל
רעולי פנים: כך עצרו בטורקיה את "המרגלים של המוסד" • צפו

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו