עקב התפשטות שוב בנגיף, לא התקיימה הילולא מסודרת, אלא במוסדות "אורות חיים ומשה" בנשיאות הגר"ד פינטו התקיים מעמד סליחות בבית המדרש המרכזי ובציון הק' המונים נהרו לתפילות וללימוד "תיקון כרת" הנערך מידי ליל שישי במעמד המרא דאתרא הגה"צ רבי חיים שמעון פינטו שליט"א שהדליק את נר התמיד בציון. תוך זמן קצר שאוהל הציון בקומה העליונה התמלא, סגרו את הדלת, ללימוד הגיעו רבנים חשובים עם סיום הלימוד הגר"ח פינטו נשא דברי התעוררות לכבוד ההילולא.
בדבריו ציין את ענין הסתגרותו המופלאה במשך ארבעים שנה, מידת הבטחון המופלגת אותה קנה, בסאת ייסוריו הגדושה בה התענה, בה כיפר על כלל ישראל, היתה בו מידת הענווה, שכן מידה זו היא הכן עליו הושתתו כל מדרגותיו הנשגבות אליהן הגיע.
עוד אמר: "אנו כבניו לא זכינו להכירו במהלך חייו, רק לאחר הסתלקותו מן העולם, הרגשנו כאילו שהתפלל כל ימי חייו שלא נדע עליו כלום, אני ואחי רבי דוד שאנו משחזרים את חיי הילדות שלנו במוגאדור בבית הקדוש בו גדלנו, אנו זוכרים שהיינו רואים בלילות שהיה פותח את דלת הבית ליהודי מבוגר שקראו לו רבי מרדכי הצרפתי והיו יושבים ולומדים כל הלילה עד אור הבוקר, וכשעזבנו את מוגאדור גם אותו זקן עזב ועד היום לא ראינו אותו ולא שמענו עליו…"
מעלותיו היו, יגיעת התורה, עבודת התפילה, סיגופי הגוף, בטחון בבורא, אהבת ישראל, שהיו ארוגות ומשולבות ביראת שמים עצומה ואהבת הבורא ללא מיצרים, והביאוהו לבסוף לדרגת צדיק גוזר והקב"ה מקיים, כל אלו נבנו על אדני הענווה. היא היסוד עליו הניח כל אותם עמודי משנה שנשאו את שלל מעלותיו הרבות, והיא שזיכתה אותו להגיע לבסוף לאותה דרגה נפלאה, שרק יחידים זוכים לה.
לאחר מכן נגשו לאמירת סליחות כשהגר"ח פינטו ניגש לפני התיבה מתחילה ועד סוף. בסיום בירך את כל המשתתפים שזכות בעל ההילולא יגן על כל המשתתפים לישועת הכלל והפרט.
בשבת קודם העלו על נס את יום ההילולא בשבת בבית הכנסת 'אוצרות חיים – ישמח משה' ברובע ה' בראשותו של בנו הרב הראשי הגה"צ רבי חיים פינטו שליט"א הרב הראשי לאשדוד.
את השבת כולה יחדו לזכרו של בעל ההילולא בדרשות ודברי תורה מעשים והנהגות של הצדיק רבי משה אהרון פינטו זצ"ל שהיה מדמויות ההוד הראשונים בעיר, אשר הקרינו בזיו תפילתם על יושבי העיר בפרט וכל הארץ בכלל כשרבים משחרים לפתחו וזוכים לעצותיו וברכותיו אשר זכה להיות פועל ישועות בקרב הארץ.
