אניפולי הינה עיירה השוכנה בצידה הצפוני של מחוז חמלינצקי שבאוקראינה, בה פעל הרה"ק הרבי ר' זושא מאניפולי זי"ע ושם נטמנו גדולי מנהיגי החסידות, ובראשם המגיד הק' ממעזריטש זי"ע. העיירה אניפולי הוקמה על בסיסה של התיישבות קיימת, והוכרזה כעיירה בשנת תקכ"א. למרות שההתיישבות בתחילתה הייתה נוצרית, עם השנים התחלפה אוכלוסיית המקום, ובסביבות שנת ת"ר, הגיעה האוכלוסייה היהודית לכדי 1,800 משפחות יהודיות שהיו רוב תושבי העיירה והתפרנסו ממפעל לייצור בד ומעבודה חקלאית.
ההתיישבות בעיירה הייתה מחולקת לשני צידי הנהר שחצה אותה, הנהר הצמוד לבית החיים כיום. על פי המסורת החסידית, רבי זושא מאניפולי התגורר מצידו האחד של הנהר, ורבי יהודה לייב הכהן התגורר מצידה השני. כאשר קיבלו שני הצדיקים את ספר ה'תניא' שיצא אז לאור, היתה זו שעת ערב, וכל אחד משני הצדיקים לא יכל לכלוא את התרגשותו מהקריאה בתכנים העמוקים של הספר, ויצא לכיוון ביתו של חברו על מנת לחלוק עמו את התפעלותו, וכך נפגשו על אם הדרך, והחלו לרקוד בשמחה.
רבות מסופר בסוד ישרים ועדה על מעלתם החשובה של תושביה היהודים של אניפולי, שהיו בעלי אמונה תמימה ומרוב אמונתם לא היו מחזיקים רופא בעיירה, וכאשר אחד התושבים היה נחלה היו התושבים מתפללים בעבורו עד שהיה מבריא.
זכתה העיירה אניפולי להתפרסם בכל תפוצות ישראל, כאשר אחד מגדולי תלמידי המגיד הק' ממעזריטש, הרה"ק הרבי ר' זושא מאניפולי זי"ע, התיישב בה והחל להנהיג שם את החסידים שנקבצו אליו. בערוב ימיו של המגיד הק' ממעזריטש, בשנת תקל"ב, פרצה מגיפה קשה במעזריטש, והמגיד החל לנדוד עד שרבי זושא סיכן את עצמו ולקח את המגיד לביתו, חרף התנגדותו של מושל המחוז שחשש מהתיישבותם של נתינים המגיעים מאזורים נגועים במחלות ובנגיפים בתחומו.
מלבד רבי זושא, התיישב בעיר זו גם רבי יהודה לייב הכהן בעל הספר 'אור הגנוז', שעסק אף הוא בהנהגת החסידים. בחודשים האחרונים לחייו של המגיד הק' ממעזריטש, הגיעו תלמידיו הגדולים לשהות לצידו, ובמשך תקופה התגוררו שם גדולי מנהיגי החסידות, דוגמת הרה"ק רבי אברהם המלאך זי"ע, הרה"ק בעל 'התניא' זי"ע ועוד.
לאחר הסתלקותו של המגיד הק' ממעזריטש בי"ט כסלו, התעסקו תלמידיו יחד עם החברא-קדישא של העיר בטהרת גופו ובקבורתו, והוא נטמן בבית העלמין של העיירה, באוהל הגדול העומד במרכז בית החיים באניפולי, שם טמונים גם רבי זושא מאניפולי, רבי יהודה לייב הכהן ועוד כמה צדיקים שהאירו את שמיה של אניפולי בשנות קדם.
משך שנים רבות נטמנו מאות יהודי אניפולי בשדה בית העלמין העתיק, מסביב לאוהל הצדיקים הקדושים. היות ומדובר במקום עתיק מאד בן למעלה ממאתיים וחמשים שנה, מרבית המצבות שקעו בתוך מעבה האדמה ברבות השנים, עד שכמעט ולא נראו כלפי חוץ. מצבות בודדות היו מבצבצות מתוך האדמה למחצה לשליש ולרביע, אך גם הן היו שבורות ומרוסקות לחצאי שברים, בעקבות ההזנחה רבת השנים שפשתה בכל פינה בבית העלמין, כאשר מלבד האוהל הקדוש שעבר כמה שיפוצים בשנים האחרונות על ידי הרב ישראל מאיר גבאי שליט"א העומד בראש אגודת 'אהלי צדיקים', נותר השטח כולו תחת עזובה כואבת.
בחודש האחרון החלה אגודת 'אהלי צדיקים' לטפל במאות המצבות באניפולי, תחילה באיתור המצבות המכוסות על ידי הבאת מכשירים מיוחדים לגילוי חלקיקי אבנים מתחת לאדמה. הפתעה רבה היתה מנת חלקם של העוסקים במלאכה, עם גילויים של מאות רבות של קברים עתיקים שכמעט ולא נודע עליהם, לאחר שהיו מכוסים היטב מתחת לאדמה רבות בשנים, באין דורש ומבקש.
בהמשך התמקדה המלאכה בהוצאת המצבות מתוך האדמה ולנהוג בהן בכבוד הראוי ברגישות רבה, ולאחר ניקוי האבנים מהאדמה הבוצית שכיסתה אותן, הונחו המצבות בזו אחר זו על גבי הגבהת בטון על מקום קבורתן, בכדי לשמר את הקברים מעתה ואילך לבל יפגעו בהם נזקי החורף ופגעי הקיץ. לאחר הוצאת המצבות מתחת לפני האדמה והגבהתן על הבטון, התברר כי ביחד עם כל המצבות בכל שטח בית החיים, שופצו 613 מצבות כמנין תרי"ג, כאשר ניתן לשער איזו מלאכת קודש ומלאכת מחשבת בוצעה במקום כדי להחזיר לנפטרים הדגולים את כבודם האחרון בכלילת יופי.
יצוין כי בקצה בית העלמין, מאחורי אוהל הצדיקים באניפולי, שופצו עשרות מצבות נוספות על ידי אגודת 'אהלי צדיקים', לצד האנדרטה הגדולה שהוקמה במקום לפני שנים רבות, לזכרם של מאות ילדי אניפולי והסביבה שנהרגו על קידוש השם בשנות השואה על ידי האוקראינים ימ"ש, הי"ד.
הרב ישראל מאיר גבאי שליט"א מביע תודתו המרובה לנדיב הלב הנכבד, הרה"ח ר' פנחס משה לנדאו שליט"א מבארא-פארק, שהשתתף בעין יפה וברוח נדיבה בהוצאות המרובות של שיפוצי הקברים במקום המקודש של אניפולי, אשר בוודאי הזכות הגדולה תעמוד לו בזה ובבא להתברך בכל מילי דמיטב וכט"ס, אמן ואמן.
