אוֹצְרוֹת הַחֵן • יום הכיפורים • מתורת רנ

אוֹצְרוֹת הַחֵן • יום הכיפורים • מתורת רנ"ג ויינטראוב זצ"ל

אוצרות החן • מדור שבועי מתורתו של הגאון החסיד רבי נח גד ויינטראוב זצ"ל על פרשיות השבוע • יום הכיפורים תשפ"ב

כתבות נוספות בנושא:

הִילּוּלָא קַדִּישָׁא • הצדיק רבי מרדכי צוקרמן זצוק"ל
אלפי חסידים מרחבי ארה"ב התכנסו לחזק את מוסדות בעלזא בארה"ק • גלריה
האדמו"ר מטשארנאביל בעליה לציון אביו האדמו"ר זצ"ל ביום ההילולא
לוחמי צה"ל עצרו חשוד שניסה לחצות את מרחב המכשול בצפון רצועת עזה
  • מזעזע: נפטר מדום לב שבוע אחרי שאירס את בתו.

    תוכן מקודם

  • "בלילות, ביקשתי סליחה מהתינוק הנטוש שלי"

    תוכן מקודם

  • ציפרלקס? יתכן ומגיע לך הרבה כסף!

    תוכן מקודם

  • בעלה של חיה: "אני מנסה לשרוד, נופל קם ונושך שפתיים"

    תוכן מקודם


מדור שבועי מתורתו של הגאון הצדיק רבי נח גד ויינטראוב זצ"ל על פרשיות השבוע – מוגש על ידי נכדו הרב שבתי ויינטראוב יו"ר מכון באהלי צדיקים


יום הכיפורים תשפ"ב

 

לא היו ימים טובים לישראל

אמר הרה"ק רבי שמחה בונם מאוטבוצק זי"ע: איתא (תענית ל:) "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים". יום הכיפורים נקבע על ידי בני ישראל לדורות, משום תפילת משה (שלח יד, כ) "ויאמר ד' סלחתי כדבריך". כמו כן ט"ו באב, יום שהותרו השבטים לבוא זה בזה, גם הוא נקבע ע"י בני ישראל. אולם, שאר הימים טובים, אף שהם ע"י ישראל שמקדשים את הזמנים, מכל מקום הם באים רק ע"י השי"ת, אבל שני ימים טובים אלו הם רק על ידי ישראל, וזה "לא היו ימים טובים לישראל" דייקא.

 

אחרי מות שני בני אהרן

הרה"ק סבא קדישא רבי אלימלך מגראדזיסק זצק"ל, מנהגו היה לקרוא בעצמו בתורה ביום הכיפורים, סיפר לי אחד ששמע כאשר התחיל לקרות אחרי מות שני בני אהרן, וכפל כמה פעמים 'אחרי מות' וגעו כל העם בבכיה נוראה. ונראה דזה הענין הנאמר, שמי שבוכה על מיתת בני אהרן ביוה"כ זוכה שבניו לא ימותו בחייו, וכאשר צדיק הדור כזה עושה בקריאתו שכל העם יגעו בבכיה מציל על ידי זה את ילדי בני ישראל ממיתה.

ונראה, אשר מיתת בני אהרן צריך להיות כאילו היום מתו, כי בוודאי לא היו ראויים למות אפילו בעטיו של נחש, כי היו גדולים אפילו ממשה ואהרן ולא היה בהם שום חטא, וכשם שאמרו (סנהדרין נב.) מתי ימותו שני זקנים הללו ואנו ננהיג את הדור, כי הם נדב ואביהוא שלא היו כבר בעטיו של נחש בכחם היה להעבירו מן העולם, כי היו כל כך  גדולים בקדושה והיו יכולים ליתן בלב העם  שגם הם יהיו גדולים  ויהיו למעלה מעטיו של נחש, כלומר שיבטלו מעצמם מעט הרע הנדבק מכוח הנחש ויהיו למעלה מזה כקודם החטא ותתבטל מיתה מן העולם. א"כ עליהם [על בני אהרן] צריך לבכות, ומידה כנגד מידה מי שבוכה זוכה שיתבטל על כל פנים  מיתה מבניו בחייו.

ויה"ר שיקוים בנו מהרה יבולע המות לנצח ויהיה על כל ישראל חיים נצחיים.

 

יום הכיפורים ולא כיפור

נראה למה נקרא בתורה הק' יום הזה יום הכפורים ולא יום כפור. דהנה ארז"ל במדרש ויהי ערב זה עשו ויהי בקר זה יעקב יום אחד זה יום הכיפורים. נראה פירושו דהרמז, ויהי ערב, אלו מעשיהם של רשעים אפי' רשעים שבישראל שמעשיהם דומים כמעט למעשי עשו הרשע, ויהי בקר אלו מעשיהם של צדיקים שמעשיהם דומים לבקר למעשי יעקב אבינו, ואימתי שניהם שוים, יום אחד זה יום הכפורים כי אז הקב"ה מכפר לענותיהם, והוא יום האחד דלית ליה ליצה"ר רשות לאסטוני [לקטרג].

והנה בכל ימות השנה הנם כמעט לגמרי נפרדים וכמעט אין ניכר בהם שום אחדות, אך כיון שבא יום הקדוש והנורא הזה וכולם אזי מאוחדים אז נכפר להם כי נכללים כולם בשרש ישראל שהוא אחד, "והימים הראשונים יפלו", ולכן נקרא יום הכפורים בלשון רבים משום שמכפר אפילו על אותם שהיה בזמן קודם נפרדים כשנים.

עוד נראה לפרש מהשכתוב  בלשון רבים דהנה עיקר הוידוי הוא אבל אנחנו ואבותינו חטאנו, וכנאמר "והתודו את עונם ואת עון אבותם" וכתוב וביום פקדי ופקדתי עליהם את חטאתם, כי בכל דור בכל שנה כשהקב"ה מוחל להם לישראל את חטאתיהם אז נזכר למחול גם על מעשה העגל, וז"ש וביום פקדי, היינו מיום הקדוש הזה שאז הוא פקידת כל איש ומעשה בני אדם ועלילות מצעדי גבר, אז ופקדתי עליהם את חטאתם. למחול להם, וזהו שכתוב אבל אנחנו ואבותינו חטאנו, משום הנכיון הזה שמנכה בכל פעם [מחטא העגל, לכן מוזכר אבותינו]. ולכן נקרא יום  כפורים על שם זה של כפור עונותינו וגם עונות אבותינו וכנ"ל. (מאאמו"ר הרה"ק רבי יעקב דוד זי"ע מראדומסק)

 

ארץ ישראל בחינה אחת עם יום הכיפורים

קטע ממכתב שכתב הגה"ח רבי אליהו שלמה ויינטראוב זצ"ל הי"ד לאחיו הגה"צ רבי נח גד ויינטראוב  ביום ה' האזינו תרפ"ח

לאחי היקר חביבי כנפשי הרב החסיד המפורסם וכו' מהור"ר נח שליט"א שלום וברכה וכל טוב סלה.

"הגלויה שלך קבלתי, והיה לי שמחה גדולה, ואני נושא את הגלויה אתי ממש כמו סגולה, כי מארץ הקדושה הנה זה בא, ובכל פעם הנני מסתכל על הגלויה מחביבותא דארץ ישראל ומחביבותא דידך.

ונזדמן לי עכשיו הכתיבה שלי אליך לארץ ישראל אצל נר-עב שנשתייר אצלי מיום הכיפורים, כי ארץ ישראל בבחינה אחת עם יום הכיפורים, כאמרם ז"ל (כתובות קיא.) כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון, כי העם היושב עליה נשוא עון, ודא ודא – יום הכיפורים וארץ ישראל אחת הוא, ובמדרש (ב"ר ב) יום אחד – זה יום הכפורים, כי ארץ ישראל  שייכת רק להשם יתברך כי עיני ה' אלקיך בה (דברים יא, יב) לא כן שאר ארצות שנתחלקו תחת שרי האומות ואין להם חלק בקדושה, ואחת היא לאמה כנסת ישראל, ויום הכיפורים יום אחד, ו"אחד באחד יגשו". וישראל גוי אחד כי רצו עבדיך (תהילים קב, טו), החשק לעלות לארץ ישראל זה סימן על הגאולה.

 

זה לא יועיל…

כאשר חלה הרבי הזקן הרה"ק רבי יחיאל מאלכסנדר זי״ע, בא אצלו לבקרו הגה"ק רבי אברהם מסאכטשוב זי"ע בעל 'אבני נזר'. וילך בבית המדרש אנה ואנה עמוק במחשבותיו. בתוך כך, ניגש אליו בן הרבי – הלא הוא הרה"ק בעל 'ישמח ישראל' זי"ע – ואמר ל'אבני נזר': ״כ"ק חושב להתיר לאבי הק׳ לאכול ביום הכיפורים, אבל לא יפעל אצלו כלום ולא יועיל״. והודה לו ה'אבני נזר'.

 

מעלות השחר

הרה"ק רבי משה מראזוודוב זי"ע, התחיל להתפלל ביום הכיפורים תיכף מעלות השחר.

 

אתה תקום…

סיפר לי ר׳ חיים כהן רוטלוי מתל אביב, שראה את הגה"ק רבי חיים מבריסק זי"ע ביום כיפורים, וצעק: ״אתה תקום, תרחם ציון״ (תהלים קד, יד), ושתק בין "אתה תקום" ובין "תרחם ציון". [נראה מזה שאמר העיקר אצלי ש"אתה תקום", וממילא "תרחם ציון"].

 

המתקת הדינים על ידי שריקה

סיפר עד ראיה, שהיה פעם אחת באלכסנדר בימי הנהגתו של רבנו הקדוש בעל 'ישמח ישראל' מאלכסנדר זי״ע, לפני הימים הנוראים, בימי הסליחות. באחד הימים האלה, ישב רבנו הקדוש זי״ע בחדרו ומאות חסידים היו עוטרים אותו מסביב, והוא שקוע במחשבותיו ופניו בוערות כלפידים. פתאום החל רבנו זי״ע לזלזל בעצמו בלב נשבר מאד וגינה עצמו. בין החסידים העומדים לפניו עמד החסיד הנודע רבי ירחמיאל מקינוב ז"ל, והעיז בעזות דקדושה ואמר בקול לרבנו ה'ישמח ישראל': ״מה זה שכ"ק מדבר על הרבי שלנו?!" אבל רבנו השיב בענווה קדושה וברוח נמוכה כי ״אינו מדבר על הרבי״.

אח"כ פתח וסיפר הרבי המעשה ממרן הבעש"ט הק' זי״ע שאמר, שבן כפרי אחד המתיק הדינים ביום הקדוש, יום הכיפורים ומעשה שהיה כך היה: כפרי אחד בא ביום הכיפורים להתפלל תפילת היום הקדוש בעיר, ולקח עמו נער בור שלא ידע להתפלל אפילו מתוך הסידור. אולם כשראה אותו נער תמים שכל העם מתפללים בחרדת קודש עילאית, אחזה בו תשוקה גדולה להתפלל כמותם, אבל מה יעשה, הוא איננו יודע. שח אפוא את מצוקתו לפני אביו והציע לפניו: ״כך אעשה אבא, יש לי בכיסי משרוקית, אשמיע קול שריקה ויהיה זה במקום תפילתי״. אפס, האב, בחששו שיבלבל בנו את ציבור המתפללים, וגם מפני קדושת היום הגדול והנורא, גער בבנו וביטל את רעיונותיו.

למחרת בבוקר, שוב ביקש הנער להשמיע קול שריקה ואביו לא הניחו. וכך נשנה הדבר מספר פעמים ביום הקדוש, עד שלפנות ערב, בזמן תפילת נעילה, גברה תשוקתו של הנער הכפרי ושוב לא יכול היה להתאפק. הוא לא שאל עוד את אביו, לקח את המשרוקית לידו והשמיע קול שריקה גדולה, עד שכל המתפללים חרדו לקולו. וסיים הבעש״ט הק' סיפורו: ״על ידי שריקה זו נמתקו כל הדינים״. נענה רבנו ה'ישמח ישראל' ואמר: ״מנין לוקחים קול שריקה כזו?!"… (בלשונו: "ווי נעמט מען אזוי א פייף")…

כאשר שמע כן החסיד רבי ירחמיאל מקינוב הנזכר, את דברי רבנו, אמר: "אני יכול להשמיע שריקה כזו…" ואכן, תחב אצבעות ידיו לתוך פיו והשמיע שריקה גדולה. או אז נשתנו פני רבנו ושחק, ונעשה שמח מאד. וראו אז כל החסידים העומדים אז לפני רבנו, שרבי ירחמיאל היה קולע אל המטרה בענין זה, וד״ל.

 

לכבוד ולתפארת – תשובה מאהבה

שמעתי מהרה"ק רבי יהודה משה מאלכסנדר זי"ע בעל 'אמונת משה'ביום כיפור תשי״א אחר ברכת ההפטורה: בברכת ההפטורה אומרים ״שנתת לנו למחילה ולסליחה ולכפרה ולמחול בו את כל עוונותינו לכבוד ולתפארת״, הגם שמוחלים לו, מכל מקום יכול להיות שישיג איזה עונש על זה, לכן מבקשים שתהיה תשובה מאהבה וזדונות נהפכים לזכויות (יומא פו.), ונעשה מזה ״לכבוד ולתפארת״.

 

ליתן חיות גם בהדומם

וכמעשה שידענו מהרב הקדוש המגיד זצ"ל ממזריטש  שכל התלמידים היו אצל התפלה רק הרב זצ"ל התניא [הרה"ק רבי שנאור זלמן מילאדי זי"ע] עוד לא היה ושלחו אחריו הביתה ולא היה בבית. ומצאו בבית המדרש שאוחז [בעל התניא] את העמוד וצועק "וידע כל פעול כי אתה פעלתו" ולא רצו לבטלו. ובאו וספרו להמגיד הקדוש זצ"ל באיזה בחינה פגשו אותו, ואמר להם [המגיד ממעזריטש] אתם יודעים מה שהוא רוצה הוא רוצה ליתן חיות גם להדומים דוגמה של לעתיד לבוא.

 

פנה אל תפלת הערער

כאשר בא הרבי הזקן הרה"ק רבי יחיאל מאלכסנדר זי״ע לשמש כרבה של פילץ, בשבת הראשונה לבואו, לא נשא דרשה. חשבו בני העיר, כי בראש השנה הקרוב לפני התקיעות, יאמר את הדרשה. אבל גם אז לא אמר. והנה, בליל יום הכיפורים לפני 'כל נדרי', בא הרבי לבית הכנסת המרכזי של העיר, עלה אל ארון הקודש ותיכף בעלותו שמה, נפל פחד גדול על כל העם.

פתח הרבי זי״ע את ארון הקודש וזעק בקול: ״פנה אל תפלת הערער״ (תהלים קב, יח), "קער דיך צי די נאקעטע תפילות"… [תסתכל ותקשיב לתפילות 'הערומות' שלנו], ונעשה יללה ובכי גדול בבית הכנסת והתעוררות עצומה לתשובה.

 

מה נורא המקום הזה…

מכתב יד קדשו של כ"ק אאמו"ר [הרה"ק רבי יעקב דוד מראדומסק] זצ"ל: פעם אחת בחג הסוכות ישבתי במסיבת מרעים בשולחנו הקדוש של אדמו"ר הזקן מוהר"ר יחיאל זצללה״ה מאלכסנדר, והיתה בדיחא דעתיה ואמר להמסובים שהרה"ק מו״ה יצחק מדראהביטש זצללה״ה נהג בכל ערב יום הכיפורים לשתות 'אקסעפס' (מי דבש), ושאל למסובים כמה היא מידת ה'אקסעפס', ואמר כל אחד מן המסובים מידה אחרת.

אח"כ הגיד אדמו"ר זצללה״ה: כשבא הרה"ק רבי יצחק זצלה״ה בערב לבית הכנסת אמר ״מה נורא המקום הזה״ (ויצא כח, יז), ועמד על משמרתו בתפילה לילה ויום ולא יצא החוצה. אח"כ חזר אדמו"ר זצללה״ה כמה פעמים על אלה המילים ״מה נורא המקום הזה״, וראינו איך שנתמלא פחד מזה, גם נפל פחדו על כל המסובים.

 

רק אדם יכול ללמד זכות

כתיב ״וכל אדם לא יהיה באהל מועד״. והקשה בעל 'זית רענן' מה שהקשו (שמו״ר פכ"א סי"ב) הלא הכהן גדול היה שם וא"כ היה אדם באוהל מועד, ותירצו ״כי מלאך ד׳ וגו׳ הוא״ (מלאכי ב, ז). והקשה הלא מובא שגם מלאך אינו יכול לבוא שמה, כי אצל שמעון הצדיק אמרו (שם במדרש) שכביכול בעצמו היה.

ותירץ הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי״ע, שללמד זכות על בני ישראל ביום כיפור, צריך להיות דווקא מלאך, אבל מלאך שאינו יודע ומרגיש טעם ייסורי בני אדם, אינו רשאי לבוא לשם, רק אדם מכל השנה שהוא בבחינת מלאך והוא יודע את הניסיונות והייסורים של בני אדם, הוא יכול לבוא שם, באוהל מועד, ללמד זכות על ישראל.

 

לטהר אתכם…

הרה״ק רבי אברהם מסלונים זי"ע בעל 'בית אברהם' אמר: כתיב (טז, ל) ״כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאותיכם״, אני אכן מכפר, אבל ״עליכם לטהר אתכם״.

 

כל האוכל בתשיעי

שמעתי על הגה"ק רבי אברהם מסאכטשוב זי"ע בעל 'אבני נזר', שבערב יום הכיפורים היה אוכל את הסעודה עד הערב, עד שהלך כבר להתפלל, כיון שאמרו חז"ל (ראש השנה ט.) ״כל מה דמפיש באכילה טפי עדיף״. ולכן, בכל פעם לקח מעט מהפירורים שעל השולחן לתוך פיו לקיים ״כל מה דמפיש באכילה״, אבל עיקר אכילתו היתה מעט שבמעט.

 

לא יאונה כל רע…

כ"ק זקני הגה"ח רבי יצחק אייזיק יו"ט מוורשה זצ"ל, היה בסוף ימיו חולה 'בולמוס' ל"ע. לקראת יום הקדוש, יום הכיפורים, נסע אל רבו הרה"ק רבי דב בעריש מביאלא זי״ע. בערב יוכ"פ לפנות ערב, נכנס כ"ק אבי זצ"ל אל הרבי לשאול מה יעשה עם אביו במשך התענית, אם יאכל בליל יום כיפור. השיבו הרבי: ״בלילה לא יאכל ואני מקבל על עצמי שלא יאונה לו שום דבר, ובבוקר תשוב אלי לשאול״. למחרת שב אבי זצ"ל אל הקודש פנימה והפעם השיב הרבי: ״אל יאכל עד אחרי תפילת שחרית״. אחר שחרית נכנס שוב אל הרבי שענה לו: ״עד אחרי מוסף״ – עד שבעזרת השם השלים את התענית ככל אחד מישראל.

 


באדיבות "מכון באהלי צדיקים"  להדפסת ספרי וכתבי הרנ"ג ויינטראוב זצ"ל.  כל הזכויות שמורות

להערות והארות sosisrael08@gmail.com


 

כתבות קשורות

הִילּוּלָא קַדִּישָׁא • הצדיק רבי מרדכי צוקרמן זצוק"ל
אלפי חסידים מרחבי ארה"ב התכנסו לחזק את מוסדות בעלזא בארה"ק • גלריה
האדמו"ר מטשארנאביל בעליה לציון אביו האדמו"ר זצ"ל ביום ההילולא
לוחמי צה"ל עצרו חשוד שניסה לחצות את מרחב המכשול בצפון רצועת עזה
בנט מיתמם: "הצלנו את מדינת ישראל; מה הפשע שלנו?"
התחזית לימים הקרובים: חם מהרגיל לעונה • האזינו
אשר מטריל את רפורמת הכשרות: "להפריט את מערכת המשפט"
עצרת מחאה בכותל? "נעמוד כחומה בצורה נגד הכוונות של הרפורמים"
במהלך תקיפה ישראלית בסוריה: איראן ביצעה ירי לעבר המטוסים • תיעוד
תאונה קשה: נהג אוטובוס התנגש בבטונדה ודרס בחורת סמינר • צפו
נתניהו לועג לשקד: "איילת המתייסרת שתמיד מתמסרת בסוף לשמאל"
לעיני הדייגים ההמומים: מטוס הקרב התרסק לנהר • צפו
אחרי 73 שנה: עצמותיו של חלל צה"ל יובאו מצ'כיה לקבורה בישראל
בג"ץ דחה את העתירה נגד הרכב ועדות הכנסת; לוין עלה למתקפה
"אנשים בוכים": נתניהו סיפר על התספורת החדשה שלו • צפו
שרה בממשלה משתלחת בדת: "יום אחד נצטרך לשחרר את הכותל שוב"
בית המשפט: איתן בירן יחזור לאיטליה; הסב החוטף ישלם 70,000 ש"ח
לפיד בביקורת על הבנייה ביו"ש: "זו לא ממשלת 10 אחוז ימינה"

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו