ממשלת ישראל מפרסמת היום (ראשון) את עיקרי המדיניות שתוביל בקדנציה הקרובה לעיני הציבור. בהודעה שפרסם משרד ראש הממשלה נכתב כי 27 שרי הממשלה ומשרדיה מפרטים את הנושאים העיקריים לפעילותם, "זאת כחלק מהגברת השקיפות לציבור והכנסת המגזר הציבורי לעבודה סדורה מבוססת יעדים".
במשרד מספרים כי פרסום דגשי המדיניות נעשה בדומה למדינות מתקדמות בארגון ה-OECD, המפרסמות את דגשי הפעילות הממשלתית לקדנציה בתחילת כהונתן, ונועד לשקפם לציבור ולמשק את דגשי הפעילות של משרדי הממשלה השונים בראייה רב-שנתית. לפי ההודעה שפרסמו, "פרקטיקה זו אשר מונהגת במשרד ראש הממשלה, מהווה צעד נוסף לקידום הליכי התכנון והביצוע הסדורים בפעילות הממשלה".
"פרסום התכנית הלאומית מתבצע במקביל לאישור תקציב המדינה בכנסת ומהווה פעולה נוספת לסנכרון הפעילות הממשלתית ולהחזרת המערכות הציבוריות לתפקוד סדור", הסבירו במשרד רה"מ והוסיפו.
לאחר הפרסום הראשוני, אמורים הדרגים המקצועיים להתחיל בעבודה משותפת ליישום דגשי המדיניות באמצעות תכניות עבודה לשנת 2022, אשר צפויות להתפרסם לציבור ברבעון הראשון של השנה הבאה, לרבות משימות אופרטיביות ומדדי הצלחה.
ראש הממשלה, נפתלי בנט אמר כי "כפי שאי אפשר להנהיג ספינה ללא מצפן, כך גם שרי הממשלה צריכים להגדיר, לעצמם ולציבור, מהם היעדים שעליהם לחתור אליהם, ומהם התחומים המרכזיים אליהם הם רוצים להפנות אנרגיה ומשאבים.
"היעדים שמתוארים כאן הם ברי ביצוע מחד – ושאפתניים מאידך. הם משקפים את שתי משימותיה הגדולות של הממשלה ה-36 של מדינת ישראל: חיזוק מדינת ישראל, עוצמתה הבטחונית ואיתנותה הכלכלית, לצד תשומת לב ודאגה לאזרחים, בריאותם ואיכות חייהם".
מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יאיר פינס הוסיף: "התווית דגשי המדיניות מקבלת משנה תוקף בעת כינונה של ממשלה חדשה. בדומה לנהוג במדינות ה – OECD, פרסום כלי עבודה ניהולי זה, ישפר את יכולות התכנון והביצוע של מדיניות הממשלה, למען כלל אזרחי ישראל".
המדיניות ותוכנית העבודה
במשרד האוצר יתמקדו בניתוח ההשפעה השוטפת של משבר הקורונה על המשק, לצד קביעת מדיניות להתמודדות עם המשבר בשוק העבודה שבבסיסה עידוד יצירת משרות ותמריצים ליציאה לעבודה; קידום תוכנית לאומית לשיפור הרגולציה; צמצום ההון השחור בישראל באמצעות דיגיטציה ואוטומציה של קבלת מידע פיננסי ועיבודו; קידום ההשקעה בפרויקטי תשתית מרכזים הנדרשים להמשך צמיחת המשק ולצמצום הפער במלאי התשתיות כאשר הפרויקט המרכזי הוא הקמת רשת קווי מטרו במטרופולין גוש דן ורכבות קלות במטרופולין ירושלים; תשתיות תחבורה ציבורית ברחבי הארץ; מסילה רביעית בכביש איילון; קידום מתקן התפלה בגליל המערבי; שיפור תשתיות הניקוז; קידום מעבר מחנות צה"ל לנגב; ייעול הגבייה הממשלתית וצמצום פער הפריון של ישראל ביחס למדינות ה-OECD.
במשרד האנרגיה יתמקדו במעבר לאנרגיה מתחדשת ואגירת אנרגיה; השקעה במחקר ופיתוח בתחומי אנרגיה; קידום אנרגיה מקיימת; ייעול פוטנציאל ניהול אוצרות הטבע (מחצבים וגז טבעי) ובחינת היכולת להרחיב את היקף ייצוא הגז הטבעי; מעבר תחליפי דלקים; חיזוק שיתופי פעולה אזוריים ובניית קישוריות ברשת החשמל והתאמת רשת החשמל לצרכי המשק העתידיים.
במשרד הביטחון יתמקדו ביפעל לאישור תוכנית רב שנתית (תר"ש) לצה"ל שתיתן מענה מותאם לאתגרי המחר בזירות השונות; המשרד יפעל לקפיצת מדרגה בשיפור ובפיתוח העליונות המודיעינית הטכנולוגית; הגדלת היצוא הביטחוני; העלאת כושר הייצור והיצוא בשגרה ותגבור הייצור בחירום וקידום מחקר ופיתוח, טכנולוגיה וחדשנות.
במשרד השיכון יתמקדו בהאצת ענף הנדל"ן לכלל האוכלוסיות ואזורי הארץ; הגדלת היקף השיווקים של יחידות הדיור במגזר העירוני והכפרי, גיבוש הסכמי גג, הסרת חסמים וקביעת יעדים ממשלתיים בנושא תכנון, שיווק ועסקאות; הגדלת יכולת הנגישות לדיור בקרב חסרי דירה ומשפרי דיור באמצעות הנחות בקרקע (פרט לאזורי יוקרה) וסבדוד עלויות הפיתוח ומענקים לרוכשים בפריפריה.
ברשות מקרקעי ישראל יתמקדו בהגדלת היצע הדיור למגורים תוך מתן דגש על האצת פרסום של מכרזים פומביים, מכרזי יישום, ותהליכי התחדשות עירונית, תוך קידום פרויקטים הנותנים מענה לחסמים תשתיתיים ובכלל זה גיבוש הסדרי פיתוח והסכמי גג עם רשויות מקומיות.
במשרד ירושלים ומורשת יתמקדו בפיתוח אגן העיר העתיקה; תכנית היובל לפיתוח הכלכלי של ירושלים; קידום מזרח ירושלים ופיתוחו; קידום תוכנית החומר לשימור, הצלה ופיתוח של אתרי מורשת; קידום תחום המורשת הלא מוחשית והדיגיטלית ושימור והצלה של אתרי מורשת ועתיקות ביו"ש ובקעת הירדן.
במשרד הבריאות יתמקדו בהגדלת סל התרופות מ-300 ל-550 מיליון שקל; התאמת התקציב של המערכת כך שיישקף את הגידול באוכלוסייה ואת הזדקנות האוכלוסייה בישראל באמצעות תוספת לסל הצמודה למקדם הדמוגרפי של הלמ"ס. שווי מקדם זה בשנת 2022 הוא כ-127 מיליון שקל; חיזוק מערך בריאות הנפש ותיקון עיוותים, קיצור זמני ההמתנה לביקור ראשון אצל רופא פסיכיאטר ולטיפולי פסיכותרפיה, הוספת שירותים קהילתיים חדשים; הקמת קהילות משקמות; שדרוג תשתיות בבתי החולים ליצירת תנאי אשפוז הולמים; הוספת תמריצים להכשרת פסיכותרפיסטים ופסיכיאטרים; חיזוק רפואת הקהילה וחיזוק תשתיות האשפוז והמחלקות הפנימיות בפרט.
במשרד לביטחון הפנים יתמקדו בהעלאת תחושת הביטחון האישי של אזרחי ותושבי מדינת ישראל במרחב חייהם הפרטי והציבורי תוך חיזוק אמון הציבור במשרד לביטחון הפנים וגופיו; מאבק באלימות ובפשיעה ביישובים ערביים ומעורבים באמצעות הגברת האכיפה, הגברת הנוכחות המשטרתית, חיזוק התשתיות הקהילתיות, איתור אמל"ח לא חוקי ועוד ושיפור וייעול הענישה, הכליאה והשיקום במערך הכליאה.
בהמשרד להגנת הסביבה יתמקדו במאבק במשבר האקלים; המשרד פועל להכרזה על מצב חירום אקלימי וכן הכנסת משבר האקלים כתרחיש ייחוס במפת האיומים הלאומית; הגבלות על כלי רכב מזהמים, קידום הנעות חלופיות לתחבורה, ניטור בסביבה העירונית והכרזה על אזורים מוכי זיהום אוויר; הורדת שיעור הפסולת המוטמנת בישראל מ-80% מהפסולת הביתית בישראל ל-20%; שיפור מצב הסביבה בחברה הערבית; שימור ושיקום מערכות טבעיות באמצעות תוכנית לאומית לשימור המגוון הביולוגי ושיקום נחלים; שמירה על השטחים הפתוחים וקידום עירוניות בריאה ובת קיימא.
במשרד ראש הממשלה יתמקדו בקידום התמודדות הממשלה על השפעות שינוי האקלים; שיפורה של מדיניות הרגולציה הממשלתית והפחתת הנטל הרגולטורי; חיזוק הפריפריה הגיאוגרפית; שילוב החברה הערבית בחברה ובכלכלה ושיפור עבודת משרדי הממשלה עם השלטון המקומי, המגזר העסקי והחברה האזרחית.
במשרד ההתיישבות יתמקדו בחיזוק ופיתוח היישובים הכפריים ביהודה ושומרון, בנגב, בגליל, ברמת בקעת הירדן ובסובב ים המלח ובגולן; הקמת ושיפור מבני הציבור והקהילה; פיתוח וחיזוק של תשתיות; קידום וביצוע פעולות תכנון ופיתוחן; הקמת יישובים באזורי הפריפריה; פיתוח מקורות תעסוקה בתחומי החקלאות, התיירות הכפרית, יזמות עסקית-כלכלית ופיתוח מנועי צמיחה בהתיישבות הכפרים; תמיכה בגרעיני משימה וחיזוק הפריפריה; חיזוק והסדרה של פעילות המכינות הקדם צבאיות בדגש על נושא הבטיחות כלקח מאסון נחל צפית ומניעת פעילות של בנייה לא חוקית ביהודה ושומרון.
במערך הסייבר הלאומי יתמקדו בקידום עמידות המשק וצמצום משטחי התקיפה; מימוש הגנה אופרטיבית במרחב הסייבר ופיתוח יכולות וטכנולוגיות בתחום הגנת הסייבר ברמה הלאומית.
במשרד החוץ יתמקדו בשימור והידוק היחסים המיוחדים עם ארה"ב תוך שימור קונצנזוס פוליטי אמריקני; ביסוס והרחבה של מעגל השלום והנורמליזציה ומינופו; יציקת תוכן אזרחי וחברתי ליחסי השלום עם מצרים וירדן כדי להעמיקם מעבר לשימור הממדים הביטחוני והממסדי; המשך נקיטת צעדים בוני אמון בינינו ובין הפלסטינים; המשרד יפעל לכונן יחסים דיפלומטיים עם מדינות שאין עמן יחסים; סיכול יוזמות לדה לגיטימציה; העמקת הקשר עם הקהילות היהודיות; העמקת שיתופי הפעולה עם מגוון מוסדות האו"ם המקצועיים; חיזוק הדימוי הבינ"ל של ישראל כעוגן מדיני חשוב ושיפור השירות הקונסולרי לאזרחים.
במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה יתמקדו בגיבוש של תחומי עדיפות לאומית טכנולוגיים מדעיים עבור הממשלה לחמש השנים הבאות בתחום המחקר והפיתוח האזרחי וקידומן באופן אפקטיבי ורוחבי; קידום מדיניות בתחום הבינה המלאכותית ומדעי הנתונים; קידומו וחיזוקו של תחום החלל האזרחי בישראל; השקעה במנועי צמיחה ליציאה מהמשבר; השקעה בטכנולוגיות עתידיות כגון טכנולוגיית קוואנטום; שילוב בין ביולוגיה לתחומי הנדסה ותשתיות לאומיות בבינה מלאכותית וקידום היעד הממשלתי להגדלת מספר המועסקים בהיי טק ל-15% מהאוכלוסייה תוך חמש שנים.
במשרד החינוך יתמקדו בניהול מערכת החינוך בצל הקורונה; העברת האחריות על ילדים מגיל לידה עד 3 למשרד החינוך; מתן אוטונומיה למוסדות החינוך; חיזוק דמות המנהל ומעמד המורה; קידום ההשכלה הגבוהה באמצעות הקמת אוניברסיטה בגליל, חיזוק המכללות להוראה והנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות נרחבות.
במשרד החקלאות יתמקדו בקידום ביטחון המזון של אזרחי ישראל תוך שיפור ופיתוח כושר התחרותיות של החקלאים והפחתת המחירים לצרכן; קידום חדשנות ופריון בחקלאות; קידום חקלאות משמרת סביבה וחיזוק חוסן החקלאות והקהילה הכפרית.
במשרד הכלכלה יתמקדו בהאצת הצמיחה והגדלת הפריון; פיתוח ההון האנושי, חיזוק מערך ההכשרות המקצועיות; הגברת רמת התחרות במשק; הפחתת יוקר המחייה; הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה וצמצום האבטלה; הקלות רגולטוריות ואכיפת חוקי עבודה והרחבת תשתיות דיגיטליות ופיזיות.
במשרד המשפטים יתמקדו בהגברת היעילות של ההליך הפלילי וקידום מהלכי דה פליליזציה של עבירות שאינן חמורות והמרתן לעבירות מנהליות; קידום אכיפה אלטרנטיבית וחיזוק הקשר עם הציבור.
במשרד העלייה והקליטה יתמקדו בשילוב עולים בתחום התעסוקה בארץ, תוך מיקוד במקצועות הרישוי ובמקצועות החסרים במשק; עליה קהילתית ועידוד הקליטה בנגב ובגליל; המשך מבצע צור ישראל להעלאת הממתינים באתיופיה וקידום פתרונות דיור.
במשרד הפנים יתמקדו בשיפור השירות לתושבי – דיגיטציה, הנגשת מידע וטיוב המערך של רישוי העסקים ברשויות; חיזוק השלטון המקומי; קידום רפורמה לביזור סמכויות מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי; היערכות לשינויי אקלים ואנרגיה מקיימת ברשויות המקומיות; צמצום מספר השוהים בישראל שלא כחוק והסדרת יציאתם של מסתננים מישראל.
במשרד הרווחה יתמקדו בצמצום העוני והפערים החברתיים; תוכנית לאומית לאזרחים וותיקים בקהילה והסדרת התיישבות הבדואים.
ישיבת ממשלה.
במשרד לשוויון חברתי יתמקדו בקידום והאצה של מענים ממשלתיים לאזרחים וותיקים; הגברת תעסוקת מבוגרים והיערכות לתקופת החיים החדשה; קידום תוכנית ההמשך לפיתוח כלכלי של החברה הערבית וקידום מדיניות צעירים לאומית ותיאום בין משרדיה ממשלה העוסקים בתחום.
במשרד לשירותי דת מתמקדים ברפורמות ההרסניות של השר מתן כהנא ויתמקדו ב"יעול מערך הכשרות"; "שיפור וחיזוק מערך הגיור בישראל"; חיזוק הנציגים בשירותי הדת (מינוי 31 רבנים בערים שבהם לא מכהן רב מזה תקופה) ו"פתיחת האפשרויות למינוי נשים בשירותי הדת".
במשרד לשיתוף פעולה איזורי יתמקדו בפיתוח כלכלי חברתי לקידום שיתופי פעולה בין ישראל לרשות הפלסטינית; בין ישראל למדינות ערב (קיום מפגשים וכנסים איזוריים, קידום מיזמים משותפים בדגש על סביבה ואנרגיה; יזום פרויקטים חינוכיים איזוריים; ותמיכה במיזמים המקדמים שיתופי פעולה איזוריים וקידום שיתופי פעולה כלכליים וחברתיים במפרץ הים האדום ואיזור הערבה.
במשרד התחבורה יתמקדו בהרחבת ההיצע ושיפור האיכות והאמינות של התחבורה הציבורית כחלופה נוחה ויעילה לרכב הפרטי; שיפור רמת הבטיחות בדרכים ושיפור השירות לאזרח בערוצים השונים.
במשרד התיירות יתמקדו בשמירה על תעשיית התיירות נוכח המשבר המתמשך והיערכות לשובה של התיירות לישראל; שיפור חווית התייר – השבחת איכות השירות בדגש על נראות, תחזוקה ונקיון והעלאת שביעות הרצון מהתמורה לכסף.
במשרד התפוצות יתמקדו בחיזוק הקשר בין ישראלים בארץ ליהודי העולם ומאבק באנטישמיות בדגש על הרשת.
משרד התקשורת יתמקדו במתווה רגולטורי לדור 5; מתווה רגולטורי להגעת רשת אולטרה רחבת פס לכל אזרחי ישראל; עדכון רגולטורי לקידום התחרות בשוק התקשורת; התאמת הרגולציה בתחום הדואר; המשך קידום התחרות בתחום השידורים והתאמת הרגולציה.
במשרד התרבות יתמקדו ביישום התוכניות האסטרטגיות בתחום התרבות; צמצום הבירוקרטיה וייעול תהליך התמיכות בתרבות; חיזוק ומיצוב תחומי ספורט ותרבות.
