"וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם", רש"י מפרש "ויפגע" על פי דברי המדרש: "ורבותינו פירשו לשון תפילה". המילה "ויפגע" הכוונה ל"תפילה", שם תיקן יעקב תפילת ערבית.
בגמרא נחלקו הדעות האם תפילת ערבית היא רשות או חובה.
מדוע דווקא בתפילתו של יעקב יש הסוברים כי היא רשות?
כותב המבי"ט בספרו בית אלוקים (בשער התפילה פרק יח):
ולכך אמרו תפלת ערבית רשות, כי זאת הגאולה שאנו מקוים היא רשות בידינו בכל יום – אם בקולו תשמעו. מה שלא היה כן בגאולת מצרים שנאמר בפירוש זמן הגלות ארבע מאות שנה, וגלות בבל שבעים שנה ונאמר להם: בנו בתים ושבו ונטעו כרמים ואכלו פרים, כי אין לכם תקוה לצאת מן הגלות עד תשלום השבעים שנה, אבל גלותנו הוא ארוך מצד וקצר מצד, הקיצור הוא שכל זמן שנחזור בתשובה לפניו ונשמע בקולו יגאל אותנו, כי מזמן החורבן היו מצפים לגאולה מפני שהייתה בידם במה שישובו בתשובה, ולכך נסתם הקץ לדניאל ולא נתפרש, כי לא היה אלא כשלא ישובו מעצמם, אבל אם ישובו מעצמם בכל יום יהיו מובטחים שיבוא הגואל.
כמו שאמר אליהו 'היום' – אם בקולו תשמעו, ובהגיע זמן הקץ אם לא יחזרו בתשובה מעצמם יעמיד עליהם מלך עז וקשה שיגזור גזירות עד שיחזרו בתשובה שלמה.
