שבחי ארץ ישראל מתורת רנ"ג ויינטראוב זי"ע

ארץ חמדה טובה ורחבה בטו"ב שבט באתי לארץ ישראל

ביום ח' שבט תרפ"ד יצאתי מעירי ראדמסק ויצאתי מפולין הרשעה וביום י"ז שבט באתי לארץ ישראל וביום ט"ז שבט יצאתי ממצרים ללכת לארץ ישראל ואמרתי רמז וישע ביום ההוא את ישראל מיד מצרים (שמות יד' ל) ביום עולה נח (58) ההוא עולה טוב (17). כי בטו"ב שבט נצלתי ממצרים ובאתי לארץ הקדושה. כי אצל מעבור סואיץ הייתי בליל י"ז שבט בחצי הלילה ששייך עוד למצרים. ועברתי את מעבר סואיץ, בליל י"ז שבט בחצי הלילה שנת תרפ"ד. ובבוקר כבר הייתי בארץ ישראל, ובאתי לירושלים עיה"ק תוב"א בשעה תשע וחצי טו"ב שבט שנת תרפ"ד ביום ד' פ' יתרו. וברוך ד' אשר הציל אותי ואת אשתי ובתי מתחת יד פולין ומכל שכן עכשיו מתחת יד מגוג הרשעה. והש"י ירחם על עמו ויהיה די לצרות ישראל, ונראה במהרה מפלתו וישמחו עליונים ותחתונים בישועת ישראל, בקרוב במהרה דידן אמן כי"ר.
הערבים לא יחזרו לארץ ישראל

ליל ט' אלול תש"ח (בעיצומה של מלחמת השחרור בתש"ח) חלם לי הפסוק (ישעי' נב, א) "לא יוסיף יבוא בך עוד ערל וטמא". ופתרתי לי, שהערבים לא יחזרו עוד לארץ ישראל, והגויים שהם בארץ ישראל יברחו מכאן לארץ ציה וצלמוות אכי"ר.

במידת ארך אפים אשיבם לארץ ישראל
אמר ד' מבשן אשיב (תהילים סח, כג). בש"ן עולה אר"ך אפי"ם (352), כי בזו המידה אשיבם לארץ ישראל. והגם שעוד איננו בשלימות, מכל מקום אחזיר את עם ישראל ושם ישובו בתשובה שלימה לפני .
אויר חוץ לארץ
בשם צדיקים, אויר חוץ לארץ הוא טמא כל כך, עד שאפילו איש ישראל שרוצה להגיד אמת, נכנס האויר הטמא של חוץ לארץ באמצע ומערבם במעט שקר.
ארץ הצבי
צבי – ר"ת י'פרח ב'ימיו צ'דיק (תהילים עב, ז). ונראה, שלכן נקראת ארץ ישראל ארץ הצבי (ירמי' ג, יט), כי הארץ מחכה ליום שיבוא הגואל ויפרח בימיו צדיק.
כשירצה ישמעאל לבוא בנחלת ה' הוא יפול
על פני כל אחיו נפל (בראשית כה, יח). מתי שירצה להיות בן, היינו לרשת בנחלת ד' ויבוא על הבן האמיתי למלחמה לגרשו מארץ ישראל, אז נפל ויוכרח לילך מארץ ישראל למקום ציה וצלמות, אותיות שלפני כ"ל אחי"ו (י"כ אזט"ה) עולה ב"ן, שאז ייפול ישמעאל ולא יהיה לו עוד תקומה.

מי שמסייע לתלמידי חכמים בארץ ישראל אין רע שולט עליו
ותרא אותו כי טוב הוא. ולכן יוסף הצדיק שהיה טוב נתעסק עמו משה שנקרא טוב, ובתורת ארץ ישראל בודאי אפשר לתקן זה הענין כנאמר (בראשית ב, יב) וזהב הארץ ההיא טוב, אין תורה כתורת ארץ ישראל (בר"ר טז, ד), ומי שמסייע לתלמידי חכמים בארץ ישראל ומחזיק בם, גם כן מסייע לתורת ארץ ישראל שנקראת טוב ואין רע שולט עליו
אוהבי שמו ישכנו בה
ארץ ישראל. כי אלקים יושיע ציון וגו' וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו בה (תהלים סט, לו-ז). אהבי שמו עולה כמנין שס"ד, שאמרו (מנחות סב.) גירא בעיני דשטנא, וכשעושים כנגדו או כשעושים תשובה ומוציאים בלעו מפיו – ישכנו בה, כנאמר (איוב לח, יג) "לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה", כי ארץ ישראל אינה מחזקת בה עוברי עבירה, אבל מי שעושה תשובה נקל לו בארץ ישראל כי קדושת הארץ גרמה לו.
השלום האמיתי בארץ ישראל
בשלום אל בית אבי (בראשית כ"ח כ"א) עולה בגימטריא באר"ץ ישרא"ל (834), כי עיקר שלום הוא כשעם ישראל בארץ ישראל. כי אפילו טוב לישראל אבל הם בחוץ לארץ, לא נקרא שלום, ואין זה שלום כלל. בזמן שאין שלום יש צום (ר"ה יח:), אבל בזמן שישראל שרויים על אדמתם ובית המקדש בנוי אפילו חס ושלום לא טוב אין צום.
בארץ ישראל לא יוכלו לישראל
יפלטם מרשעים (תהילים לז, מ), בגימטריא (829) ועם ב' כוללים וכולל הכללי עולה אר"ץ ישרא"ל (832), כי בארץ ישראל לא יוכלו להרע לישראל, והקב"ה יפלטנו מהם ויושיעם כי חסו בו.
להחזיק תלמידי חכמים בארץ ישראל
בזעם תצעד ארץ (חבקוק ג, יב). תצע"ד ראשי תיבות ת'ורה צ'יון ע'יר ד'וד, "כי מציון תצא תורה" (ישעי' ב, ג), ואין תורה כתורת ארץ ישראל (בר"ר טז, ז). ואמר לך הנביא, אם חס ושלום בא עליך זעם וכן בגלות שנקרא זעם, תחזיק בתלמידי חכמים היושבים לפני ה' בארץ ישראל.

אסור לדבר על בן ארץ ישראל
פעם אחת בא לחצר הרה"ק רבי חיים שמואל מחנטשין זי"ע איש אחד מארץ ישראל, והרבי קרבו באהבה וחיבה יתירה. בשעת עריכת שולחנו של הרבי, אחרי ששתה האיש כמה כוסות יי"ש, נכנס לגילופין והחל עושה מעשי שובבות. נענה החסיד ר' אברהם מרדכי ז"ל, ממקורבי הרבי ואמר: ״אם כן, כדאי לנסוע לארץ ישראל ולבוא הנה, לעשות מעשים כאלו ולרבי לא אכפת הדבר״. כששמע הרבי דברים אלו, שלח לקרוא לחסיד ר' אברהם מרדכי ואמר לו: "אם אומרים דברים כאלו על בן ארץ ישראל, מאבדים ח"ו עולם הזה ועולם הבא, אסור לדבר שום דבר על בן ארץ ישראל"…
אבני ארץ ישראל הם אבנים טובות ומרגליות
באחד הימים, כשהיה כבר הרה"ק רבי אברהם דב מאווריטש זי"ע בעל 'בת עין' בארץ הקודש ומקום מושבו בעיר הקודש צפת, ערך סעודה גדולה בלי שהייתה לכך סיבה מיוחדת, ואף לא היה זה ביומא דפגרא. שאלוהו אנשי שלומו הסובבים אותו לסיבת הדבר, והשיב להם במעשה שהיה וכך היה:
״כשהייתי בחוץ לארץ, בא אלי יום אחד שד״ר מארץ הקודש ושאלתי אותו על כל ענייני ארץ הצבי, עד שאמר לי כי אבני ארץ ישראל הן אבנים טובות ומרגליות. והנה, כשבאתי ארצה לא ראיתי זאת ואמרתי הייתכן שהאיש רימה אותי? עד שפעם אחת פגשתי בו ושאלתיו למה רימתני. השיב לי האיש: ״אם יש עיניים טהורות רואים זאת״. כאשר שמעתי כן, ביקשתי לפני השי״ת עד שברוך השם ראיתי שאכן אבני ארץ ישראל הן אבנים טובות ומרגליות, ולכן ערכתי את הסעודה״.

אסור להתייאש מארץ ישראל
שמעתי מהרה"צ אברהם אלימלך שפירא מגראדזיסק זצ"ל – בן הרה"ק רבי ישראל מגראדזיסק זי"ע הי״ד בשם רבנו הקדוש המגיד מקאזניץ זי״ע שאמר: כתיב (תהלים ב, ג) ״ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו״, זה ציון וירושלים, הם המוסרות והעבות שישראל נאחזים בהם, וכל זמן שישראל אינם מתייאשים מארץ ישראל וירושלים, אין הגוים יכולים להם. לכן הגויים רוצים דווקא לנתק מישראל את הקשר שמקשר אותם עם ציון וירושלים, שיתייאשו מהם ואז יכלו ח״ו לישראל.
אמר על זה הרה"ק מגראדזיסק זי"ע, כי זו העצה נתן לעצמו הס"ם בזמן האחרון, הרים קרן צרינו האנגלים ימ״ש שהסיתו את הערבים שיעשו פרעות בישראל, כדי שבני ישראל יתייאשו מלבוא לארץ ישראל ובזה יכלו להסית את הרשע היטלר ימ״ש לעשות טבח כזה בישראל. וזה ״כי בשם קדשו בטחנו״ (תהלים לג, כא), "בשם קדשו" עולה "ציון וירושלים", בזמן שישראל מקושרים בארץ ישראל, זה הענין שם קדשו ואז ״עזרנו ומגננו הוא״ (שם כ).
הבית האמיתי בארץ ישראל
סיפר הגה"צ רבי ישראל יצחק רייזמאן זצ"ל: פעם עמדתי בבית 'הכנסת אורחים' האשכנזי בארץ הקודש, יחד עם הרה"ק רבי שמחה בונם מאוטבוצק זי"ע. בתוך כך הביא הדוור מכתב מפולין. אמרתי לרבי: "הביאו מכתב פון דער היים" (מהבית). נענה הרבי מאוטבוצק ואמר: "וכי שם אונזער היים? פה אונזער היים". (וכי שם ביתנו? הלא כאן נמצא ביתנו).
בירושלים רואים את האמת
אמרתי לפני רבנו הגדול הגה״ק רבי יוסף חיים זוננפלד זי"ע אב״ד ירושלים, שבחוץ לארץ לפי ידיעתי עשיתי יותר טוב והלימוד עלה יותר יפה. והשיב לי, שזה בא מכח הדימיון, כי חוץ לארץ הוא רק מכח המדמה, אבל בירושלים רואים את האמת.

זכות לומדי תורה בארץ ישראל גדולה ביותר
אמרו חז"ל (בר"ר פט"ז ס"ד) "אין תורה כתורת ארץ ישראל". "זהב" ראשי תיבות ה'וי ז'היר ב'גחלתן (אבות פ"ב מ"י), ובא להורות לנו כי זכות לומדי התורה בארץ ישראל היא גדולה הרבה יותר, לפיכך הוי זהיר בגחלתן ולא תפסיק לפרנסם וליתן להם מחייתם, כדי שלא תיכבה חס ושלום גחלתם של לומדי תורה בארץ ישראל, ותעזור להם בכל היכולת.
ארץ ישראל סגולה לשמחה ולדעת שהכל מה'
אל שמחת גילי (תהילים מג, ד) עולה ארץ ישראל (832). והנה שמחה הוא שמחה פנימית. גילה שמחה חיצונית. כי זה סגולת ארץ ישראל להיות השמחה עצור בלב, הגם שמגלה גילתו לחוץ. כי כמה שמגלה גילתו לחוץ עוד עצור בלבו עשרת מונים ככה. וכך כתב לי אחי הקדוש הרב ר' אליהו שלמה מראווע זצק"ל שידוע שארץ ישראל סגלה לשמחה וזה אל שמחת גילי שארץ ישראל סגולה היא לדעת שהכל מד' והכל בחסד אל כל היום.
והבין שאינני מרוצה שהוא חוזר לפולין
להלוויתו של הר״ר מרדכי מנחם הלוי הבר ביום כ״ה אייר שנת תרפ״ד בירושלים, הלכתי עם מרן אדמו״ר הקדוש רבי אלימלך מנחם מענדיל מסטריקוב זי״ע, ודברתי עמו אודות הנפטר, ואמר לי שהנפטר היה ירא שמים. ואמרתי לו שיש לו זכיה גדולה שגם גדולים לא זכו לה, שנפטר בירושלים ויקבר בירושלים. ונענה לי בראשו. אמרתי לו, נו. והבין שאינני מרוצה שהוא נוסע חזרה לפולין. ואמר לי: ״מה אעשה וטפלא תליא בי, והלא אמרת בעצמך שלא כל אדם זוכה״. ודברתי עוד מזה ארוכות וקצרות, ואמר לי: ״חדל לדבר מזה, כי ידעתי בני בעצמי גדולת ארץ ישראל ועשיתי לי כל מיני עצות איך להשאר פה, אבל חזרתי על כל צדי צדדים ואין לי לעת עתה עצה אחרת והש״י ירחם עלינו״.

המשיך לחדרו אוירא דארץ ישראל
שמעתי מפי נכדו הרה״צ רבי אברהם אלימלך שפירא מגראדזיסק.כאשר ספרו להרה״ק רבי חיים מאיר יחיאל זצ״ל ממוגלניצא, שהמגיד רבי ישראל מקוזניץ זי״ע אמר ש״יש מקום בחדרו עם אוירא דארץ ישראל״, הסביר רחמ״י שמ״כיון שהמגיד זצ״ל היה כה גדול, והיה קשור הרבה לכלל ישראל ואל ארץ ישראל, ואת זה אפשר בארץ ישראל — מהאי טעמא המשיך ״המגיד״ לחדרו הקדוש אוירא דארץ ישראל״.
מדוע הרה"ק מרוזין לא ראה יהודי מהודר מארץ ישראל?
שמעתי מהרה"ג ר' ישראל יצחק רייזמן שליט"א ששמע בשם הרה"ג ר' פישלי זצ"ל אבי הרה"ג הצדיק ר' בנימין זצ"ל שהיה אצל הרה"ק ר' ישראל מרוזין זצק"ל, והרב ר' פישלי היה מחסידי סאווראן ושמע שם שאמרו משם הרה"ק מריזין שעוד לא ראה יהודי ארץ ישראל מהודר (אשיינם ארץ ישראל יוד). נכנס הרה"ג הצדיק ר' פישלי הנ"ל פנימה ואמר: איתא בספר "חסד לאברהם", אשר כמו שמלאכי חוץ לארץ שלוו את יעקב אע"ה לא נכנסו לארץ ישראל רק מלאכי ארץ ישראל באו כנגדו ללותו, כן אם בא בן חו"ל לארץ ישראל נסתלק ממנו נשמת חוץ לארץ ונכנס בו נשמת ארץ ישראל, וכן להיפך אם בן ארץ ישראל יוצא לחו"ל נסתלק ממנו נשמתו שיש לו מארץ ישראל ונכנס בו נשמה מחוץ לארץ עד שיחזור, א"כ מהיכן יראה כ"ק יהודי ארץ ישראל מהודר אם יש לו עכשיו נשמה מחוץ לארץ, הדברים מצאו חן בעיני הרה"ק זצ"ל מרוזין וצוה להביא עבורו כיבוד.
ישראל ישארו לעד ולנצח נצחים בארץ ישראל
ארץ ישראל. התורה מסיימת בלמד (לעיני כל ישראל) ומתחילה בבית (בראשית ברא וגו' ואת הארץ) – ל"ב – לומר לך, ש"ארץ ישראל" (832) עולה בגימטריא ל"ב פעמים שם הוי', (26×32=832) תתקיים לעד. וכמו בימי המבול "לא גשמה ביום זעם" (יחזקאל כב כד, ובזבחים קי"ג נדרש שלא ירד מבול בא"י), כן תשאר ארץ ישראל לעד בעבור ישראל שישארו עליה. ולכן מסיים ב'ישראל' שהסיום והסוף יהיה שישראל ישארו עליה לעד ולנצח נצחים, והגוים המושלים בגלות הוא משום שעיזי מסגי ברישא (שבת עז:), ובראשית נבראת ארץ ישראל בשביל ישראל, וישראל הם לב העולם כאמרם ז"ל (נדה כ:) יהודאי בתוונא דלבא יתבא, ובזוהר הקדוש (זח"ג רכא:) שהשיב ר' שמעון לגוי שישראל הם הלב והלב יש לו את הדם המשובח ביותר ומרגיש בצער יותר מכל האברים.
וזהו שאמר (תהילים כט, י) ד' למבול ישב – כמו שהיה בזמן המבול שלא היה מבול בארץ ישראל, אבל לא היה ניכר שד' מלך כי כל בני אדם נאבדו, אבל היום וישב ד' מלך לעולם (תהילים שם) כי ישראל שהעלו עליהם את מלכותו ברצון ישארו בארץ ישראל וכל העולם יאבד.

חמדה טובה ורחבה
מכבוד אחי הרב ר' אהרן שליט"א. ויצא חטר מגזע ישי (ישעי' יא, א). חט"ר ר"ת ח'מדה ט'ובה ור'חבה, כי חמדה היא ארץ ישראל גם בזמן הגלות שכולם חומדים אותה, טובה היתה בזמן שישראל ישבו עליה, אבל רחבה עוד לא היתה רק בימי משיח צדקינו "כי ירחיב ד' אלקיך את גבולך" (דברים יב, כ) ויספתי לך עוד שלוש ערים (דברים יט, ט) אז בימי החטר מגזע ישי (ישעי' יא, א) שהוא משיח ואז יהא כל השלשה ביחד חמדה טובה ורחבה.
להזהר בארץ ישראל במצוות מזוזה
השמות שאחורי המזוזה "כוזו במוכסז כוזו" עולה בגימטריא רי"ג (213), והם המה מבטלים קליפות סיחו"ן ועו"ג (213) העומדים אחרי מזוזות ארץ ישראל ולא מניחים את ישראל לעלות לארץ ישראל, וגם היות התעורר קליפת סיחון ועוג שהתעוררו לא להניח לעם ישראל לעלות לארץ ישראל, ולכן העצה היעוצה להיזהר הרבה במצות מזוזה ותתבטל מהרה קליפה זו מכל וכל. [בליל שבת קודש דברים תש"ה רעיוני על משכבי סליקי].
מכתב שכולו אהבה עזה לארץ ישראל

מכתבו של הגה"צ רבי אליהו שלמה ויינטראוב הי"ד לאחיו רבי נח גד ויינטראוב על מעלת ארץ ישראל
ב"ה יום ה' האזינו תרפ"ח פה ראווע יצ"ו.
לאחי היקר חביבי כנפשי הרב החסיד המפורסם וכו' מהור"ר נח שליט"א שלום וברכה וכל טוב סלה.
הגלויה שלך קבלתי, והיה לי שמחה גדולה, ואני נושא את הגלויה אתי ממש כמו סגולה, כי מארץ הקדושה הנה זה בא, ובכל פעם הנני מסתכל על הגלויה מחביבותא דארץ ישראל ומחביבותא דידך.
ארץ ישראל בחינה אחת עם יום כיפור
ונזדמן לי עכשיו הכתיבה שלי אליך לארץ ישראל אצל נר-עב שנשתייר אצלי מיום הכיפורים, כי ארץ ישראל בבחינה אחת עם יום הכיפורים, כאמרם ז"ל (כתובות קיא.) כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון, כי העם היושב עליה נשוא עון, ודא ודא – יום הכיפורים וא"י אחת הוא, ובמדרש (ב"ר ב) יום אחד – זה יום הכפורים, כי ארץ ישראל שייכת רק לארץ ישראל כי עיני ד' אלקיך בה (דברים יא, יב) לא כן שאר ארצות שנתחלקו תחת שרי האומות ואין להם חלק בקדושה, ואחת היא לאמה כנסת ישראל ויום הכיפורים יום אחד, ואחד באחד יגשו. וישראל גוי אחד כי רצו עבדיך (תהילים קב, טו), החשק לעלות לא"י זה סימן על הגאולה.
מלמדים לכהנים איך יעבדו בבית המקדש
אחי יקירי, פה אומרים שבשנה זו תבוא הגאולה לישראל, ושבארץ ישראל כבר מלמדים לכוהנים איך יעבדו בבית המקדש, כתוב לי כמה אמת יש בדבר, הגם שאינני שוטה להאמין להם, ואצלי הדבר בגדר מחשבי קיצין והם מאריכים הדבר, כי אצלי הדבר בגדר אפשרות של כל רגע כאמונתנו אחכה לו בכל יום שיבוא. אבל כיון שלב ישראל פועם על הדבר, וכיון שיצאה בת קול, אני רוצה שיהיה, ואני שואל אותך אם יש שם מי שיגיד בענין הזה.
קליפת עמון ומואב לא מניחים לעלות
אחי יקירי, הנך כותב שאני ברוגז עליך משום שלא שלחת לי דרישה לבוא לארץ ישראל, האמת הוא אשר בכל אוות נפשי הנני רוצה בזה, ומי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה בארץ חמדת כל היצור, אבל מי יודע, כי גדולים וטובים ממני לא זכו לעלות מי יימר דקא זכינא אנא, אבינו הצדיק שהיה לו כבר התעודה ולא זכה לזה, הגם שהנני בטוח שהוא כבר בארץ ישראל אבל לא עלה בעודו בעולם הזה, אבל ח"ו להיות ברוגז עליך, ראשית, כי אין זה בידך לתת דרישות, ואם קליפת עמון ומואב עומדים על הספר ולא מניחים לעלות מה הנך חייב. והשנית, אפילו אם משיגים הדרישה גם כן לא כל אחד זוכה לעלות.
עזבת ומכרת הכל כדי לעלות לארץ ישראל
אחי יקירי שמעתי אשר הפרנסה אצלך עוד איננה בסדר, וירא אנכי שלא יעלה בלבך שום רושם ומחשבת חרטה על מה שעלית לארץ ישראל, הן אמת שיודע אני בך ומכיר אני אותך שרצונך והחלטתך עזה וחס ושלום לא תתחרט ולא היית ולא תהיה מאותן שיש להם חרטה על מעשיהם הטובים אבל לחזק אותך באתי תחזקנה ידיך כי רבות עשית וכמו שאמר בעז לרות (רות ב, יא-יב) כשעזבה את ארץ מולדתה ותלך אל אשר לא ידעה תמול שלשום, גם אתה עזבת ארץ מולדתך ופרנסה שהיה לך ומכרת הכל בזיל הזול כדי לעלות לארץ ישראל, ישלם ד' פעלך ומשכורתך שלמה מאת ד' אלקי ישראל, ובטחוני חזק בד' אשר שם תושע בכל וכדברי רש"י ז"ל [כוונתו מה שאמר רש"י הקדוש עה"פ (בראשית כד, א) "וד' ברך את אברהם בכל" – בכל בגמטרי' בן] והש"י יתן את שאלתך אשר שאלת מעמו ואשר תשאל עבורך ועבור כל משפחתך ועבור כל ישראל שנזכה לגאולה שלמה בקרוב.
אח יקר, הטבת חסדך אשר עשית שהוצאת דברי כ"ק אאמו"ר לאור על הגדה של פסח, ומה שכתבת שעוד ידך נטויה, ובכן ברוך מבנים הנך, וברוך אתה בבואך ולא תצטרך לצאת מא"י בשום פעם.
כחפץ אחיך הדו"ש באהבה רבה וחיבה יתירה ובשלום כל ב"ב
אליהו שלמה בהרה"ק ר' יעקב דוד זצקל"ה

עשית זאת מרוב תשוקתך

את ההערצה הרבה ומסירות נפשו של הגה"צ רבי נח גד ויינטראוב זי"ע לעלות לארץ ישראל נוכל ללמוד ממכתב אותנטי שנכתב בשנת עלייתו לארץ ישראל שכתב לו ידידו הרב יעקב אהרן מרדושיץ. "לכבוד חתן אחי מוהר"ר הרב נח וויינטרויב…. ועתה ידידי נאמן בהגיע השמועה לאזני שנסעת לארצנו הקדושה הייתי משתומם על השמועה הזאת וגם לא נתן לי לבי להאמין משני אופנים: ראשית מאין לך על הוצאות הדרך סכום הדרוש כעת? ושנית, איך אפשר שלא תכתוב לי מאומה מזאת באשר ידעת את ידידותי לך. רק אם השאלה הראשונה פתרתי ע"י המאמר אין לך דבר העומד בפני הרצון וגם בשאלה השניה, דנתיך לכף זכות כי במרץ רב עשית זאת מרוב תשוקתך לגשם את מחשבתך הקדושה ולקיים בית ד' נהלך ברגש. אך עתה ידידי הנאמן כאשר זכית לראות את ארץ אבותינו ולנשק את אדמת קדשינו ולקבוע מכונך במקום בית בחירתינו על כן בטח תהיה אצל כותל המערבי ועל קברות אבותינו ואמנו וצדיקנו נא זכור אותנו ושפוך שיח פני בוחן ליבות גם הכבושים בגולה.."

מסמך פרסום ראשון שמו של הרנ"ג ויינטראוב ברשימת הנוסעים עם האמרי אמת מגור בעלייתו לארץ ישראל בי"ז שבט תרפ"ד. שמו של הרנ"ג ויינטראוב הוא במספר י"ב של הנוסעים ומסומן בצהוב.