אתה הולך ברחוב, ניגש אליך עיתונאי עם מצלמה. פתאום בטעות אתה שוכח ומתחיל לדבר בלשון זכר: הלך עליך. הידרת נשים בצורה המכוערת ביותר שרק קיימת. זה שאתה גבר? בעיה שלך! כמו גם זו שאתה חרדי במדינת היהודים

אנחנו עדיין מתרגלים שעת חירום, ועוברים את החוויה באש חיה. בהתקפה האחרונה נכנסתי לממ"ד, ואני עדיין חושש לצאת, אני יודע מתי זה יסתיים, איך ואם בכלל? בכל אופן, אני כבר מצאתי לי דרכי זהירות, על כל צרה שלא תבוא. ברגע שאני יוצא מהממ"ד אשמור על הכללים שהצבתי לעצמי, ייתכן שגם אצטרך להוסיף כמה לפי החרפת ההתקפות בימים הקרובים.

קרא עוד בנושא:

[postim]

אז ככה, לפחות בתקופה הקרובה אשתדל לא לנסוע בתחבורה הציבורית, כי אינני יודע בדיוק היכן אני צריך לשבת ומה אעשה אם תתיישב לידי גברת ואצטרך לקום. איך אעשה זאת כדי שלא לפגוע חס וחלילה ולהיות מואשם ב"הדרה"?! ואם יתיישב לידי בדיוק אחד עם מצלמה וינסה אפילו לראיין אותי, ואני אתבטא בטעות בלשון זכר… לא יודע. אני חושב שאפילו אם אהיה זקוק לנסוע באופן דחוף, לעת עתה אסע רק בעמידה, עד שיתבהרו העניינים. לבית שמש, בכל אופן, אני בטוח לא נוסע.

אני לא מדבר יותר בקול ברחוב (לפחות משהו טוב אחד יצא מזה) יכול להיות שזה ישמע למישהו כמין צעקה כלשהי או משהו שעלול להיות דומה לכך, ואם בטעות תעבור שם אשה… תעשו לי טובה, לא מחפש צרות.

ייהרג ואל יעבור

כבר הרגלתי את עצמי לומר את ברכת "שלא עשני אשה" בשקט, שאף אחד בסביבה לא ישמע אותי. אני רק לא יודע מה אעשה בקשר לעניית אמן אחר ברכתו של בעל התפילה, אם אני עונה אמן אני בעצם מאשר את שהוא אמר. בעיה. אני חושב להתייעץ עם הרב שלי האם זה גובל ב"ייהרג ובל יעבור", או שאפשר לוותר. אני גם לא יודע מה אעשה ב"קרבנות", האם אמשיך לומר "לא תקטירו ממנו אשה….".

אני גם לא יודע מה אעשה ברחוב, כדי שלא אתפס ח"ו כשאשה הולכת מאחורי, ואז אמצא אשם ב"הדרת נשים". בכל אופן אני מבטיח שאנהג במשנה זהירות, בכל מה שנוגע ל"הדרת נשים".

שלטון בולשביקי

חבר'ה אל תצחקו זה לא כ"כ פשוט. מסופר על אחד ממסורבי העליה בבריה"מ בזמנו, שמרוב שנאתו ל"אמא רוסיה", היה רגיל כל יום בבוקר, לקלל את "אמא רוסיה" את סטאלין, לנין וכל אותם חבר'ה שניסו אף הם למחות את זכר עם ישראל, משהו מעין מה שעובר עלינו בימים אילו. עד כדי כך הגיעה שנאתו, שגם ה"תוכי" שהיה מגדל בביתו היה רגיל כל יום להעיר אותו באותה מגנינה: "מקוללת תהיה אמא רוסיה, מקולל יהיה סטאלין". כמו לכל אחד, הגיע אליו אישור העלייה לארץ, שהותנה בביקור של המפקח ממ'טעם'. אותו מסורבניק ניקה את הבית כולו מעדויות מפלילות, אך לפתע נזכר: אבוי, התוכי עלול לזמר. מרוב אימה, הכניס את היצור המברבר למקרר, ושלום ושלווה על ישראל. המפקח היה, לא מצא דבר, הלך לדרכו ורק למחרת בבוקר נזכר אותו אחד בתוכי המסכן הכלוא לו עדיין במקרר…

לילה אחד במעצר

בבוקר הוא פותח את המקרר להוציא חלב, התוכי יוצא החוצה לקראתו, ומתחיל לברך: מבורכת תהיה אמא רוסיה, מבורך יהיה סטאלין, מבורך יהיה לנין. הוא אחוז פליאה: מה קרה? מדוע שינית את דעתך? – עונה לו התוכי: אדוני, גם אתה אחרי שתשהה לילה שלם בסיביר תהפוך את דעתך ותדבר כמוני.

גם אני, אחרי שלשה שבועות בממ"ד, נראה לי שאצטרך לדבר ולהתנהג אחרת, מפחד השלטון הבולשביקי בו אנו חוסים לעת עתה, עד יבוא גואל.