הראשון בינואר כבר כאן ואיתו שורת גזירות שיכנסו לתוקף בתחילת השנה האזרחית >> במוקד: מלגות האברכים, תקציבי הישיבות וכספי תלמידי חו"ל שיתבטלו לחלוטין

שנה וקללותיה: יום רביעי הבא, הראשון בינואר למניינם, טומן בחובו לא מעט בשורות איוב למוסדות החינוך החרדיים וללא מעט בתי אב שיספגו עוד שורת קיצוצים כואבת עם כניסת שנת התקציב החדשה. תקציב המדינה האחרון שעבר בחודש אוגוסט בכנסת עבר לשנים 2013 ו-2014 כשחלק ניכר מהחלת הסעיפים נדחה בחוק לראשון בינואר 2014. בין הסעיפים הרבים שיכנסו לתוקף באותו יום, רבים עוסקים בציבור החרדי ובתקציביו ששוב יספגו פגיעה קשה.

קרא עוד:

[postim]

מי שיספגו את הקיצוץ הכואב ביותר יהיו הישיבות הגדולות והכוללים, שייאלצו להסתפק בקצבה זעומה שתתכווץ עוד יותר. הקצבה שגם כך הלכה והתכווצה במהלך השנה האחרונה תתכווץ עוד יותר מהראשון בינואר. אם את שנת 2013 הצליחו ראשי המוסדות לעבור איך שהוא, לאור העובדה שבתחילת השנה הם נהנו מהתקציבים שאושרו עוד בשנת הכספים הקודמת, הרי ששנת 2014 כולה תהיה מקוצצת לחלוטין.

מתחשיב שערכו מנהלי הישיבות עבור 'משפחה' עולה כי בשנת 2014 יתוקצבו אברכי הכוללים במלגה שתעמוד על סכום של פחות מ-400 שקלים לעומת מלגה בת 459 שקלים שעברה בחודש האחרון, ומנהלי הישיבות יקבלו עד ל-220 שקלים לבחור. כל זאת עוד לפני שעבר חוק הגיוס שצפוי לצמצם באופן דרמטי את תקציבי הישיבות והכוללים לאור 'התמריצים' שיקבלו הישיבות שישלחו את הבחורים לצבא, והסנקציות שיוטלו על הישיבות שהבחורים הלומדים בהן לא יצייתו לחוק וימשיכו את לימודיהם בישיבה. "המשמעות של החוקים הללו היא מחיקה כמעט מוחלטת של כל התמיכה של המדינה בעולם התורה. אחרי שחוק הגיוס יעבור, כמעט ולא יישאר זכר לתמיכה. בעוד שנים ספורות הישיבות עוד ייאלצו לשלם למדינה על הזכות שבחורים לומדים תורה" אמר אתמול מנהל ישיבה גדולה בבני ברק. "לא ירחק היום שמנהלי הישיבות יעדיפו לוותר על התמיכה המצומקת מהמדינה. צריך לזכור שלתמיכת המדינה יש עלויות לא מעטות. הישיבות נאלצות להתמודד עם ביקורות חוזרות ונשנות, עם צורך להעביר תקציבים ועם סנקציות שמטילה הממשלה כפי ראות עיניה. זהו מצב אבסורדי".

מבחינה פיננסית מה שהולך לקרות בראשון לינואר זה ירידה של תקציב עולם התורה ל-550 מיליון שקלים בסך הכל, או 45 מיליון שקלים מדי חודש. התקציב הזה אמור להתחלק בין כלל הלומדים, אברכים ובחורים שהתקציב לכל אחד מהם מחולק לפי נקודות זיכוי שקובע משרד החינוך בהתאם למספר קריטריונים.

תחשיב גס ולא סופי שערכו מנהלי הישיבות מגלה כי התקציב לראש הולך לרדת באופן דרמטי, כשהמקסימום שיקבל לומד תורה במדינה לא יעלה על 420 שקלים גם כשימוצו כל תנאי הזכאות.

"המשמעות של הקיצוץ הזה כפולה" מסביר אחד מבכירי עסקני עולם הישיבות ל'משפחה' "בשנה שעברה החל מחודש אוגוסט גם ספגנו קיצוצי עומק כואבים, אבל בשקלול שנתי זה היה ממוצע. בתחילת השנה התקציבים עדיין היו גבוהים, והירידה של סוף השנה לא גרמה בדרך כלל לפשיטות רגל. אבל מה שקורה עכשיו זה שתקציב כל השנה הבאה יהיה מקוצץ, וזה עלול להוות מכה אנושה להרבה מאד ישיבות".

בשביל להסביר את משמעות הקיצוץ מפנה אותנו האיש לחוות דעת שהוכנו על ידי יועצים כלכליים שמספרים על עתיד קודר שצפוי למנהל ישיבה שינסה לגבש תקציב על סמך כספי הממשלה. "אין מנהל בנק שייתן אשראי ויאפשר גמישות על סמך התקציבים האלו. שנה חדשה זה הזמן לתקציב חדש, ותקציב חדש הוא הבסיס שעליו נסמכת כל ההיתכנות הכלכלית של אחזקת ישיבה. ועם מספרים כאלו בתקציב זה יהיה קשה מאד להחזיק ישיבות".

נשארים בחוץ
וזה לא הסוף: החל מהראשון בינואר תתבטל לחלוטין התמיכה בתלמידי ישיבות המגיעים מחוץ לארץ. בחודשים האחרונים ירדה התמיכה של המדינה בתלמידי ישיבות מחו"ל בשני שלישים (מה שהעמיד את סכום התמיכה על סכום מגוחך של פחות ממאה שקלים לבחור), ובעוד שבוע וחצי תתבטל התמיכה לחלוטין. בשבועות האחרונים נעשו מאמצים למצוא פתרון להמשך תקצוב תלמידי הישיבות על פי דרישת מפלגת הבית היהודי שמוסדותיה ניזוקים גם הם מאד מהקיצוץ, אך נכון לשעת כתיבת השורות טרם נמצא הפתרון, וככל הנראה התמיכה תופסק לחלוטין, מה שמהווה מכה קשה לישיבות שבהן לומדים גם תלמידי חו"ל. הישיבה שתיפגע יותר מכל מכניסת החוק לתוקף מוחלט היא ישיבת מיר שמחזיקה אלפי תלמידים וסופגת בכך קיצוץ כפול המאיים על המשך קיומה הכלכלי.

בלפני שבועות אחדים ניסו בבית היהודי לגבש פשרה שתאפשר את העברת תקציבי תלמידי חו"ל, אולם התעקשותו של שר האוצר יאיר לפיד עצרה את המהלך. לפיד התעקש אז כי כתנאי להעברת התקציבים יצטרכו הישיבות להעביר את התלמידים סדנת ציונות שתכלול לימוד על ערכי הציונות וסיורים בבסיסי צבא.

התכנית נתקלה בהתנגדות גורפת בישיבות החרדיות ובישיבת מיר הגיבו אז כי בשום מחיר לא יקבלו את תכתיבי לפיד, וגם אם משמעות הדברים ספיגת קיצות בן קרוב ל-50 מיליוני שקלים בשנה.

קרן אור
אבל יש גם נקודת אור. על פי החוק היבש היה הראשון בינואר אמור להיות גם יום דין למוסדות החינוך החרדיים לילדים, לתלמודי התורה ולבתי הספר שאינם עומדים בדרישות לימודי הליבה. בחוק כפי שעבר בכנסת נאמר כי החל מהראשון בינואר יתוקצבו מוסדות החינוך בהתאם לאחוזי הליב"ה שלומדים התלמידים. רשתות החינוך החרדיות – החינוך העצמאי ומעיין החינוך החרדי – היו אמורות לספוג קיצוץ דרמטי בתקציביהם כבר מהראשון בינואר, בעוד תקציבי ה'חיידרים' המכונים מוסדות הפטור אמורים היו לאבד כמעט לחלוטין את תמיכת המדינה.

למעשה שורת הקיצוצים הללו פוגעת באותו כיס. הרוב המכריע של תלמידי ה'חדרים' הם בני אברכים שתקציביהם נחתכו כמעט לחלוטין. מנהלי החיידרים שלא יוכלו לספוג קיצוץ כזה על חשבונם, אמורים היו להעלות כבר בשבוע הבא את שכר הלימוד בשיעור דרמטי, מה שעלול היה להוביל אלפי ילדים להרעבה של ממש.

אלא שלפחות בנושא הזה נשמעות צפירות הרגעה הן ממשרד החינוך והן ממנהלי המוסדות. לדברי מנהלי מוסדות שזכו לאישור משרד החינוך, הגיעו החרדים לסיכום שקט עם משרד החינוך, והקיצוץ בתקציב המוסדות החרדיים שאינם מלמדים ליבה, ירד מהפרק לפחות עד לתחילת שנת הלימודים הבאה, מה שאומר שיש עוד לפחות תשעה חודשי שקט עד שהנושא יחזור לעלות לכותרות.

גורמים בכירים במשרד החינוך אישרו ל'משפחה' את הפרטים והוסיפו כי שר החינוך הוריד את נושא הקיצוץ מסדר היום, לפחות עד שתוקם מערכת החינוך הממלכתית חרדית שעליה הכריז לפני מספר חודשים. לדברי הגורמים אי אפשר לקצץ למוסדות החינוך החרדיים בתקציבים לפני שנותנים אלטרנטיבות ראויות, דוגמת הרשת שתתוקצב במאה אחוז על ידי המדינה. "בינתיים הקיצוץ לא נמצא על הפרק, לא בספטמבר ולא אחריו. הנושא יעלה לבטח בחודשים הקרובים והשר יקבל החלטה".