הגר"י לנדא השיב את נשמתו ליוצרה, לאחר מאבק קשה וממושך עם המחלה הארורה שקיננה בגופו • "היה גאון שאהב בכל ליבו את לימוד התורה, עם 'ברען' ו'גישמאק' חסידי".

בצער עמוק ובלב קרוע ומורתח, התבשר היום עולם התורה על לכתו של אחד מענקי הדור, הגאון הגדול רבי יצחק לנדא, מרבני ישיבת חברון בשכונת גבעת מרדכי בירושלים, עליו מתאימים דברי חז"ל בהגדרתם לגאון שידיו רב לו בכל מכמני התורה בעמקות נפלאה, "סיני ועוקר הרים", והוא בדמי ימיו.

קרא עוד:

[postim]

הגאון רבי יצחק נולד לאביו הרה"ח ר' קלמן שיבלחט"א, בירושלים בחודש אדר תשי"ד.

לפני כעשרים שנה, נקרא הגר"י לנדא אל הדגל, והתמנה לכהן כראש הישיבה הגדולה טשערנאביל בבני ברק. זאת, לנוכח הקשר שהיה לו עם הקהילה עוד בימים בהם כיהן פאר כ"ק מרן אדמו"ר מטשערנאביל הרה"ק רבי משולם זוסיא זצ"ל באדמו"רות, ברח' ראב"ד בבני ברק, סמוך ונראה לביתו של הגר"י לנדא. מבין באי בית המדרש בלטה דמותו של הגר"י לנדא כמיוחדת במינה, ימים ולילות היה עוסק בתורה ללא הרף, כשמאחוריו הוא זונח את עולם העסקים וחיי המותרות, נוטש את העסקים המשפחתיים שהמתינו לו עד בוש, ופונה לצלול בעמקי ים התלמוד.

תחת הנהגתו הוקמה הישיבה שהפכה לשם ולפארת בעולם הישיבות החסידיות, כשהוא מפקח על כל אחד ואחד מהתלמידים כמלאך המכה על כל עשב ועשב ואומר לו "גדל". בעצמו בחר את אנשי הצוות הרוחני, ויחדיו הם איתרו את ראשוני התלמידים שייסדו והניחו את אבן הפינה למחזורי הלימוד הבאים אחריהם.

כשלוש שנים מאוחר יותר, הוזמן הגר"י לנד"א זצ"ל לכהן כר"מ בישיבת חברון בירושלים, לאחר משבר קל שזעזע את הישיבה והיה צורך להביא אישיות תורנית משכמה ומעלה שתוכל לאחות את השורות ולמצוא מסילה ודרך ללב התלמידים. הגר"י לנדא סירב בתחילה, ואמר כי הוא כבר מחויב לישיבת טשערנאביל, באומרו על כ"ק אדמו"ר מטשארנאביל: "ער האט מיר אן גטוהן דעם פראק" (הוא הלביש לי את הפראק). בשלב מסוים אף הגיעה השאלה בנושא לפתחו של בית דין, כאשר מצד אחד עמדה ישיבת חברות ומהצד שכנגד עמדה ישיבת טשערנאביל אשר ביקשה להותיר את הגר"י בראשה.

לבסוף חזקו עליו דבריו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן שליט"א, שציווה עליו לקבל את המשרה בישיבת חברון, באומרו כי זהו צו השעה, וכי נוכחותו בישיבה חשובה מאוד, אך גם לאחר שעבר לחברון, נותר הגאון ר' יצחק חבר פעיל בוועדה החינוכית שנווטה את דרכיה של ישיבת טשערנאביל, במשך כעשר שנים נוספות.

תלמידיו בישיבת חברון מספרים על ר"מ שהיה מיוחד במינו, וקרוב לתלמידיו בצורה יוצאת דופן. "הוא היה אהוב מאוד על תלמידיו, ממש מיוחד במינו. היה יושב ולומד עם כזה 'ברען', שפשוט היה משפיע על כל סובביו לנהוג כמותו. למרות שהוא היה 'חברונער' אמיתי, עדיין נותר בו ה'גישמאק' החסידי שקיבל מבית אבא. היתה לו אישיות רבת אנפין, וכולם אהבו אותו אהבת נפש. ההשתתפות בשיעורים שלו היתה חוויה מיוחדת במינה. מי שהיה שם יודע" מספר אחד מתלמידיו.

בשנים האחרונות סבל הגר"י זצ"ל מייסורים קשים ומרים בשל מחלת הסרטן בה חלה. פעם ופעמיים הצליח להתגבר על המחלה ולדחוק אותה מגופו המיוסר, אך באחרונה לקה במחלה בפעם השלישית וגופו החל לדעוך כנר שאזלו טיפות השמן האחרונות שבו. היום גברו אראלים על המצוקים, והגר"י השיב את נשמתו הטהורה ליוצרו, כשהיא מזוככת בכל מיני זיכוך וטהרה.

למרות הייסורים הקשים והמרים שסבל, לא הרפה הגר"י לנדא ממלאכת הקודש, ולצד לימוד התורה הקדושה בהתמדה נפלאה, היה מגיע מידי יום ביומו לישיבה, ומוסר שיעוריו תמידים כסדרן עד היכן שידו מגעת.

הלוויתו תצא הערב בשעה 19:00 בביהכ”ס ‘יוצאי חברון’ ברחוב סמטת האר”י בבני ברק אשר שם קבע מקום לתפילתו וימשיך להיכל ישיבת חברון בגבעת מרדכי.

תנצב"ה.