לפניכם שיעור דף היומי בעברית \ אידיש מפי מגיד השיעור הרב יוסף נחום שטרום שליט”א שנודע בהסברתו הנהירה והנפלאה • סיכומי הדף היומי באדיבות מערכת ‘סיכומי הדף היומי’ • השיעור היום להצלחת ברוך בן חיה אסתר מלכה • שמעו ותחי נפשכם

דף י"ד ע"א
ענפי אילן שיש עליהם פירות, וקש שיש בו שבלים: לת"ק – אם הפסולת מרובה על האוכלים כשרים לסיכוך. לדעת אחרים – צריך שיהא בפסולת גם רוב כנגד בית יד סמוך לאוכל, שגם הוא פסול לסיכוך כאוכל עצמו, כיון שמביא טומאה לאוכל.

מחלוקת ת"ק ואחרים אם ידות כשרות לסיכוך – לפי רבי אבא (לעיל י"ג:) שקוצר לסכך יש לו ידות היינו כשיטת אחרים, אך ת"ק סובר שהקוצר לסכך אין לו ידות. לרב מנשיא בר גדיא – בקוצר לסכך לכו"ע אין ידות, והמחלוקת היא בקצצם לאכילה – שחל עליהן דין ידות – ונמלך עליהם לסיכוך, ונחלקו במחלוקת חכמים ורבי יוסי דלהלן.

כל הכלים נעשים מוכשרים לקבל טומאה על ידי מחשבה, שאם חשב עליהם שזה יהא גמר מלאכתם מקבלים טומאה, אך אין עולים מתורת קבלת טומאה אלא בשינוי מעשה, ואז עולים בין ממחשבה ובין אם עשה בו מעשה מתחילה המוכיח שהוא כלי.

ידות האוכלים עולים מקבלת טומאה – לת"ק ע"י בסיסה, ומהי בסיסה – לרבי יוחנן היינו שדש את הידות, שהוא מעשה גדול [ולשיטתו חכמים שהכשירו ידות לסיכוך דיברו באופן שדש אותן], ולרבי אלעזר די בכך שמתיר אגודתן, שמגלה דעתו שאין צריך לידות [ודומה למחשבה, וסובר שידות די להם במחשבה, ואין צריך מעשה כמו בכלים]. ולרבי יוסי על ידי בסיסה אין הידות עולות מטומאה, שנוח לו בחיבורם לפירות שאז יוכל להפך השבלים על ידיהם בעתר.

סיכך עם ידות האוכלים שקצצן לאכילה ודש אותן, לרבי יוחנן שבססן היינו שדש אותם – לרב מנשיא בר גדיא אליבא דאחרים עדיין מקבלים טומאה, וצריך שיהא בפסולת רוב גם כנגדן, שסוברים כרבי יוסי, שעדיין שם ידות עליהן, שנוח לו בחיבורם שאז יוכל בקלות לפרק הסוכה לאחר החג.

'ויעתר לו השם' – תפילתם של צדיקים נמשלה לעתר – מה עתר מהפך את התבואה בגורן ממקום למקום, אף תפילתם של צדיקים מהפכת דעתו של הקב"ה ממידת אכזריות למידת רחמנות.

לרבי יהודה מסככים בנסרים, לרב – אפילו הם רחבים יותר מד' טפחים, והגם שרוב תקרות עשויות מהם לא גזרו שאם יתירו לסכך בהם ישב תחת תקרת הבית. לשמואל – רק כשהם פחותים מד' טפחים, שאין רוב תקרות עשויות מהם, ולא גזרו בהם כיון שפחות מד' אינו שיעור מקום, אבל רחבים ד' פסולים גזירה שמא ישב תחת תקרת הבית.

לרבי מאיר אין מסככים בנסרים, לרב – דווקא אם הם רחבים ד' טפחים, שגזרו שמא ישב תחת תקרת הבית. לשמואל – כל שיש בהם ג' טפחים, שכל שיצאו משיעור לבוד גזרו עליהם משום מיעוט תקרות העשויות מהם.

נסר רחב ד' טפחים לסוברים שהוא פסול (לרב לפי ר"מ, ולשמואל לכו"ע) שנתנו סמוך לדופן – הסוכה כשרה, משום שאומרים שדופן עקומה היא, אך לא ישן תחתיו, שהרי הוא כדופן.

דף י"ד ע"ב
שני סדינים מצטרפים לד' טפחים לפסול הסוכה, שסכך פסול באמצע הסוכה פוסל בד' טפחים.

שני נסרים שאין בכל אחד שיעור פסול (כל אחד לפי שיטתו כנ"ל) – אינם מצטרפים לפסול הסוכה, אבל אם יש בכל אחד שיעור פסול, מצטרפים לפסול הסוכה (לר"מ לפי שמואל כשכל א' יותר מג' טפחים ומצטרפים לשיעור ד'. או כשיש בהם ד' טפחים – לשמואל לכו"ע ולרב אליבא דר"מ – כשהם סמוכים לדופן, ומצטרפים לד' אמות לפסול הסוכה ואין אומרים דופן עקומה).

סוכה בת שמונה אמות מצומצמות שיש באמצעה ח' טפחים סכך – תחת הסכך כשרה, שהנסרים שבב' הצדדים אינם פוסלים את הסוכה, דאמרינן דופן עקומה.

נסרים שיש בהם ארבעה טפחים שהפכם על צידיהם – נחלקו האמוראים אם פסולים אע"פ שרחבם פחות מג' טפחים – כיון ששם פסול עליהם.

הניח נסר ברוח הרביעי שאין שם דופן ואי אפשר לומר דופן עקומה, אע"פ שטפח ממנו חוץ מן הסוכה הוי סכך פסול, משום שפסל [-סכך] היוצא מן הסוכה נידון כסוכה עצמה, ונמצא שסיכך בנסר של ד' טפחים.

צפו בשיעור באידיש

צפו בשיעור בעברית

להצטרפות לקבלת סיכום, שלחו הודעה לכתובת sikumhadaf@bezeqint.net
והצטרפו לאלפי מנויים מסביב לעולם שהתרגלו ללמוד את הדף ו…גם לזכור אותו!