בית הכנסת "תפארת ישראל", ברובע היהודי שבעיר העתיקה בירושלים, הוקם בשנת 1872 ע"י חסידות רוז'ין, עד להריסתו בשנת 1948 שימש בית הכנסת כמרכז ציבורי וחסידי גדול ומשמעותי ברובע היהודי של העיר העתיקה, בהיותו אחת מנקודת הציון החשובות בנוף העיר העתיקה ובקו הרקיע שלה.
מהמבנה המקורי שרדו רק שרידי החזיתות המערבית והדרומית ועל כן הוכנה התכנית לשיקום ושחזור בית הכנסת על רקע עבודת מחקר מעמיקה, בשיתוף עם רשות העתיקות ותוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות במטרה לשחזר את המבנה באופן הנאמן ככל הניתן למראהו המקורי.
התכנית מציעה שחזור אדריכלי של בניין בית הכנסת המקורי ושימוש ציבורי בחללי המבנה לבית כנסת ולציבור הרחב. בשטחו של המגרש מוצעת בנייה בארבע קומות מעל לקרקע, מקורים בכיפה, בדומה לבית הכנסת החורבה הסמוך.
ר' ניש'עס שול
בית הכנסת נבנה בסביבות שנת ה'ת"ר ע"י חסידי רוז'ין וסדיגורא, ונקרא "תפארת ישראל" על שם הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין שהרים את התרומה לקניית המגרש שעליו נבנה בית הכנסת.
עפ"י המסופר, האדמו"ר הראשון לבית רוז'ין תרם את הכסף לקניית המגרש בדחיפות, מאחר שאנשי הכנסייה הרוסית עמדו לרוכשו על מנת לבנות בו כנסייה. הצאר הרוסי ניקולאי הראשון, שעמד מאחורי ניסיון הרכישה, רתח מזעם כאשר שמע שהיהודים הקדימוהו בשליחותו של הרבי מרוז'ין, והכריז "פעם נוספת ניצח אותי היהודי ישראל פרידמן" (רבי ישראל נמלט מרוסיה מפני הצאר ניקולאי). הרוסים נאלצו לרכוש שטח מחוץ לחומות העיר העתיקה, והוא השטח המכונה מגרש הרוסים.
הרוח החיה בהקמת בית הכנסת היה ר' ניסן ב"ק שהיה איש ציבור ירושלמי ומראשי החסידים בירושלים. ר' ניסן ב"ק גם היה גבאי ראשי בבית הכנסת עד למותו בשנת תר"ס. אגדה הכרוכה בשמו מספרת כי בשנת תר"ל בעת ביקורו של הקיסר פרנץ יוזף עמד בית הכנסת שעדיין לא הושלמה בנייתו ללא כיפה. הקיסר פרנץ יוזף שסייר בבית הכנסת, תמה מדוע אין לבנין כיפה, ר' ניסן בפקחותו ענה בתשובה: "אדוננו הקיסר, בית הכנסת הסיר את כובעו לכבודך". הקיסר הבין את הרמז ותרם את סכום של אלף פרנק צרפתי שנדרשו לבניית הכיפה והשלמת בית הכנסת.
במלחמת העצמאות, לאחר כיבוש העיר העתיקה בידי הירדנים, הרסו הירדנים את בית הכנסת ובזזו את תכולתו, כפי שעשו לבית הכנסת "החורבה". עכשיו נסגר המעגל עם אישור שחזור בית הכנסת המצטרף לבית הכנסת "החורבה" ששוחזר לפני חמש שנים.
אופי השחזור
חפירות ארכיאולוגיות שנערכו בתקופה האחרונה בתחום התכנית, העלו ממצאים ארכיאולוגיים מרתקים מתקופת בית ראשון ושני והתכנית מציעה, בין היתר, תצוגה של הממצאים שנתגלו באתר, לציבור הרחב.
בהחלטתה להפקיד את התכנית ב-2012, בירכה הועדה המחוזית על התכנית וציינה כי הבינוי המוצע מציג אדריכלות איכותית ועבודת שחזור ראויה לשבח וציינה כי במיקומו המרכזי ובשימושים המוצעים בו, כמו גם בתצוגה הארכיאולוגית שתהיה פתוחה לציבור במפלס רחוב תפארת ישראל, יהפוך הבניין לנקודת ציון חשובה בעיצוב המרחב הציבורי הסובב, בנוף הרובע היהודי בפרט ובעיר העתיקה בכלל. כן ציינה הועדה את החשיבות בהדגשת אופיו הציבורי של המבנה ובפתיחתו לציבור הרחב וקבעה בהחלטתה הנחיות בנושאים אלה. עוד קבעה הועדה כי היא רואה חשיבות ביצירת מרחב ציבורי- עירוני פעיל סביב המבנה וקבעה בהחלטתה כי נדרשת חפירה ארכיאולוגית במפלסים אלה, על מנת להנגישם למבקרים.
הועדה החליטה על מתן תוקף לתכנית בתנאים וצינה כי שחזור בית הכנסת מהווה נקודת ציון חשובה בפיתוח העיר העתיקה בכלל והרובע היהודי בפרט כמוקד חי ופעיל וזאת מבחינה ציבורית ומקומית כאחת וחשוב מאין כמותו גם בפיתוח התיירותי של העיר ירושלים.
צילומים: מיכאלי/ עמיחי, ברשיון ויקיפדיה/ cc-by 2.5
לפני הרבה שנים כבר חקר ובדק כל אבן שנמצאת כיום ושלא נמצאת כיום בבית הכנסת הזה, הרב זאב שטיינמץ שביד אמן צייר להפליא הרבה בתי כנסת עתיקים.