מבדיקת מחלקת תעשייה של הרבנות עולה כי ברוב הכלים אין חשש חמץ כלל • דיון תמציתי עם עיקרי הסוגיות בענייני כשרות מוצרים לפסח • ולמזהיר ולנזהר שלומים תן כמי נהר

ראש מחלקת כשרות לתעשייה וחרושת ברבנות הראשית לישראל, הרב חגי בר גיורא, פרסם לקראת חג הפסח ממצאי בדיקות שערך בנושא כשרות של כלים חד פעמיים לחג-הפסח הקרוב.

מהבדיקה עולה כי ברוב הסוגים של הכלים החד פעמיים אין חשש חמץ ואין צורך בהכשר מיוחד לפסח לכלים חד-פעמיים – למעט לנייר אפייה ולכוסות נייר.

ברבנות הראשית מבהירים כי בכל ספק המתעורר בכשרות לפסח יש לשאול שאלת-רב.

כשרות לפסח- לא רק באוכל

לתועלת ציבור הלומדים המעמיקים חקור, נביא כאן את עיקרי יסודי הדינים בכשרות מוצרים לפסח. הדברים מובאים לעיון בלבד ואין לסמוך עליהם להלכה.

מוצרים שאינם בגדר 'מאכל' מתחלקים לשלושה סוגים עיקריים: מוצרים הנכנסים לגוף- תרופות וכדו'. מוצרים הבאים במגע חיצוני עם הגוף [-"סיכה כשתיה" יורחב להלן] כגון סבונים, משחת שיניים וכדו'. מוצרים שאינם באים במגע עם האדם הכוללים שני קטגוריות: מוצרי נקיון שאינם באים במגע עם אוכל, ובקטגוריה שניה: כלים ח"פ, נייר אפייה, שקיות ניילון וכדו'.

כלל ידוע הוא בהלכות הפסח שאם "נפסל מאכילת כלב" אין צריך שריפה, ומותר לקיימו בפסח (שו"ע סי' תמב סעי' ט'), ובמשנ"ב שם כ' דה"ה דמותר בהנאה אך אסור באכילה כיון שכשרוצה לאוכלו הרי הוא מחשיבו. הרי שלעניין שקיות ניילון [כל עוד אינם באים במגע עם מאכל חם], משחת נעליים, חומרי נקיון, כל אלו ודומיהם אינם צריכים כשרות.

מוצרי היגיינה (משחות שונות [משחת שיניים- עיין להלן], סבונים)- תלוי במח' ר"ת (נדה לב: ד"ה וכשמן) הסובר שאמרינן איסור סיכה-כשתיה רק באיסור אכילה, כגון יום כיפור, לעומתו היו ראשונים שפסקו שהיקש זה נאמר לגבי כל האיסורים, אך הביה"ל (סי' תמב) הוכיח שנהגו להקל כר"ת. וכן נוהגים בני ספרד (יחוה דעת ח"ד סי' מג), ובגדולי פוסקי דורנו בני אשכנז מצינו שהחמירו כהאוסרים בכל דבר, ועוד החמירו שאף אם נפגם טעמו הרי"ז אסור (שבט הלוי ח"ב יו"ד סי' מח, וכן דעת הגרר"מ פיינשטיין זצ"ל).

משחת שיניים– אף שאינה נכנסת לגוף האדם, יש שמחמירין בה יותר מבשאר מוצרי ההיגיינה, כיון שיש חשש שיבלע ממנו [דין דיו שנתבשל בשכר, סי' תמב סעי' י'], ואף שלגבי דין הדיו בהשו"ע נפסק להיתר וכמו שכ' המשנ"ב בס"ק מה בשם ה'תרומת הדשן' שאין זה נקרא 'אחשביה' בכך שעלול לאוכלו שהרי אין רצונו כן אלא שעלול בטעות לבלוע. מכל מקום מכיון ויש בהם הרבה חומרי טעם, יש להחשיבם כאכילה אף שלא בלע, וכמש"כ הרב נבנצאל בתשובותיו לאו"ח סי' שמ: "הייתי רוצה לראות יצרני משחת שיניים המפרסמים שמשחתם פסולה מאכילת כלב", על כן יש להחמיר בהם ולהשתמש רק בכשרים לפסח.

כלים חד פעמיים וכדו'– כיון שאינם נאכלים, דינם שאין צריכים כשרות לפסח גם כשיש בהם עמילן וכדו' כיון שנפסלו מאכילת כלב, אך נהגו ישראל להחמיר בכלים הבאים במגע עם אוכל חם, ובתשובות והנהגות חלק ה' סי' קכה כתב: "ולכן צריך ליזהר שלא יגע אוכל חם בנייר שיש בו עמילן שלא יבלע טעם העמילן. ואף שרוב הפוסקים מתירים כשנפסל מאכילת כלב, חביב לנו איסור חמץ בפסח לצאת לכו"ע".

א"כ גם אלו שאינם מסתפקים ברמת הכשרות של הרבנות הראשית, יכולים לסמוך על בדיקת הרבנות לגבי כלים שאין בהם חשש חמץ ולצרוך אותם ללא כשרות לפסח. וראוי לדקדק בזה מאד.