בחצות ליל שביעי של פסח, באותם רגעים נעלים של קריעת ים סוף, מנין כהנים מיוחסים קרעו את השמים בתפילה שיקרע הים למעוכבי זיווגים • כבכל לילה אחר חצות, במנין שע"י "שומע תפילה" נערכות התפילות המרטיטות שבעז"ה יחישו ישועה

מי שלא היה בכותל המערבי בחצות ליל שביעי של פסח, לא זכה לראות מעמד "קריעת ים סוף בהתהוותו"

אני הייתי שם בכותל המערבי, באותם רגעים נעלים של קריעת ים סוף, וזכיתי לראות את מנין הכוהנים המיוחסים מקרוב, הם אולי לא שמו לב אלי כי הם היו עסוקים בתפילתם. עמדתי מהצד, והקשבתי בהשתאות לתפילה שלהם שהשתפכה בכל הרחבה. מסביבם היה די ריק, כרגיל בשעה כזאת. מנין הכוהנים המיוחסים שעל ידי "שומע תפילה", היו כמעט היחידים במקום. שליחי ציבור של אלפי בני אדם ששלחו אותם לכאן היום.

הקולות של התפילה היו משתפכים ומתוקים. פרקי התהילים נאמרו במנגינה מתחננת של חזן בימים הנוראים. "ריבונו של עולם עשה למען אלו המצפים לשידוכים בזכות מאות אלפי מליצי יושר, שלא זכו להניח אחריהם זרע של קיימא, נשמתם עדן, שאנו לומדים ומתפללים לעילוי נשמתם" עלו הקולות, במנגינה רווית כאב של "אבינו מלכינו – עשה למענך אם לא למעננו"… ולרגע זה גם נשמע כמו הצעקה של החזן "שמע קולנו – חוס ורחם עלינו"…

לאחר כ-50 דקות של אמירת תהילים בהשתפכות הנפש הם הוציאו את "רשימות השמות לתפילה" כל שם נאמר בפני עצמו, הבקשות המפורטות על כל תורם נאמרו לאט ובשקט, לבל יגיעו חס ושלום לאוזניים זרות ולבל יביישו את מי שמתפללים עליהם.

ומשהו בהתעכבות על כל שם ושם נתן משמעות עצומה לתפילה המיוחדת. פתאום גיליתי את עצמי חושב על הבחור הזה שמבקש את זיווגו ומתקשה למוצאו בגלל בעיה בריאותית, על הנערה הזו שמתעכבת בבית הוריה, ועדיין ליבה הטהור מבקש לה בן תורה, על הדמעות שמתחבאות מאחורי כל
שם ושם, על האנחות והאכזבות והתפילות…

ואז גם חודר בי ההכרה: "הם בעצם נמצאים כאן מידי לילה בשעה כזאת, וכך הם מתפללים על התורמים מידי לילה!!!"

לילה לילה עולה מכאן תפילה עצומה ונוראה, תפילת רבים. זו תפילתם של בעלי צדקה וחסד של אמת שתרמו לעילוי נשמת יהודים שלא זכו להניח אחריהם זרע של קיימא, ולהחזקת משפחות עניות מיקירי ירושלים.

חזרתי משם הביתה בהרגשה ש"אלו שהתפללו עליהם שם באותו לילה ודאי יתארסו בקרוב בעז"ה!"