מכבד התנא האלוקי • הלך לעולמו רבי אברהם שפר ז"ל

בפתח-תקווה הלך לעולמו בגיל 90, הרב אברהם שפר ז”ל. קולות הבכי והצער עוד יישמעו עד צפת ומירון.

המנוח ז”ל נולד בטבריה להוריו, חיים וגיטל שאפער ז”ל. עוד מעת היותו בן שלוש החזיק בדרך של קבע במנהג העלייה למירון בל”ג בעומר ובז' אדר, והשתתף בהדלקות על ציוניהם של רבי שמעון בר יוחאי ורבי יוחנן הסנדלר.

הותיר אחריו את רעייתו חיה תחי', ילידת צפת, את אחיו אליעזר וישראל שפר, אחותו לאה, שני בנים ושתי בנות, אחד מהם מתגורר בארה"ב.

הלווייתו תיערך מחר בשעה 12:00 בצהרים, בבית העלמין סגולה בפתח-תקווה.

מירון

ר' אברהם שפר, שכונה בפי מכריו ר' אברום, הוא דור רביעי לילידי טבריה, נצר לחסידי קרלין שעלו ארצה בעליית החסידים לפני כמאתיים וחמישים שנה. מאז הולדתו ועד היום הוא חלק בלתי-נפרד מהנוף המקומי. וגם לאחר שעקר את מקום מגוריו מטבריה עיר הולדתו, הקפיד ר' אברום לעלות למירון מדי שנה בשנה בל"ג בעומר, הוא וכל ילדיו ונכדיו.

אפילו בשנותיו האחרונות מאז עבר להתגורר בבית אבות בפתח תקוה, המשיך במסורתו. למרות חולשתו, עלה גם בל”ג בעומר האחרון למירון, שם מנהל הוא בעוז את ההדלקה המסורתית לכבודו של התנא רבי יוחנן הסנדלר.

עפ"י המנהג הידוע בקרב זקני צפת טקס ההדלקה בציונו של רבי יוחנן מתחיל בשעות הצהרים בתהלוכה היוצאת מצפת בשירה וריקודים לכבוד ההילולא. ר' אברום לא עשה לעצמו הנחות וצעד את כל המסלול, זה השמור רק לנאמנים ביותר, כצעיר וכרגיל. בשעת צהריים של ערב ל"ג בעומר היה יוצא עם תהלוכת ספר-התורה המסורתית מבית משפחת עבו בצפת. לעת ערב מגיע לקבר רבי שמעון בר-יוחאי, להדלקה ולשמחה הגדולה שבעקבותיה.

אולם חלקו האמיתי של ר' אברום בהילולא, היה מתחיל רק בסביבות השעה שתיים לאחר חצות הלילה. אז יוצאת התהלוכה הקבועה הצועדת במעלה הר מירון, לעבר קברו של רבי יוחנן הסנדלר.

ירושה עתיקה

יותר מחמישים שנה החזיק חותנו של ר' אברום, ר' צבי-הירש הרץ, ב'חזקה' של הדלקת האבוקה על קברו של רבי יוחנן הסנדלר.

ר' צבי-הירש, שנודע בפי כל כ"ר' הרשל שמש",זאת מפני שנשא במרבית המשרות הציבוריות בעיר, ירש את ה'חזקה' מרבה של צפת, רבי שמואל הלר, אשר ייסד את מנהג ההדלקה כדי לא לבייש את רבי יוחנן הסנדלר שלא מגיעים לקברו שעה שעשרות אלפים מגיעים לקבר רבי שמעון.

מאז נפטר הרב הלר בשנת תרמ"ד, ועד שנת תשכ"ג (בגיל 104) בה נפטר, החזיק "ר' הרשל שמש" במסורת ההדלקה. קודם מותו הוריש את ה'חזקה' לחתנו, הלוא הוא ר' אברום מיודענו שנשא את ה'חזקה' בגאון במשך יובל שנים.

מרגע צאת השיירה אל קברו של רבי יוחנן הסנדלר נוטל ר' אברום את שרביט הפיקוד. הוא המנחה, הוא המזכיר ל'כליזמרים' את הניגונים וסדרם. כל זיוף קל שבקלים, של טון או צליל, הוא בעיניו חטא בל-יכופר.

בשעה 2 בלילה נערכת ההדלקה על קברו של רבי יוחנן הסנדלר ולאחריה יושבים נגני כליזמר ומנגנים עד תפילת הנץ החמה.

אדם מן השורה המזדמן למקום עשוי לחשוב בטעות כי הניגונים המתנגנים סביב ציונו של רשב"י, הם אקראיים ונשלטים במאווייהם הספונטניים של ה'כליזמרים'. אך הוותיקים וה'מבינים' שבחבורה ובראשם ר' אברום ז"ל היו יודעים גם יודעים כי כל ניגון, כמו מיקומו בשרשרת הניגונים, ואפילו השעה שבה הוא מנוגן, הם עניין של מסורת רבת-שנים, שאין ביד כל אדם לשנותה.

הכליזמרים מנגנים בה את ניגוני מירון המסורתיים עפ"י הסדר והמסורת, כשביניהם הניגון המפורסם "ניגון רבי יוחנן הסנדלר" (המוכר גם כ'אם תמצאו את דודי').

לאחר הדלקת האבוקה על הקבר, פוצחת התזמורת בשרשרת ניגוני נשמה, שאחד מהם מכונה 'ניגון שפר'. אז ישלוף ר' אברום מחיקו בקבוקי 'משקה' וחמוצים, ויכבד את קהל החוגגים באמירת 'לחיים'. לאחר הטעימה והמזיגה תימשך השמחה עד אור הבוקר. ניגון שפר, מושר לרוב בחתונות כריקוד הורה. ניגון הזה היה חביב במיוחד על אביו של ר' אברום ז"ל, ר' חיים שפר, שהיה אף הוא איש מירון בכל מאודו.

מכיוון שהכליזמרים בימים ההם לא ידעו לקרוא תווים, הדרך היחידה לבקש מהם ניגון מסוים הוא לבקש מהכליזמר לנגן: "ניגון עלינשטיין" או "אשר זעליגס ניגֶן", וכך גם הניגון שהיה נוהג לבקש ר' חיים שפר ולשלם לכליזמר עבור הניגון שברבות השנים מזהים אותו כ"ניגון שפר" או ביידיש טבריינית "שַפָרְס ניגון".

בין הכליזמרים שפעלו יחד עם ר' אברום ז"ל, נמצאים יבלחט"א נגני הקלרינט מוסא ברלין וחיליק פרנק (שהוציאו מספר אלבומים של ניגוני מירון) ודוד וינקרייץ נגן האקורדיון.

המקל המסורתי

בכל שנה, כאמור, צעד ר' אברום שפר בראש התהלוכה והצית את האבוקה על קברו של רבי יוחנן הסנדלר, במשך חמישים שנה. בכל שנה, גם אחז בידו את מקל ההליכה שהוריש לו חותנו, מקל שנעשה במשך הזמן גם-כן חלק מהמסורת המקומית, ואפילו סגולות שונות כבר נכרכו בו…

מעמד ההדלקה האחרון בחייו