הממשלה אשרה אמש את הרפורמה בייבוא מזון לישראל, זאת במסגרת מאמצי הממשלה להפחית את יוקר המזון בישראל.
במסגרת הרפורמה – ישראל תאמץ את הנוהל הקיים באיחוד האירופי לייבוא מזון אשר יאפשר פתיחה דרמטית של המשק לייבוא מאסיבי של מוצרי מזון תוך הגדלת מגוון המוצרים המיובאים. מהלך זה צפוי להוביל להגדלת התחרותיות ולהוזלת מחירים לצרכן.
הרפורמה גובשה על ידי ועדת לוקר לבחינת הייבוא המקביל שבראשו עמד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר והיו חברים בו מנכ"ל משרד הבריאות, רוני גמזו ומנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג וראש אגף תקציבים, אמיר לוי והיא הוגשה לממשלה בשיתוף עם שרי הבריאות, האוצר והכלכלה. ביצוע הרפורמה יהיה במסגרת פעילותו של משרד הבריאות. ראש הממשלה ושרת הבריאות, יעל גרמן, ליוו את המהלך באופן אישי.
מדובר בבשורה בתחום הפחתת יוקר המחייה והיא נוגעת לייבוא כלל מוצרי המזון ה"לא רגיש" (דוגמת פסטות, דגנים, עוגיות וכו'). על פי נתוני הלמ"ס, הקף הייבוא של מוצרי מזון לא רגישים מהווה חצי מסך ייבוא מוצרי מזון לישראל, כשהייבוא הכולל נאמד בכ-4.3 מיליארד דולר. כיום, קיימות מגבלות על ייבוא מזון והצוות בחן דרכים להקל משמעותית על הליכי יבוא מזונות לישראל ולהוביל לכניסתם לישראל של מזונות מיובאים רבים, חלקם חדשים וחלקם כאלו שכבר נמכרים בארץ תוך שמירה על סטנדרטים גבוהים ורגולציה מתאימה בתחום הבריאות. עד כה משרד הבריאות דרש אישור פרטני לכל מוצר מזון מיובא. התהליך כלל דרישה להגשת טפסים רבים (תיק מוצר) וכרוך בהליך בירוקרטי נפרד לכל פריט מזון וכן בדיקות מדגמיות של המזון המיובא.
קרא עוד:
[postim]
הממשלה מתאמצת להוריד את יוקר המחיה
בפתח ישיבת הממשלה הדגיש ראש הממשלה נתניהו: "מאמץ נוסף שאנחנו עושים, הוא להוריד את יוקר המחייה במדינת ישראל, והיום אנחנו מביאים לממשלה החלטה משותפת שלי, של שר האוצר, של שרת הבריאות ושל שר הכלכלה, להפחית את מחירי המזון בתחומים מסוימים. אנחנו נביא הצעה לפשט את הבירוקרטיה על מנת לאפשר ייבוא של מזון שאין בו היבטים בריאותיים רגישים. הדבר הזה בוודאי יגביר את התחרות ויוריד את המחירים, זה חלק מאותו מאמץ מתמשך שאנחנו עושים כדי להוריד את יוקר המחייה במדינת ישראל."
אחרי שורה של ישיבות ועבודת מטה אינטנסיבית בחודשים האחרונים ששיאן סיכום עם האיחוד האירופי, ישראל תאמץ את השיטה האירופאית לייבוא מזון, לפיה ייבוא מוצרים שאינם רגישים מתקיים ללא הגבלה, והם נכנסים למדינות האיחוד "במסלול ירוק" ובלבד שהם עומדים בסטנדרטים שנקבעו מראש על ידי האיחוד האירופי Post Marketing Regulation)). בדומה לאיחוד האירופי, היבואנים בישראל יתחייבו לעמוד בסטנדרטים באמצעות הצהרת יבואן. המהלך יקל על היבואנים לייבא מזון רגיל, ומנגד ילווה בהחרפת הענישה על פי חוק ובאכיפה ופיקוח מוגברים כלפי יבואנים, משווקים וגורמים אחרים המעורבים בתהליך שלא יעמדו בסטנדרטים ובהוראות החוק.
כאמור, הרפורמה תחול על מוצרי מזון שאינם רגישים דוגמת דגני בוקר, ביסקוויטים, קרקרים, חטיפים, פסטות, אורז, קטניות ולא תחול על מזון שמוגדר רגיש (מזון מן החי, מזון לתינוקות ומזון שיש לגביו חשש מסיבות שונות – לגבי מוצגים אלה תיוותר דרישה לאישור פרטני). עוד סוכם כי רשימת המזונות הרגישים תעודכן מעת לעת ע"פ הצורך.
יש לציין כי המנדט המקורי של צוות לוקר, אשר הוקם בינואר האחרון, היה לבחון חלופות ולהציע דרכי פעולה להקלה על יבוא מקביל של מוצרי מזון לישראל, תוך שמירה על סטנדרטים גבוהים ורגולציה מתאימה בתחום הבריאות. בפועל המלצות הצוות לרפורמה נוגעות לכלל יבוא המזון ולא רק לייבוא מקביל . הסיבה לכך היא שככל שהצוות העמיק בעבודתו, הסתמן כי על מנת להגדיל את התחרותיות בתחום יבוא מוצרי המזון יש לשנות את ה"פרידגמה" הקיימת מקצה לקצה לטובת Post Marketing Regulation ללא הצורך בבקשה לאישור פרטני לכל פריט מזון בנפרד.
במסגרת אימוץ ההחלטה בממשלה, מוטל על שרת הבריאות לגבש בתוך 45 ימים תזכיר חוק לשינוי חקיקה לטובת יישום הרפורמה יחד עם ראש הממשלה, שר האוצר ושר הכלכלה. תזכיר החוק לתיקון פקודת בריאות הציבור (מזון), נועד לקבוע כי אסדרת יבוא המזון הרגיל לישראל תותאם לעקרונות יבוא המזון של רשויות בינלאומיות מתקדמות, כדוגמת האיחוד האירופי, המאפשרים כניסה של מזון רגיל על בסיס הצהרת היבואן על עמידה בכל הוראות הדין ופיקוח בשווקים.
תזכיר החוק שיגובש יבוסס על מספר עקרונות ויכלול, בין היתר, את השינויים הבאים בהסדרים ליבוא המזון הרגיל: לא יידרש רישום יבוא מוקדם למזון רגיל; יוגדרו דרישות למסמכים ונתונים שנועדו להעיד על בטיחות המזון. מידע זה יישמר אצל היבואן ויוצג לפי דרישת המפקח בבקרה מדגמית; היבואן יידרש להצהיר על עמידת המזון בדרישות הדין; תוגדר אחריות הגורמים המעורבים בתהליך, לרבות המשווק, והמסמכים שהם יידרשו לשמור, בין היתר, לצורך עקיבות; יוגדרו, בכפוף לבחינת היועץ המשפטי לממשלה, סמכויות פיקוח וסמכויות אכיפה וכן ענישה פלילית או מנהלית מחמירה, לגבי הגורמים המעורבים בתהליך, לרבות היבואן והמשווק.
עוד המליץ הצוות כי תוקם יחידת אכיפה מיוחדת , ייעודית לנושא ייבוא המזון, ולקראת גיבוש תזכיר החוק תתבצע עבודת מטה של משרדי הבריאות והאוצר להקמתה.
עד להשלמת החקיקה, ועל מנת להקל על יבואני המזון באופן מיידי, המליץ הצוות כי משרד הבריאות יקל בעניינים מסויימים הנוגעים לייבוא של מזון רגיל במסגרת החוק הקיים ולפיכך במסגרת החלטת הממשלה מודיע משרד הבריאות כי יפרסם הנחיות לייבוא מזון באמצעות ספקים ולא רק מהיצרן במישרין.
מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר הדגיש כי "ההישג הנדרש, המניע שהניע אותנו להקמת הצוות היה הסרת חסמים בייבוא מוצרי מזון. אין להקל ראש בצעד הזה שהוא לא פחות מדרמטי לצרכן הישראלי. הממשלה עושה פה צעד שמציב אותה בשורה אחת עם האיחוד האירופאי מבחינה רגולטורית. המשמעות לתחרות בשווקים היא אדירה ואת זה ירגיש כל אחד ואחת מאזרחי ישראל בסל הקניות שלו. המדיניות של ראש הממשלה ושל הממשלה כולה היא הן להקל ברגולציה והן לעודד את התחרות והפחתת יוקר המחייה והמהלך הזה משיג את שתי התוצאות האלו."
בישיבת הממשלה בה הוקם הצוות לפני כארבעה חודשים הדגיש ראש הממשלה נתניהו כי "שוק הקמעונאות הוא קרטליסטי, וצריך לפתוח אותו לתחרות. קיימת פה תופעה פסולה של הסדרים היסטוריים שגורמים לעליית מחירי המזון ולעושק הצרכן. בלי פתיחת השוק ליבוא לא תהיה הורדה של מחירי המזון. זהו שוק קרטלי קלאסי. אני רואה בזה את שורש הבעיה. אי אפשר לרכז כוח קמעונאי כזה. המשמעות של הנתון הזה היא שאין תחרות. יש פה בעיה כרונית שצריך לפתור באמצעות הגברת התחרות שהיא הידיד של הצרכן, בעיקר בשכבות החלשות של החברה, ואנו צריכים להשאיר לאזרח יותר כסף בכיס.
בקדנציה הראשונה שלי כראש ממשלה הורדנו משמעותית את מחירי השיחות לחו"ל בזכות הגדלת התחרות, בקדנציה השנייה הורדנו את מחירי הסלולר באמצעות הכנסת תחרות ואנו צריכים לדאוג שבקדנציה הזו ירדו מחירי המזון על ידי פתיחת השוק לייבוא". עוד הדגישו ראש הממשלה נתניהו ומנכ"ל משרדו לוקר בישיבת הממשלה כי אין סיבה שבדיקות בטיחות המזון שמתאימות בשוק האירופאי לא יהיו מספיק טובות גם עבור השוק הישראלי. יצויין כי, המהלך משתלב גם עם המאמצים שמקיים משרד ראש הממשלה לשיפור הרגולציה בישראל, במסגרתו תעודד רגולציה בדיעבד במקום רגולציה מראש כאמצעי לעידוד צמיחה ולהקלה על עסקים.
יצויין כי, במסגרת עבודת הצוות בוצעה בחינה מעמיקה של הנושא ובכלל זה בשבוע שעבר התקיים ביקור עבודה בנציבות האיחוד האירופי בבריסל וברשויות המזון המדינתיות בדנמרק ובבריטניה אותו הוביל מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו ובהשתתפות בכירים ממשרדי ראש הממשלה, הבריאות והכלכלה. בדיונים, סוכם כי ישראל תהיה חשופה למערכת הRecall של האיחוד ותקבל מידע "מודיעיני" באופן שוטף ומיידי על מוצרים פגומים שצריכים לרדת מהמדף. (RASFF) Rapid Alert System for Food and Feed . כמו כן, הציע האיחוד האירופי להעמיד לרשותה של ישראל יועצים שיגיעו לישראל ויסייעו למשרד הבריאות להטמיע את הרפורמה.
אילוסטרציה: AFP
