ועדת הפנים של הכנסת ערכה סיור במקום ונחרדה לראות את הביזיון בדרך שבה הכותל הקטן מוחזק. אם זה בביטחון של המבקרים ואם זה בפחי זבל שמוחזקים צמוד לכותל.
מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט, קיים ישיבה בנושא לפני מספר חודשים עם רב הכותל והמקומות הקדושים ועם מזכ"ל הקרן למורשת הכותל המערבי, והעלה את הנושא בפגישה שקיימתי עם ראש עיריית ירושלים.
בפגישות אלה עלה, כי השטח הסמוך לכותל הקטן הוא שטח ציבורי, המצוי באחריותה של עיריית ירושלים. בהתאם, סוכם עם ראש העיר כי העירייה תבצע את עבודות התחזוקה הנדרשות באתר הכותל הקטן, בהתאם לדרישות שיועברו ע"י הקרן למורשת הכותל.
קרא עוד:
[postim]
לפני ארבעים שנה הזדעזעו הרבנים הראשיים לגלות כי במסגרת חיזוקים לאחד המבנים הסמוכים, נקדחו מספר חורים באבני הכותל המקודשות. הרבנים חשו למקום ואספו בחיל וברעדה את אבני הקידוח שהובאו להטמנה.
בזמנו, לאחר רעש גדול מצד היהדות החרדית, ולהבדיל, מצד הוואקף המוסלמי, הוסכם לשמר את הסטטוס קוו במקום ולא לבצע בו כל שינוי.
כיום, לטענת משטרת ישראל, היא אינה מונעת מעיריית ירושלים להסיר את הפיגומים כך שאם העירייה תחליט להסיר את הפיגומים המשטרה לא תמנע זאת מהם. בדיון בועדת הפנים, אמרה היו"ר, ח"כ רגב כי "עיריית ירושלים היא זו שהנושא נמצא באחריותה. לקראת יום ירושלים אני אעשה ביקור במקום. אני מקווה שכשראש העיר יגיע לפה ביום ירושלים, לא זה הנושא שאצטרך לדבר איתו, על הביוב בכותל הקטן."
ד"ר שמואל ברקוביץ', מומחה לירושלים והמקומות הקדושים מסביר כי אין כאן עניין לשיקולים כאלו ואחרים "שר הדתות תיקן תקנות שקבעו רשימה של מקומות קדושים. גם בג"ץ קבע שזו אינה פונקציה של תקנות, אלא לפי קביעה הלכתית. בתקנות שנקבע שהכותל הוא מקום קדוש לא נאמר גדול וקטן אלא הכותל כולו. מועצת הרבנות הראשית קבעה שהכותל הקטן הוא מקום קדוש. יש כאן איזו בעיה פוליטית לכאורה שבגלל כל אחד זורק את האחריות על השני."
דוד גוברין, ממשרד החוץ, הצטרף אף הוא ואמר כי אין כל מניעה מדינית לשמר את קדושת המקום "הירדנים פנו אלינו מספר פעמים בעבר בטענה שאנחנו משנים את הסטטוס קוו במקום. אנחנו לא מקבלים את הטענה הירדנית והבהרנו להם שלא מדובר במקום קדוש מוסלמי אלא יהודי. הסברנו שמדובר בשטח שמחוץ להר הבית אבל הם דבקים בעמדתם. מבחינת משרד החוץ אנחנו עומדים בהסכמים."
הכותל הקטן
"הכותל הקטן" הוא השם שניתן לקטע חשוף וקטן של הכותל המערבי הנמצא כ- 170 מטרים צפונית לרחבת התפילה, וניתן להגיע אליו דרך סמטה צרה, הנמצאת ליד שער הברזל, ברובע המוסלמי.
מידות הכותל הקטן: אורך קטע "הכותל הקטן" החשוף כולו – 8.20 מטרים. אורך הקטע הדרומי החשוף רק בחלקו העליון – 5.5 מטרים אורך הקטע החשוף שמתחת לקמרון הצפוני – 4 מטרים. אורך כל "הכותל הקטן" משער הכניסה בדרום ועד קצה הקמרון בצפון – 17.70 מטרים אורך האבן הגדולה ביותר בכותל הקטן – 1.15 מטרים רוחב רחבת "הכותל הקטן" (הריצוף) – 4.20 מטרים.
זקני ירושלים נהגו בעבר להגיע אל "הכותל הקטן" ולומר מולו תיקון חצות. בין אבני הכותל הקטן ניתן לזהות אבנים מתקופות שונות, חלקן נקבעו בו כשימוש משני כדוגמת בסיס של עמוד.
בשנת תשל"ב (1971) החליט משרד הדתות לשפץ את הקמרון הצפוני ולשם כך נבנו פיגומים. הקבלן קדח וחצב בשוגג באבני הכותל הקטן. רב הכותל, הרב מאיר יהודה גץ זצ"ל, אסף, בחרדת קודש, את שברי האבנים והציגם לראווה ברחבת הכותל.
באמצע שנות ה- 70 של המאה ה- 20 רוצפה רחבת "הכותל הקטן". מאז מלחמת ששת הימים פוקדות את המקום קבוצות מטיילים ויהודים הגרים בסמוך באים לעתים, להתפלל לידו בליל שבת, כמו"כ עמותות 'משמר המקדש' ו'עטרת כהנים' מקיימות במקום מנין לתפילת מנחה מידי יום.
אילוסטרציה: ויקיפדיה
