המנוח ע"ה נולד לפני 93 שנה לאביו ר' ברוך מרדכי אלטמאן בעיר קלויזנבורג שם שימש את האדמו"ר בעל ה'שפע חיים' מצאנז זצ"ל.
לאחר המלחמה הנוראה אותו שרד בניסי ניסים, חלם יום אחד כי אימו באה אליו בחלום ואומרת לו, בני, דע לך שהרב מקלויזנבורג נשאר בחיים לך אליו ועל ידו תחיה וכפי מאמרו עשה. ר' חיים דוד לא התמהמה ואכן הלך מיד אל מחנות העקורים בפרנוולד שם פעל באותם הימים האדמו"ר הרה"ק בעל ה'שפע חיים' זי"ע לחזק את הלבבות הנשברים, לייסד עולמות של תורה ולהקים בתים נאמנים בישראל, מורו ורבו שמח מאד לקראתו ומאז שוב לא נפרדו דרכיהם וצעדו יד ביד לאורך כל השנים ולא זזה ידו מתוך ידו.
כאשר היגר האדמו"ר בעל השפע חיים זצ"ל לארה"ב הצטרף גם המונח ע"ה והתגורר בוויליאמסבורג שם שימש כגבאי ביהמ"ד צאנז, כשאת התפקיד מילא בנאמנות ובמסירות אין קץ עד לשנת תש"נ. כשחשכו המאורות בט' תמוז תשנ"ד דבק בכל נימי נפשו בכ"ק מרן האדמו"ר מצאנז שליט"א.
בשנת תש"נ עלה לארץ וקבע את משכנו בקרית צאנז בנתניה, שם התחבב במהרה על תובשבי הקריה, והיה לדוגמה על יהודי הקובע את יומו מאשמורת הבוקר בבית המדרש ועד הלילה כל היום בשיעורים במגוון תחומים.
בשנת תשס"ח נפל ושבר את רגלו ומאז קשה היה לו ההליכה אך עדיין הקפיד להגיע במסירות נפש לשולחנות ולתפילות בצל הקודש אצל כ"ק מרן האדמו"ר מצאנז שליט"א.
בערב יום כיפור החזיק בחזקה במנהג להלקות את המלקות בחגורה של עור את כ"ק מרן האדמו"ר בעל השפע חיים זצ"ל ויבלחט"א אצל בנו כ"ק מרן האדמו"ר מצאנז שליט"א. מחזה מרגש במיוחד היה לראות איך אדם בעל שיעור קומה מקיים את המנהג כשמעיניו זולגות דמעות
בתקופה האחרונה נחלש מאד וזכה שכ"ק האדמו"ר מצאנז עלה לבקרו כמה פעמים בביתו, אך הבוקר החזיר את נשמתו ליוצרו, כשהבשורה המרה מביאה המוני חסידי צאנז מכל רחבי הארץ לקרית צאנז להשתתף במסע ההלוויה.
הלוויתו יצאה מבהמ"ד המרכזי בהשתתפות קהל רב בראשות כ"ק מרן אדמו"ר מצאנז שליט"א שבהספדו סיפר על פועלו הרב, ואיך השכים והעריב לבית המדרש, ועל השפלות שלא החזיק טיבותיהו לנפשיהו.
זכה ונקבר סמוך ונראה לרבו כ"ק מרן בעל ה'שפע חיים' זי"ע בבית החיים שע"י קהילת צאנז בנתניה. השאיר אחריו ברכה זרע ברך ה', בנים ובני בנים ההולכים בדרך הישר.
ת.נ.צ.ב.ה.
