בשעות הצהריים הגישה סיעת יהדות התורה עתירה לבג"ץ נגד המשרד לשירותי דת והשר נפתלי בנט ונגד התקנות החדשות לבחירת רבני ערים בטענה כי מדובר בתקנות פוליטיות

המירוץ למשרת רבה הראשי של ירושלים: בשעות הצהריים (שני) הגישה סיעת יהדות התורה עתירה לבג"ץ נגד המשרד לשירותי דת והשר נפתלי בנט ונגד התקנות החדשות לבחירת רבני ערים בטענה כי מדובר בתקנות פוליטיות שנועדו לאפשר לשר להחליט מי יהיו הרבנים הנבחרים.

בפתח הדברים מבהירים עורכי הדין בלטר, גוט ואלוני המייצגים את סיעת יהדות התורה בה הם מבקשים בית המשפט לפסול את התקנות החדשות וכן להוציא בסוגיה צו ביניים.

"העותרת ומפלגות המרכיבות אותה, אינן נוהגות לעתור לבית משפט נכבד זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, אלא במקרים נדירים ביותר בהם מתבצעת פגיעה קשה ומהותית בעקרונות היסוד של המשטר", מנמקים עורכי הדין, "כזאת היא העתירה דנן המגוללת מסכת עובדתית חמורה של תיקון חקיקת משנה על ידי
המשיבים כאשר המניע היחיד של המשיבים הנו מניע פוליטי ומפלגתי תוך שקילת שיקולים זרים".

"התוצאה שהביאו שיקולים זרים אלו הנה שינוי מהותי בהליך לבחירת רבני ערים והכנסת פוליטיזציה ופרסונליזציה להליך", כותבים עורכי הדין.

לדבריהם, "הליך בחירת רבני הערים בישראל מוסדר בחקיקת משנה עוד משנת 1936. רבני הערים אינם מתמנים אלא נבחרים על ידי אסיפה בוחרת המורכבת מנציגי הציבור במועצה המקומית. מדובר בהליך דמוקרטי אשר עקרונות היסוד העומדים ביסודו הנם עקרון המקומיות לפיו חברי האסיפה הבוחרת וכן מי שממנה את חברי האסיפה הבוחרת הנם גופים מקומיים (מועצת הרשות המקומית, המועצה הדתית ובתי הכנסת הגדולים) ועקרון הייצוגיות לפיו שלושת הגופים הממנים את חברי האסיפה הבוחרת מייצגים ומשקפים את כלל תושבי הרשות המקומית".

"לאחר שהמשיבים נכנסו לתפקידם בשנת 2013, פעלו המשיבים לתקן תקנות אלו ולקבוע לראשונה במסגרת תיקון תשע"ד לתקנות כי השר לשירותי דת עצמו הוא שימנה רבע מחברי האסיפה הבוחרת. מכיוון שרובן המכריע של הבחירות לרבני ערים מוכרע על חודם של קולות בודדים, הרי שהכוח למנות רבע מחברי האסיפה
הבוחרת, שקול לכוח למנות את רבני הערים, הלכה למעשה", טוענים עורכי הדין בעתירה.

עוד הם מנמקים כי "המשיבים לא הסתירו כי התכלית היחידה שעמדה בבסיס תיקון התקנות הנה רצונם של המשיבים להביא לבחירת רבני ערים המזוהים עם הזרם הפוליטי, הדתי והמפלגתי של השר לשירותי דת וסגנו שהינם ממפלגה אחת. המשיבים אף לא הסתירו כי הם תומכים, מבחינה פרסונאלית, במועמדים מסוימים
לכהונת רבני ערים בישראל וכי התיקון לתקנות אמור לסייע לרבנים אלו להיבחר".

עורכי הדין מצטטים את השר נפתלי בנט שהצהיר ביחס לבחירות בירושלים כי "הרב אריה שטרן הוא המועמד של הבית היהודי? כן. הרב שטרן הוא המועמד שלנו. הנחיתי לעשות הכל כדי שהוא ייבחר". "דברים דומים", הם מציינים, ציין גם סגן השר אלי בן דהן "אני הולך בכל כוחי לסייע בבחירה שלו [הרב שטרן]", זאת, כאשר המשיבים עצמם אמורים למנות, בהתאם לתקנה החדשה, את חברי האסיפה הבוחרת את אותו המועמד מטעם מפלגתם שהם כראשי המפלגה חפצים ביקרו".

"המשיבים גם לא הסתירו כי מטרת תיקון תשע"ד הייתה לאפשר את בחירת אנשי שלומם לתפקיד רבני ערים. כך ציין סגן השר הרב בן דהן לפני פרסום התקנות כי הוא "תומך במועמדותו של הרב אריה שטרן כרב העיר האשכנזי וכי בדעתו לפרסם תקנות שיאפשרו את בחירתו". וכך, לאחר פרסום התקנות, ציין סגן השר בראיון לרשת ב' כי "התקנות החדשות, אני חושב, מיטיבות את מצבו ואת האפשרות שייבחר הרב אריה שטרן". וכי אני לא מכון להפסיד גם בירושלים", כותבים עורכי הדין.

העותרים עורכי הדין ממשרד בלטר, גוט ואלוני המייצגים את סיעת יהדות התורה טוענים בפני בית המשפט כי התקנה לפיה המשרד לשירותי דת ימנה רבע מחברי האסיפה הבוחרת ובכך יכריעו את זהותם של רבני הערים, סותרת את פסיקת בית המשפט מהעבר, מנוגדת לעיקרון המקומיות והייצוגיות והותקנה משיקולים
פסולים וזרים והינה לוקה בחוסר מידתיות וחוסר סבירות קיצונית ולכן דורשים לבטלה.