סקר של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע מצא שמערך המחקר בבתי החולים בישראל נסמך ברובו על מימון המגיע מחו"ל – 53% • על פי הערכות, הממנים העיקריים מחו"ל הן חברות תרופות

סקר של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע שנערך על ידי הלמ"ס ומתפרסם היום מצביע על כך שמערך המחקר בבתי החולים בישראל נסמך ברובו על מימון המגיע מחו"ל. על פי הערכות, הממנים העיקריים מחו"ל הן חברות תרופות.

על פ נתוני הסקר, סך ההוצאות על מחקר ופיתוח בבתי החולים הכלליים שמימונם מגיע מגורם חיצוני לבית החולים, עלו מ-302 מיליון ש"ח בשנת 2009 ל-431 מיליון ש"ח בשנת 2012 – עלייה של 43% בתוך 3 שנים. 53% מסכום זה מגיע מגורמים מחו"ל כגון חברות תרופות ומכשור רפואי, ארגונים ממשלתיים ובין ממשלתיים כגון המכונים הלאומיים לבריאות של ארה"ב (ה-NIH), האיחוד האירופי ועוד, המשקיעים כספים במחקרים בניסויים קליניים ובמענקי מחקר בבתי החולים הכלליים.

שיעור ניכר נוסף מסך המימון של מחקרים מגיע מהמגזר העסקי בישראל – 36.4% (יש לציין כי המימון הפנימי של בתי החולים סווג בסקר כמימון עסקי). זאת, לעומת חלקו של המימון הממשלתי הישראלי המסתכם ב-7.8% בלבד. מדובר בעלייה חדה במימון ממקורות חו"ל ומהמגזר העסקי בישראל לעומת הסקר הקודם שנערך בשנת 2009, אז חלקם עמד על 32% ו-24% בהתאמה, וחלקו של המימון הממשלתי מישראל עמד על 16%.

מעבדה טבע

לדברי שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי, "מדינות וחברות תרופות רבות בעולם רואות בישראל מוקד איכותי לפיתוח המחקר הודות לכח האדם האיכותי והמשכיל, רמת המחקר הגבוהה והתשתיות המתקדמות יחסית בבתי החולים בישראל. ואולם, ההסתמכות של מערך המחקר בבתי החולים ברובו על מקורות מימון מחו"ל בעייתית – תוצרי הפיתוח לא בהכרח נשארים בישראל והמימון יכול להיעלם בכל רגע כתוצאה מתנודות בשוק העולמי. לכן, יש להגדיל את התקציב הממשלתי המושקע במחקר ופיתוח בבתי חולים".

זאת ועוד, מהסקר עולה כי ההוצאה הגבוהה ביותר על מחקרים ממקורות מימון חיצוני היו בבתי חולים השייכים למגזר הממשלתי – 43%. ואולם, בחישוב על פי ההוצאה למו"פ לפי מיטות האשפוז בכל מגזר עולה כי ההוצאה של בתי החולים של קופות החולים היא הגבוהה מכולן ומסתכמת ב-36,800 ש"ח למיטה, זאת לעומת 23,400 ש"ח בבתי חולים ממשלתיים ו-22,400 ש"ח במלכ"רים כגון הדסה ושערי צדק. הנתונים מראים גם גידול חד של 88% בהוצאות על מו"פ בבתי חולים השייכים לקופת חולים בין תוך שלוש שנים.

על פי יו"ר המועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע פרופ' יצחק בן-ישראל, "לגידול המשמעותי בהוצאה על מו"פ בבתי החולים אין בינתיים השפעת מאקרו על המשק הישראלי, מלבד יוצאים מן הכלל כגון פיתוח הקופקסון אשר החל באקדמיה והמשיך לתעשייה בישראל. לניסויים קליניים שממומנים ע"י גורמים מחו"ל לא תהיה השפעה כלכלית משמעותית למשק הישראלי כיוון שהתרופה תיוצר בחו"ל במפעלי החברה שהזמינה את הניסוי. למרות שלמימון החוץ השפעה חיובית בכך שהמחקר המתקדם ביותר מגיע לישראל, יש להעצים את ההשקעה בפיתוח טכנולוגיה רפואית מקומית בתקציבים מקומיים, שתאפשר אחר כך לקטוף את הפירות הכלכליים מהפיתוח, כמו שנעשה במקרה של קופקסון".

קופקסון

גורמים מחו"ל מעדיפים להשקיע במחקר ופיתוח בתחום הרחב של רפואה פנימית, הכולל בתוכו מחלות לב, סוכרת, מחלות מערכת העיכול, מערכת השתן, מערכת הנשימה ועוד. כ-63% מסך ההשקעות של גורמים מחו"ל במחקר בבתי חולים מופנים למחקר רפואי פנימי, לעומת כ-18% לתחום הכירורגיה, וכ-6% לתחום ילדים ויולדות. בתי החולים מפזרים את ההשקעות במחקר המגיעות מכספיהם באופן מעט שוויוני יותר: מעל 40% ברפואה פנימית, כ-36% בתחום רפואת ילדים, יולדות ונשים, כ-9% בתחום הרפואה הכירורגית וכ-4% בתחומי הפסיכיאטריה והשיקום. המימון הממשלתי למחקר בבתי חולים כלליים מקדיש כ-32% מסך השקעותיו לרפואה פנימית, כ-18% לכירורגיה, כ-10% לתחום רפואת ילדים, יולדות ונשים וכ-4% לפסיכיאטריה ושיקום. עוד עולה מהנתונים כי תחום הטיפול הנמרץ כמעט ואינו זוכה להשקעה במחקר.

בכמות ההדרכות לתלמידי המחקר לתארים מתקדמים המתבצעים במסגרת בתי החולים, מסוג המחקר שעשוי להוביל לפיתוח מוצרים ישראליים, חלה ירידה של 17% ב-3 שנים והם הסתכמו ב-538 הדרכות לתלמידי מחקר בלבד לעומת 645 בסקר קודם.