מספר הדיווחים על תקריות אנטישמיות בשנת 2014 היה יחסי 'רגיל' עד שב- 15 ביוני שלושה נערים ישראלים נחטפו על ידי החמאס • בתקופת המבצע נרשמו 98 דיווחים של תקריות אנטישמיות. מספר כמעט זהה למספר התקריות שנרשמו בכל שנת 2008

מספר הדיווחים על תקריות אנטישמיות בשנת 2014 היה יחסי 'רגיל' עד שב- 15 ביוני שלושה נערים ישראלים נחטפו על ידי החמאס. המבצע הישראלי בשם 'צוק איתן' שהתחיל ב 7 ביולי היה התגובה הישירה על החטיפה. בתקופת המבצע הישראלי ברצועת עזה (מ 15 ביוני עד 30 בספטמבר 2014) ה CIDI רשם בסך הכל 105 תקריות אנטישמיות. בשנה שעברה ה CIDI רשם 147 תקריות בכל השנה. במילים אחרות, בשלושה וחצי חודשים נרשמו מעל שני שליש ממספר הדיווחים שהתקבלו בשנה הקודמת.

סיבות אפשריות

השיא שנרשם בתקופה זו קשור למבצע הישראלי בעזה. מהשנים הקודמות למדנו שיש קשר בין מבצע ישראלי ארוך לבין עלייה במספר התקריות האנטישמיות. זה לא אומר שהמבצעים הישראלים הם הסיבה האמתית לעלייה בתקריות האנטישמיות. יתכן שאנשים עם דעות קדומות על יהודים מרגישים 'חופשיים' יותר להביע את דעתם כאשר יש מבצע ישראלי. המבצע הוא כביכול התירוץ – ובעיניהם הצדקה – להביע את רגישותם האנטישמיות. כמו כן, אנשים שרגילים להביע דעה אנטישמית הם פעילים יותר כי הם מבטאים את דעתם כביקורת על מדינת ישראל. מלבד זאת, בתקופה של מבצעים ישראליים הביקורת על מדינת ישראל הופכת יותר בקלות לאנטישמיות.

איזה דיווחים ה CIDI רושם ואיזה לא?

כאשר מדובר על 'ביטויי שנאה' כלומר ביטויים אנטישמיים נגד יהודים בעל פה ובכתב, השאלה המרכזית של ה- CIDI האם בדיווח באמת מעליבים את היהודים. ביקורת על מדינת ישראל 'טהורה' ולא משנה כמה שהביקורת קנאית, לא נחשבת כאנטישמית כל עוד שלא מעליבים את היהודים או הישראלים כקבוצת אזרחים ולכן ה CIDI לא רושם תקריות כאלו כאנטישמיות.

אלימות וקריאות של שנאה

מספר התקריות בקטגוריה 'חיי היומיום' בולט. מדובר על עימותים פיזיים עם זרים שבדרך כלל הם לא צפויים ולפעמים אלימים. היו פעמיים שבהם דווחו על תקריות הכוללת אלימות פיזית, ובשני התקריות האלו היה מדובר על קבוצה של תוקפים נגד אדם אחד.

בתקופה של המבצע הישראלי בעזה התקבלו 18 דיווחים על קריאות של שנאה בעימותים ישירים עם אנשים זרים. בדרך כלל זה קרה ברחוב; כי לעבריינים יותר קל לברוח משם. יש תקריות שקריאות של שנאה גרמו לאלימות.

המבצע ישראלי בעזה בשנת 2008

על מנת להבין את מספר התקריות בפרספקטיבה הנכונה, השווינו את המספר עם מספר התקריות שנרשמו במבצע הישראלי הקודם בעזה, שנערך מ 27 דצמבר 2008 עד 23 בינואר 2009. בתקופה זו נרשמו 98 דיווחים של תקריות אנטישמיות. מספר זה כמעט אותו מספר התקריות שנרשמו בכל שנת 2008. בשנת 2008 נרשמו בסך הכל 108 תקריות.

במבצע הישראלי הקודם בעזה (בשנת 2008) לא ספרו את הביטויים האנטישמיים באמצעות טוויטר. להשוואה, אם לא נחשבים את הביטויים בטוויטר למבצע הישראלי בעזה בשנת 2014, ניתן להסביר את ההבדל בין שתי התקופות באמצעות ההפרש בקטגוריה של הדואר האלקטרוני. במבצע הישראלי בעזה בשנת 2008 דיווחו על 48 תקריות אנטישמיות שהתקבלו בדואר אלקטרוני, כלומר 16 תקריות יותר מהמבצע הישראלי בעזה בשנת 2014. אמנם, העימותים הישירים עם קריאות של שנאה ברחוב עלה באופן משמעותי בשנת 2014 כלפי המבצע בעזה בשנת 2008; בשנת 2014 נרשמו 16 תקריות של קריאות של שנאה ביחס ל 2 תקריות בשנת 2008.

מוקד לתקריות אנטישמיות

החל משנת 1983 ה CIDI מפרסם דו"ח שנתי על התקריות האנטישמיות בהולנד.

מאבחון של השפה שהשתמשו והתוכן של האימיילים בשנת 2008 רואים, עד כמה שאפשר לקבוע, שכנראה בהרבה מקרים היה מדובר בכותבי האימיילים שנולדו בהולנד. גם אז לפחות 50% מהעבריינים של כל התקריות ביחד נולדו בהולנד. אמנם, הקרבנות בתקריות של קריאות של שנאה ושל אלימות תיאורו שרוב העבריינים היו בעלי עור 'שחום' , גם בשנת 2009 וגם ב 2014.

הדו"ח של מוקד תקריות אנטישמיות לשנת 2014 יופיע בשנת 2015 עם התיאורים של התקריות, הקטגוריות של התקריות ותחום השפעתן.