"נדרוש ממשרדי הממשלה להירתם להורדת יוקר המחייה עוד ב-2015", כך פתח אמש (ב') יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) את הישבה הראשונה במושב.
הממונה על התקציבים, פרופ' דיוויד גילה: "אנחנו משלמים על עשרות שנים של טעויות של הממשלות והמחוקק בנושא יוקר המחייה. התפיסה השתנתה ועתה זה עניין של זמן על שהמגמה תשתנה". גילה הטיל את האחריות ליוקר המחייה גם על הציבור: "חרם צרכנים מאורגן אחת לכמה שנים לא יועיל. על הצרכנים לגלות אחריות, להשוות מחירים ולתת הזדמנות למותגים חדשים".
במענה לטענות ח"כים על חוסר מעש שלו בעניין המונופול של דלק ונובל אנרג'י בנושא הגז, הפתיע: "חברי הכנסת יכולים להוציא נכס מידי חברה בחוק ובתחום הגז זה יימנע התנהלות משפטית ארוכה שתפגע באספקת הגז למשק בשנים הקרובות".
יו"ר ועדת הכספים, סלומינסקי, אמר בפתח הישיבה, כי "בחר לפתוח את המושב בנושא יוקר המחייה, כהצהרה על חשיבות הנושא והכוונה שלנו כוועדת הכספים לפתור את המצב. לא יתכן שמשפחה נורמטיבית ששני בני הזוג עובדים ומרוויחים טוב לא מסיימים את החודש. נדרוש מכל משרדי הממשלה לפעול להורדת יוקר המחייה. ועדת הכספים תפעל לכך שהתקציב שיאושר על-ידה, יכלול אלמנטים להתמודדות עם הבעיה. אנחנו נהיה הקטליזטור להורדת יוקר המחייה. לא בטוח שפיקוח על המחירים יהיה פתרון. העובדה: המחירים המפוקחים דווקא מונעים תחרות וגורמים לעלייה. בשנים שנבדקו: עלייה בשיעור 73% לעומת 34% בלבד עליית מדד המחירים לצרכן".
הממונה על ההגבלים העסקיים, גילה: "אנו משלמים על טעויות שנעשו עשרות שנים, אך מקיץ 2011 יש שינוי תפיסה ולכולם אכפת מהנושא ודברים נעשים: חוק המזון, חיזוק ההגבלים העסקיים, הורדת מכשולים על יבוא וצעדים נוספים מניעים שינוי כיוון להורדת יוקר המחייה. גורמים רבים ליוקר המחייה: עלויות ייצור גבוהות, מונופולים, היעדר תחרות, אך גם מוכנות הצרכנים לשלם מחיר גבוה. לממשלה יש כלים להשפיע על עלויות: מיסוי על רווח במקום על פעילות, כי אם על פעילות המס יגולגל לצרכן. אם זה על רווח זה מגולגל לבעלי המניות שירוויחו פחות. יש להסיר מכשולי תחרות שהממשלה בעצמה יצרה ולעודד תחרות בין החברות. לבטל מגבלות על יבוא, דרישות כשרות גבוהות שמונעות כניסת מוצרים חדשים, רישיונות וזיכיונות. חלק מהצעדים כבר החלו כחוק הריכוזיות וחוק המזון".
בהתייחסו למשאבי הגז, אמר גילה: "חלוקת הרישיונות לגז טבעי היתה לא נכונה ויצרה שווקים ריכוזיים עד היום. זה פגע בצרכן ואנחנו פועלים למזער את הפגיעה ע"י חיוב החברות דלק ונובל אנרג'י לוותר על מאגרים קטנים. הבעיה במתן רישיונות וזיכיונות, שהמדינה העניקה אותם למי שנתן את הצ'ק הגבוה ביותר ומי ששילם את זה בסוף זה הצרכן. המדינה אמנם מקבלת כסף שיכול לשרת את הציבור אך זו הדרך הכי לא יעילה למימון צרכים ציבוריים. מס רגיל עדיף על מס מונופול". גילה הוסיף: "הסבסוד לחקלאות ולבריאות מהמדינה, עדיף על יצירת קרטלים או שוק לא תחרותי, כי אי התחרות מזרימה יותר כסף לגופים שנותנים שירותי בריאות. הממשלה מודאגת מימון השירותים הללו אך עדיף לממן אותם ממיסים רגילים מאשר להתמודד עם אי התחרותיות".
עוד אמר:"מתחילה מגמת שינוי וכיום יש חובה על המדינה לשקול שיקולי ריכוזיות בעת מתן רישיונות וזיכיונות, יש חובה להיוועץ בממונה על ההגבלים. אך עדיין יש כוחות שמונעים שינוי; ועדים של מונופולים ממשלתיים שפועלים לבצר את המונופול על חשבון הצרכנים. גם שיקולי יציבות משפיעים לרעה לא אחת, כשרגולטורים מעדיפים שחקנים חזקים ומונעים כניסת שחקנים נוספים, מה שמקשה על התחרות בשווקים פיננסיים, בבנקאות, בביטוח ובפנסיה. כשיש דגש רב מדי על יציבות וזה חוסם תחרות הרבה פעמים. רשות ההגבלים העסקיים שוקדת כל הזמן להילחם בכשלים, בכל השווקים בעת ובעונה אחת, אנחנו מסירים את המכשולים שוק אחרי שוק, מאבק עיקש. התוצאות לאורך זמן. אך דרוש שיתוף פעולה של הצרכנים, שלא יסתפקו בחרם מאורגן אחת לכמה שנים, למרות שזה דבר מבורך. השינוי יחל כשהצרכן הבודד ישווה מחירים ויעדיף מותגים חדשים".
ח"כ הגב' יחימוביץ' אמרה כי "יוקר המחייה זה גם השכר במשק שקפא במקום למעלה מעשור וגם הפגיעה בשירותי הממשלה לאזרח". יחימוביץ' מתחה ביקורת על הממונה: "אתה דומה למי שגורף עלים במקום לחפור בורות. מתעסק במחיר תחליפי החלב והשמנת, בעוד בנושא הגז יש מונופול ומחיר מופקע ליחידת אנרגיה מה שמשפיע הכי לרעה על המשק ועל הצרכנים. זה המאבק הכי חשוב שישפיע על הכל. עלות הייצור של יחידת אנרגיה לשותפויות הגז היא דולר למטר מעוקב. הם גובים כמעט 8 דולר. כאשר ששינסקי קבע שרווח נורמטיבי הוא 18% והם עושים רווח של 400% איפה הממונה על ההגבלים העסקיים. אתה נותן להם להיות מונופול ומצד שני אין פיקוח על המחירים".
ח"כ הגב' גמליאל (הליכוד): "יש כאן יותר מדי דברים שאתה מתפרס עליהם וחסרה עבודה שיטתית לפתרון הבעיות. על ועדת הכספים לדרוש דברים ספציפיים ובלוח זמנים מוגדר. שלא תתעסק בתפל ושהעיקר יטופל. למשל הטרידו אותך עם התמלוגים ליוצרים. לא הייתי מקלה ראש בנושא הפיקוח אם באמת היו מפקחים. למשל מרכיב השכירות ובמקומות שבהם המדינה היא זו שמשכירה את המקומות לייזום עלויות נמוכות יותר, מה שמקבל ביטוי אח"כ במחירים".
ח"כ הגב' גלאון (מר"צ): "הממשלה צריכה לשנות את המדיניות שלה ועכשיו עושה רק צעדים פופוליסטיים כמו מע"מ אפס. יש עניין של שינוי סדרי עדיפויות. הרשות עושה מאמצים אך באמת לא יכולה לפעול לבד. אולי צריך לשנות את כל הקונספציה של העדפת מקורבים, קרובים, צ'ופרים לבעלי הון. צריך להחליט על שלושה ארבעה נושאים ולהתמקד בהם. ששורה של ממונים ורגולטורים יעשו יד אחת. כל היוזמות של הממשלה עד כה זה יוזמות ליחסי ציבור ולא לטובת האזרחים".
ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה): "אם לא נפרק את המונופולים הגדולים אז לא ניתן יהיה להוריד את המחירים. איפה שהממשלה יכולה להוריד מחירים במיסים, בארנונות, בחשמל, במים זה יתרום. וכן לייצר תחרות בתחום כרטיסי האשראי, מכסים וכד'".
ח"כ הגב' שפיר (העבודה) קראה לקיום דיון בכל אחד מהענפים, גם במסגרת הדיונים על התקציב. שפיר הביעה חשש, מכך ש"טווח הזמן לדיונים על התקציב לא יאפשר דיונים כאלו. לא יתכן שבחודש אחד נוכל לדבר על כל הנושאים הללו. יש נושאים נוספים, כגון ההשקעה של המדינה בענפים ובסקטורים כגון, ההשקעה של ישראל בסטודנטים שהיא מחצית לעומת ה- OECD. האם זה לא חלק מיוקר המחייה?". שפיר העלתה בעיה שלדבריה היא מרכזית בסוגיית יוקר המחייה: "פה בוועדת הכספים, יושבים כאן לוביסטים שמייצגים מספר חברות באותו ענף. חוק הלוביסטים הקיים לא מספק ולא מתייחס לבעיה של אינטרסים סותרים".
הממונה גילה השיב : "את המונופול בגז קיבלתי בירושה וכל שנותר לי הוא למנוע השתלטות של דלק ונובל אנרג'י על מאגרים נוספים וחיובם למסור את הבעלות על מאגרים קטנים. דווקא בגלל שהגז כה חשוב למשק, לא רצינו לקחת על עצמינו מחסור בגז טבעי, לכן המתווה שהצענו לבית הדין להגבלים עסקיים, כבר בטווח הקצר דלק ונובל יפטרו ממאגרים קטנים יותר וזה יביא כמות משמעותית של גז שיכול לספק כמות משמעותית לאזרחי ישראל לשנים רבות. כפינו עליהם למכור אחזקות במאגרים קטנים. המחוקק יכול להוציא נכסים מחברות שכבר מחזיקות בהם מבלי ללכת לבית המשפט". בהמשך לכך קרא גילה לחברי הכנסת לקדם חוק בנושא. בעקבות דברי הח"כים חזר גילה והדגיש, כי "עדיף לסבסד דברים במיסים ויש להילחם בוועדי עובדים חזקים, למשל שלא תהיה זכות שביתה כנגד רפורמה או השלכות של רפורמה, זה יהיה כברת דרך ארוכה נגד ועדי עובדים של מונופולים". בעניין הלוביסטים, אמר גילה, כי "הדבר מסור לידיהם של חברי הכנסת".
יו"ר משותף בחברת 'קופיקס', גיל אונגר: "הצרכן לא אדיש. עובדה 40 אלף לקוחות זה אומר שהצרכן אקטיבי בעניין. לציבור נמאס ועתה נדרשת רבולוציה ולא אבולוציה של צעדים שתוצאותיהם יורגשו בעוד שנים. השרים וחברי הכנסת צריכים לגלות אומץ ולפעול במרץ להורדת המחירים".
נציג מרכז המחקר של הכנסת, עמי צדיק, העלה את אחת המסקנות המרכזיות ממסמך שהגיש ליו"ר הוועדה סלומינסקי בנושא יוקר המחייה: "המחירים של המוצרים המפוקחים דווקא עלו בשיעור גדול בהרבה לעומת מחירי מוצרים לא מפוקחים. איפה שישי תחרות ופיתחת השוק לייבוא, מדד המחירים עלה בצורה הרבה יותר מתונה".
