תוספת יחידות הדיור מבוססת על שטחים בצפון העיר, טחנת הקמח ברח' סוקולוב, מתחם 'דובק', מתחם 'אוסם', מחם השוק בפרדס כץ, ומחתמים נוספים במרכז העיר

כ-10,000 יחידות דיור תוקמנה בבני ברק, במהלך השנים הקרובות, במסגרת הפעילות העירונית למציאת פיתרונות לתוספת דירות בעיר, החסרה שטחים לבניה, וזאת כחלק מתכנית המתאר הכוללנית החדשה, בשטח של 7,300 דונם, שאושרה, לא מכבר ע"י מליאת הועדה המקומית לתכנון ולבניה, ביזמת ר' חנוך זייברט, ראש העיר ויו"ר מליאת הועדה ובשיתוף- פעולה הדוק עם ר' אברהם רובינשטיין, מ"מ רה"ע ויו"ר ועדת המשנה לתכנון ולבניה.

תכנית המתאר, שהוכנה בסיוע תקציבי של משרד הפנים, ובתכנון משרד אלייקים אדריכלים מהידועים בתחומים אלו בארץ, נקבעה, בתחילה, לגיבוש מטרות תכנון ויעדי תכנית המתאר, עם הליכים לשיתוף הציבור, ולצורך זה, הוחל, בשלביה הראשונים, בסדנת עבודה, בהשתתפות חברי מועצה, מנהלים בכירים באגפים העירוניים השונים , תושבים, פרנסי ציבור ובעלי תפקידים בעיר.

קרא עוד:

[postim]

תוספת יחידות הדיור מבוססת על שטחים בצפון העיר, אחרי קניון איילון, סמוך לתחנת הרכבת, שם מתוכננת שכונה של 2500 דירות. כמו"כ מתוכננות יחידות דיור במרכזים כמו טחנת הקמח המתפנה ברח' סוקולוב, שטח מפעל "דובק", מתחם "אסם", מתחם השוק בשכונת פרדס כ"ץ שבו מתוכננת בניה של 500 דירות חדשות, מתחמים ברחוב רבי עקיבא וברחוב הרב כהנמן (השומר). בהתאם לתכנית המתאר, צפויה העיר בני ברק, המונה, כיום, 184,000 תושבים להגיע ל-220,000 נפש.

בין מטרותיה המרכזיות של תכנית המתאר החדשה -ביסוס וחיזוק מעמד העיר בני ברק כעיר חרדית מרכזית וכמרכז חינוך ורוח לציבור החרדי בארץ ובעולם, שיפור איכות החיים של התושבים באמצעות פיתוח ושדרוג המרחב הציבורי, הקמת מרחבים ירוקים נגישים ואיכותיים, הכנת אפשרויות מגוונות למגורים ולתעסוקה, פיתוח ערכת דרכים ותנועה תוך מתן דגש על עידוד ההליכה בהיבט הבריאותי וקיום עיר מאוזנת כלכלית עם רמת שירות גבוהה לתושב.

נושאים שרבות עסקו בהם בהכנת תכנית המתאר היו, בין היתר, צפיפות העיר מחד גיסא והצורך הממשי להעלאת רמת איכות החיים מאידך גיסא; הצורך בהענקת מסגרות חינוך חרדיות ענפות ומפותחות המבודלות גם בין קהילות שונות, כאשר יש צורך בפיתרון בעיית חוסר שטחים לבינוי מוסדות חינוך; תוספת שטחי קרקע לתעשיה ולתעסוקה נרחבים, כאשר כבר, כיום, נבנו ונבנים מגדלים בני עשרות קומות למשרדים ולעסקים בצפון העיר, פיתוח איכותי של המרחב הציבורי, הפיכת הרחובות לידידותיים ולהולכי-רגל ויצירת שטחי צבור פתוחים בכל רמות המדרג.

כדי להתמודד עם מכלול צרכים אלו, הוחל בתכנון וחשיבה רעננה של הצוות העירוני ואבני הנגף הפכו, במשך הזמן, לנקודות יתרון של העיר, וכך החינוך הפך לגורם מוביל בפיתוח העירוני, הצפיפות הביאה לייעול ולעירוב בשימושי הקרקע, ובד בבד, למרות הגדלה בכ-30% של ההוצאה הציבורית לנפש וצמצום תשלומי האיזון, הושג האיזון הכלכלי באמצעות שימוש מושכל באזורי הפיתוח הכלכלי, והתחבורה שהייתה בעוכריה של העיר גרמה לפיתוח תכנית למערכת תנועה עירונית מהפכנית ויעילה.

אשר לקרבת העיר, בגבולה המזרחי, לכביש 4, עובדה הגורמת למטרד מההיבט של איכות הסביבה לתושבים השכנים לכביש, אך מאידך זו היוותה הזדמנות מצויינת לקישור העיר למרחב הארצי, וביחוד למרחב החרדי, ובכך מתאפשר, ביתר שאת, מימוש מרכזיותה של העיר במרחב הדתי, ולאורך כביש 4 מתוכננים שלושה שערי כניסה לעיר.

בצפונה של העיר קיימת חזית לנחל הירקון ולפארק המטרופוליטני, ובין מרחב הפארק לחלקיה המרכזיים של העיר ישנם שלושה עורקים ראשיים המפרידים את העיר מהפארק: הרכבת, דרך ששת הימים ורח' ז'בוטינסקי. עם זאת, וכפי שמוצע בתכנית, נעשה מאמץ לשילוב צפון העיר ביותר אינטגרליות לדרומה ומתיחת עורק שדרה ראשית לכל אורכה של העיר מגבולה הדרומי ועד פארק הירקון דרך גשר הרלינג, זאת, יחד עם טבעות התנועה המהירה המתוכננות במערך התנועתי, קושרים את חלקיה השונים של העיר ומקרבים את תושביה לפארק.

מכוחה של תכנית המתאר הכוללנית, בהתאם להגדרתה בסעיף 62 א' (ג') לחוק התכנון והבניה ה'תשכ"ה (1965), תהיה הועדה המקומית מוסמכת לאשר תכניות התואמות אותה ומאפשרות להוציא היתרי בניה (תכניות מפורטות). התכנית קובעת עקרונות מנחים להכנת תכניות בעתיד, מתוך כוונה שהתכניות שיוכנו עפ"י ההוראות והמגמות המצויות בתכנית המתאר הכוללנית ויבטלו את התכניות הקיימות. כפי שהודגש, תוספת כ-10,000 יחידות הדיור המתוכננות תגיע מבינוי באזורי התעשיה בצפון העיר ופינוי- בינוי באזורים אחרים , כאשר בהתאם להנחיות ההלכתיות לבניה למגורים הבניה תתבצע בגובה מירבי של 7 קומות מעל קומת קרקע.

בתמונה: אזור צפון העיר בני-ברק, בסמוך לתחנת הרכבת, מהווה את אחת העתודות לתוספת מבנים לאלפי יחידות דיור בשנים הקרובות, בהתאם לתכנית המתאר החדשה שאושרה באחרונה.