לאחר חודשים של חיפושים, נסגר לאחרונה המעגל על מרוואן קוואסמה ועאמר אבו-עיישה, אשר היו מבוקשים בגין חטיפת ורציחת הנערים נפתלי פרנקל, גיל-עד שעאר ואייל יפרח. שני החוטפים היו פעילי החמאס באיו"ש, אשר פעלו כחולייה עצמאית בחברון.
המבצעים "שובו אחים" ו"צוק איתן" השפיעו רבות על ארגון החמאס, התמיכה בו ומרחב פעילותו, ומתוך כך גם על שלוחתו ביהודה ושומרון. לצד זאת, ובמקביל למבצע "צוק איתן" – נחשפה וסוכלה תשתית גדולה של חמאס באיו"ש שכוונתה לבצע הפיכה ולתפוס את מקומה של הרשות. האם כיום החמאס צבר תמיכה ציבורית מספקת על מנת לבצע הפיכה, או שמא הוכח במבצע כי הרחוב הפלסטיני אינו מעוניין בהפרת השקט היחסי?
קרא עוד:
[postim]
תשתית הטרור אשר נחשפה במהלך הקיץ הוכוונה על ידי מפקדת חמאס בטורקיה להוציא סדרת פיגועים לתוך שטח ישראל. לאחר סיכול התשתית התברר כי היא פעלה במטרה לפגוע ביציבות שלטון הרשות הפלסטינית באמצעות ערעור המצב הביטחוני באזור. "תמיד נכון להגיד שיעד הארגון הוא לשלוט, ואנחנו יודעים שיש לו שאיפות של הנהגה", ציין קצין ביחידת המודיעין בפיקוד המרכז, סגן א'.
"כשנחשפת תשתית כזו המשמעות היא מאוד ברורה - חמאס עובד על אבו מאזן ומנסה להוליך שולל את העולם". צילום ארכיון: דו"צ
לא מדובר בתשתית הטרור הראשונה שנחשפה על ידי כוחות הביטחון, ועל פי ניסיון העבר כנראה שניסיונות הארגון לבצע הפיכה לא יפסקו בזאת. לטענת ראש ענף ייעוץ לענייני פלסטינים של המנהל האזרחי ביחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים, סא"ל קובי לביא, רבים ברחוב הפלסטיני לא שמחים על ניסיון זה, מפני שעליית חמאס לשלטון עלולה לפגוע קשות בלגיטימציה הבינלאומית. "יש אנשי חמאס באיו"ש שתמיד ישמחו להפיכה. כשנחשפת תשתית כזו המשמעות היא מאוד ברורה – חמאס עובד על אבו מאזן ומנסה להוליך שולל את העולם", אמר. "חמאס רוצה להחזיק במקל בשני קצותיו להציג עצמו כארגון לגיטימי ולהנהיג את העם הפלסטיני, תוך כדי שהוא פועל כארגון טרור. זה בלתי אפשרי מבחינת הפלסטינים – הם לא ירצו שטרוריסטים ינהיגו אותם כי זה ימנע מהם לקבל לגיטימציה בינלאומית", נימק סא"ל לביא.
לדבריו, תשתית זו, בדומה לפיגוע חטיפת הנערים, מהווה פגיעה ביחסי חמאס עם הרשות הפלסטינית ובניסיונות הפיוס ביניהם. על אף שבמהלך "שובו אחים" טענו בחמאס כי הם לא אחראים לחטיפה, לפני כחודש הודה מנהיג התנועה בטורקיה, סלאח ערורי, שהארגון עומד מאחורי הפיגוע.
סגן א' מסביר כי הפער בין הגרסאות נובע מכך שהחטיפה הייתה פעולה מקומית של חמאס בחברון. על אף שעבור הפלסטיני הממוצע אין הבדל בין החמאס באיו"ש לחמאס בעזה, בפועל החמאס באיו"ש הוא שלוחה בעלת הנהגה נקודתית – אשר חלקה יושבת מחוץ לשטחי הרשות. המטרות של חמאס עזה וחמאס איו"ש הן דומות, אך הם פועלים בדרכים שונות.
השוני בדרכי הפעולה נובע מכך שחמאס איו"ש נמצא תחת מעקב צמוד יותר של כוחות הביטחון, ולכן נאלץ לפעול בחוליות מקומיות ותחת מידור גבוה. מאידך, החמאס בעזה נמצא בעמדת שלטון ועל כן נדרש לשיקולים אשר אינם מענייניו של החמאס באיו"ש. "היום אנחנו מבינים שהחטיפה הייתה כנראה יוזמה מקומית", אמר. "יש הנחיות כלליות על כך, ומבחינת האידאולוגיה של הארגון מבורך לעשות פיגועים. אנחנו מכירים סיוע שהועבר מעזה, אבל לא מכירים הכוונה ספציפית לביצוע החטיפה הזו".
"חמאס שואב את כוחו מהכאוס"
לחמאס אמנם יש אינטרס להשתלט על יהודה ושומרון, אך מסתמן כי דווקא רבים מתושבי הרשות לא שואפים לכך. "כרגע יש אינטרס גם ברשות הפלסטינית, וגם ברחוב הפלסטיני, לא לחזור לימים שחמושים היו יושבים ברחובות וגובים 'דמי חסות' מבעלי עסקים. הם לא רוצים לחזור לימים שבהם כוחות צה"ל פועלים במאסיביות כנגד יעדי טרור ביהודה ושומרון", סיפר סא"ל לביא. לדבריו, הפלסטינים כינו את המתרחש בתקופה הזאת 'פאלטן', כלומר – 'אנרכיה'.
סא"ל לביא הסביר כי כיום, למרות כל המצוקות, מתקיימת באיו"ש שגרת חיים. "רואים היום אנשים במסעדות ובבתי הקפה, ובעת סיום בגרויות יש זיקוקים וירי באוויר. מתקיימות חתונות, יש ליגת כדורגל, ואפילו זמרים שמגיעים ומופיעים בערי הרשות. בעיני כל זה משדר סוג של נורמליות", ציין והוסיף כי "הדבר בולט הרבה יותר כאשר בכל המזרח התיכון מתחוללת כנגד עיננו 'רעידת אדמה' – מדינות מתפרקות, תושבים מוצאים להורג על ידי מנהיגיהם ועל ידי כנופיות ומחבלים חמושים (דוגמת חיזבאללה ודאע"ש)". בשטחי הרשות מבינים כי חזרה לשלטון חמאס תוביל בדיוק לכך. "חמאס שואב את כוחו מהכאוס. ברגע שלאנשים יש עבודה, פרנסה וחיים טובים – למה שיפנו לחמאס?" אמר רע"ן יע"פ.
"ברגע שלאנשים יש עבודה, פרנסה וחיים טובים - למה שיפנו לחמאס?". צילום אילוסטרציה: דו"צ
השאלה המרכזית כעת היא עד כמה נרחבת התמיכה בחמאס בקרב תושבי הרשות הפלסטינית – והאם הארגון היה מנצח במידה והיו מתקיימות כעת בחירות. הדעות בנושא זה חלוקות בין גורמי המודיעין לגורמי המנהל האזרחי. "אנחנו לא יודעים לגמרי לאמוד מה המעמד של חמאס ברחוב הפלסטיני, אך מבינים שיש בסיס תומכים רחב", שיתף סגן א'. "אנחנו יודעים שאחרי 'צוק איתן' היו סקרי דעת קהל, וגם פה באיו"ש ראינו תמיכה גדלה בחמאס", הוא סיפר והסביר כי "אנחנו יודעים כי אחרי מבצעים צבאיים גדולים יש בדעת הקהל עלייה בתמיכה בדרך ההתנגדות ובנרטיב שהוא מייצג. זה תמיד קורה לאחר מבצע צבאי, וכנראה שעם הזמן התמיכה בחמאס תתייצב".
סא"ל לביא קורא את אותם הסקרים, אך מאמין כי המצב בשטח שונה. "אותם סקרים לא חזו את עליית שלטון החמאס בבחירות, ומכך שהסקרים לא בהכרח משקפים את המציאות", שיחזר. "יש כיום סקרים שאומרים שלחמאס 40 אחוז תמיכה, שיש עלייה והאהדה גדולה לחמאס. הסקרים אומרים שלו היו מתקיימות בחירות באיו"ש חמאס הייתה זוכה. אני לא מאמין שזה המצב", אמר, והסביר זאת בהעדר פעולה ממשית לתמיכה בחמאס בימי המבצע.
"אני אומר שדעות משתקפות גם בצעדים ברגליים. אם באמת רוב האוכלוסייה הפלסטינית תומכת בחמאס, מה מנע מהם לצאת בזמן 'שובו אחים' ו'צוק איתן' להפגנות המוניות?", תהה סא"ל לביא. "אם התמיכה בחמאס כל כך גדולה למה תושבים ברצועה מחפשים כל דרך אפשרית לברוח מהרצועה ולהגיע לחיים טובים יותר במדינות המערב?"
היחס לחמאס: שנאה בעזה, אדישות באיו"ש
בימי המבצע נדמה היה כי השטח ביהודה ושומרון מתחמם עם קיומן של הפרות סדר והפגנות בסדרי גודל משמעותיים, שמספר המשתתפים בהן חצה לעתים את ה-10,000. אך לדבריו של סא"ל לביא, אירועים כאלה אינם חריגים בהתחשב במצב, ואף מתונים. "הכוונה בהפגנות מאסיביות היא לעשרות אלפי אנשים שיצאו מבתיהם על מנת להתעמת עם כוחותינו, אך לא כך קרה בפועל. בוודאי שהייתה עלייה בסדרי הגודל של ההפגנות, אבל זה טבעי נוכח הרצון להזדהות עם תושבי הרצועה", הסביר. "גם בסוריה, לבנון וירדן שבהם ישנם ריכוזי פלסטינים גדולים, לא ראינו הפגנות חריגות בהיקפן להזדהות עם תושבי הרצועה. הסיבה לכך היא שרבים מהתושבים הפלסטינים במקומות אלו היו עסוקים בהישרדותם האישית נוכח הזעזועים במזרח התיכון".
"אני מסתכל על מבחן התוצאה. העובדות בשטח מוכיחות שהרחוב הפלסטיני באיו"ש, במסה הגדולה שלו, הבין בדיוק מה חמאס עושה ולא תמך בה", ציין. לחוסר האמונה של הרחוב הפלסטיני ברעיון של חמאס יכולות להיות סיבות רבות. "יכול להיות שהוא לא האמין כי חשש מישראל ולא האמין שחמאס יכול לנצח. יכול להיות שלא האמין בחמאס כי ראה מה קרה ברצועת עזה, או משום שחשש ממנגנוני הביטחון הפלסטינים ביום שאחרי המבצע. יכול להיות שלא האמין בדרך, או שהוא סתם א-פוליטי", פירט סא"ל לביא. "אבל בפועל, אין דבר ברור מהעובדות. אם השטח הגיב כך זה אומר שיש מספיק בלמים פנימיים לתמיכה בחמאס".
במהלך המבצע: עלייה בסדרי הגודל של ההפגנות. צילום ארכיון: דו"צ
לשם השוואה, מסתכל סא"ל לביא על המצב בעזה. "הרחוב העזתי רואה בחמאס כגורם המרכזי שאחראי למצוקות הקשות ביותר שקרו לו אי פעם, בעקבות מבצע 'צוק איתן'", סיפר. "המצוקה של האוכלוסייה בעזה גדולה מאוד. חמאס רוצה להציג את המבצע כהישג גדול עבור האוכלוסייה, כדבר שהביא להישגים והסיר את המצור מעל רצועת עזה. בפועל הוא המית אסון כלכלי, חברתי, פוליטי ותשתיתי ברצועת עזה".
"השנאה הרבה שקיימת ברצועת עזה כלפיהם מטרידה את ראשי החמאס, מהסיבה הפשוטה שהיום חמאס נאלץ לכפות את שלטונו בכוח הזרוע על האוכלוסייה", הסביר רע"ן יע"פ. "לו היינו שואלים היום את תושבי הרצועה האם הם רוצים את המשך שלטון החמאס, הרוב המוחלט והמכריע היה אומר לא", קבע. לדבריו, אם תופנה שאלה זו לתושבי הרשות היחס לחמאס, לפחות כלפי חוץ, חיובי יותר. "תושבי הרשות יגידו 'חמאס היחידה שהרימה את הכבוד והגאווה הלאומיים, היחידה שהכתה בישראל'", הסביר, אך הדגיש כי אין בכך די בשביל להצביע על עלייה בתמיכה בארגון.
למרות כל זאת, ועל אף אדישותם של רבים מהתושבים הפלסטינים באיו"ש – לחמאס עדיין יש נוכחות בערי הרשות הפלסטינית, שכן הארגון משקף את דעתם של חלק מן התושבים הפלסטינים ומהווה גורם כוח שלא ניתן להתעלם מקיומו. על אף שהתמיכה בחמאס בשטחי הרשות הפלסטינית היא לא נרחבת, קיימים אזורים באיו"ש בהם נראית תמיכה משמעותית בארגון. לאחרונה, לפני המבצעים האחרונים ובעקבות הסכם הפיוס, הונפו לראשונה זה זמן רב דגלי חמאס ברחובות ערי הרשות. "לו היה הפיוס מתקדם, ללא מבצע 'צוק איתן' אני מניח שיותר תושבים היו מעזים להביע בפומבי תמיכתם בחמאס", שיער סא"ל לביא.
