במלאת 16 שנים להסתלקותו של אותו צדיק, מתפרסמת כאן הקלטה נדירה של ניגון קודש 'התעוררות קודם הקידוש' לאדמו"ר מטולנא זצ"ל • תיאור מיוחד אודות מסע הקודש של מרן אדמו"ר זי"ע לעיר ויניפעק שבקנדה לשבת פר' ואתחנן-נחמו, תרצ"ה - מסע שהביא לעולם לחן קדוש ומרומם זה • שמעו ותחי נפשכם

לרגל יומא דהילולא קדישא של הרה"ק רבי יוחנן מטולנא זיע"א, שנסתלק מעימנו לאחר הדלקת הנרות של נר א' דחנוכה ה'תשנ"ט, מביאים אנו תיעוד נדיר של 'ניגון התעוררות' מהאדמו"ר זצ"ל כפי שהוקלט בקולו, קול אבירים.

האדמו"ר זצ"ל היה רגיל לשורר ניגון זה לפני אמירת הקידוש, ולפעמים גם קודם עבודת הדלקת הנרות בחנוכה. 'תנועה' מרטיטה זו, וסיפור מסירות הנפש לקרב יהודים לעבודת ה', שעומד מאחרי ניגון מלהיב זה, ראויים לערב החנוכה וערב ההילולא, להטעים מעט מן האור שהפיץ והזריח בחיי חיותו.

האזינו לניגון הקדוש, והסכיתו לנסיבות יצירתו

בין העבודות הקשות במקדש אשר נטלו על שכמם רבותינו הק' לבית טשערנאביל – טאלנא, ניתן למנות את סדר מסעותיהם התדיר על פני הארץ, בהגיעם למחוזות קרובים ורחוקים, (במטרה להזריח את אור האמונה בהשי"ת בקרב עם בני ישראל).

אין אתנו יודע לפרש ולחקור בסוד עבודתם של צדיקי עליון, אך מעט מזעיר גילה פעם מרן אדמו"ר זי"ע בעת רצון, כשסיפר מעשה נפלא (המגלה טפח מכוונת קדשם), היה זה כשהגיע הרה"ק רבי יצחק מסקווירא זי"ע לביקור אצל אחיו הרה"ק רבי דוד זי"ע, ובאותה שעה לא שהה רבנו בביתו עקב השתהות לא צפויה בביתו של אחד העשירים באחד ממסעיו המרובים של רבנו, כששב למעון קדשו אמר לפני אחיו הרה"ק רבי יצחק זי"ע, בעבר היו הצדיקים עטורים בטלית ותפילין במשך כל שעות היום, אך כיום בזמננו על הצדיקים חלף זאת צריכים להכנס לבית התפילין עצמם, הלא הם בני ישראל במקומות פזוריהם ברמזו אודות עבודתו בקודש בתיקון נפשות בני ישראל בשעה שהולך לבקרם בכדי לרוממם ולרכך את נשמתם שבשמיים.

מרן אדמו"ר זי"ע גם במלאכת קודש זו של המסעות על פני הארץ אחז צדיק דרכו כדרך אבותיו הק' ובכל שנותיו היה נע ונד במסעות מרובים בכל קצוות הארץ, עוד בימים ראשונים תקופה קצרה לאחר נישואיו של רבנו זי"ע החל בנסיעותיו לקירוב לבבות אח"כ, במקומות פזוריהם, וכדרכו בקודש בכל דבר וענין, גם בזה לא נתן לנפשו מנוח, ומדי שבת בשבתו נסע לשבות במקום ישוב אחר, שם ידע שמתגוררים יהודים הצמאים למעט חיות שתעורר אותם מתרדמתם.

עד כדי כך היו פני הדברים שבתו היחידה שתחי' של רבנו העידה שאיננה זוכרת את אביה עומד וגביע היין בידו לאמירת קידוש היום בשבת קודש…

ובאמת אמרו, זקוקים אנו לכדי ספר שלם רק בכדי לתאר את העבודה הקשה והעצומה אותה הנחיל רבנו זי"ע במסעות אלו, אך פטור בלא כלום אי אפשר, ועל כן אמרנו ללקט גרגרים אחדים מערך נסיעותיו בשחרית ימיו בערי קנדה, ואת אש הקודש שליהטה בקרב שומעי לקחו בעקבות מסע קודש זה.

האדמור מטולנא זצל (1) - עותק"מדי שבת בשבתו נסע לשבות במקום ישוב אחר...

אמנם דבר גדול ישנו כאן, ועצם יציאת רבנו זי"ע מביתו דבר נשגב הוא, והפלא ופלא לשמוע כזאת שיעזוב אדם את ביתו בתדירות רבה במסירות נפש עבור כבוד שמים, אך לעומת הקשיים העצומים בעצם הנסיעה, הרי עזיבת הבית כבר נחשבה לענין קל ופעוט, כי לא כימים האלה היו הימים הראשונים, כשהתהלך רבנו זי"ע בארץ לא זרועה, ולא היה אי מי שיסייע בידו, ואפילו כדי הוצאות הנסיעה לא תמיד היה בידו, חשבונות רבים היה מחשב באיזה אופן יעשה את דרכו כך שיעלה בידו לחסוך בממון, וכל זאת ברצותו להוציא מן הכוח אל הפועל את מסעיו לכבוד מי שאמר והיה העולם, והרי לא מדובר כאן על נסיעות קצרות, אלא נסיעות כאלה שהתפרשו על פני ימים שלמים בכדי להגיע ממקום למקום ברחבי ארץ קנדה הענקית.

ערי ישובם של רבים מהיהודים היה במקומות נדחים, וזאת עקב רצון ממשלת קנדה ליישב את האחוזות הנרחבות ולהפריח את שממות שדותיהם, שלמטרה זו העניקו ביד רחבה חלקות אדמה לפליטים היהודים הרבים שברחו מאוקריינא, בעקבות הפוגרמים הנוראים שבצעו בהם הגויים ברשעותם, וכאן מצאו מנוח לכף רגלים, מאות ואלפי יהודים מחסידי טאלנא וטשערנאביל התגוררו בפזורות אלו ללא כל קשר רוחני אל מקור מוצאם החסדי, ולכן היה חשוב כל כך להגיע אליהם ולהפיח בהם רוח חיים.

הנסיעה לויניפק

כזאת היתה אחת מן הנסיעות הרבות של רבינו זי"ע, כשעשה את דרכו בימות הקיץ לכיוון העיר "ויניפעק" הרחוקה, הנסיעה ממונטריאול לויניפעק ארכה 36 שעות, ולכן בהכרח היה לתכנן את מסלול הנסיעה בצורה כזאת שגם על אם הדרך ימצא יהודים מוכרים שיוכל ללון בביתם מעמל הדרך ללא לחשוש לכשרות המאכלים, לאחר בירור נודע לרבינו זי"ע כי באחת מן העיירות על אם הדרך מתגורר יהודי נכבד שמוצאו מרוסיה השומר על כל מסורת אבותיו בקדושה ואצלו חנה ללינת לילה וביום חמישי בשבת המשיך בדרכו לכוון ויניפעק.

בהגיעו לעיר ויניפעק חיפש אי מי מאנשי צורה איתם יוכל למצוא שפה משותפת בכדי להוציא רצונו לפועל, והנה הקרהו יהודי אחד מחסידי סקווירא בשם הרב אורלין שהיה נוסע בתדירות מוינפעק למונטריאל, ולכך הכירו התקשר אליו רבינו זי"ע לבקשו שיסדר עבורו מקום אכסניא בבית מלון פשוט באיזור בו מתגוררים יהודים שמוצאם מבית אבא, נענה לו אותו חסיד ואמר שכעת הוא הזמן של "שלשת השבועות", ואין הזמן מתאים לכך, כי רבים מאנשי העיר נוסעים לנפוש, מה גם שבכדי להפיק מביקור זה את ההשפעה הרוחנית המבוקשת יש להכין זאת מראש כראוי אם כן מן הנכון שיבוא רבינו לשבות בשבת ואתחנן – נחמו, ובמשך זמן זה ידאגו להכין את כל הדרוש עבור שבת קודש זו, הן בפרסום הדבר בין הקהל והן בהכנת מקום אכסניא שיהיה מקום כראוי וכיאות עבור רבינו.

ואכן עוד באותו יום חמישי הסב רבינו פניו ופנה לעבר עיירה סמוכה בשם ברענטפארד, וקיים כפשוטו את הפסוק "לכתך אחרי בארץ לא זרועה", בית האכסניה שם היה אצל השוחט המקומי שאצלו יכלו לסמוך על כשרות המאכלים. ומיד לאחר שב"ק המשיך במסעו לכיוון עיירה נוספת ושבת שם בש"ק שלאחר מכן, ומשם המשיך במסעו לעיר קאלגריי בכדי לעשות שם את השב"ק השלישית, יודגש שהמרחק בין עיירה לעיירה הוא עצום ונסיעות אלו מתפרשות לאורך כל ארץ קנדה.

כדרכו בקודש עם הגיעו לעיר קאלגריי בירר אודות ביתו של השוחט המקומי בכדי למצוא מקום אכסניה, ולשמחתו מצאו והנה הוא חסיד טאלנא מובהק אשר הכיר עוד את אדמו"ר הרה"ק רבי מנחם נחום זי"ע, לא נוכל לתאר את התרגשותו ושמחתו העצומה של חסיד זה על הזדמנות הפז שבאה לידו להביע את מסירותו המוחלטת בביטול גמור לכבוד גזע הקודש טאלנא כשמשמים זיכוהו לארח את ממשיך דרכם בקודש, אם כי שולחנות לא נערכו בשבת זו מן הטעם הפשוט שבאיזור זה לא היה ציבור מוכר שהיתה אפשרות לאספם למעמד זה של עריכת השלחן אשר לפני ה'. אך למרות זאת היה זה למשיב נפש לשהות בשב"ק בארץ מרחקים בצל קורתו של אחד מאנ"ש מחסידי טאלנא.

האדמור מטולנא זצל (7)"ציבור הצמאים לדבר ה'...

"ביום השלישי יקימנו…"

לאחר שבת זו השלישית במספר לשהות רבינו זי"ע בנכר, עשה צדיק דרכו שוב לכיוון העיר ויניפעק בנסיה ארוכה ומייגעת, ובנתיים התכוננו בעיר ויניפעק בחרדת קודש לקראת בואו של רבינו, הידועה על בואו של ממשיך גזע הקודש לבית טאלנא לעירם עוררה התרגשות מרובה בקרב מאות תושבי העיר שמקור מוצאם באוקריינא היה מעיירות שהיו אמנם בהתקשרות עצומה לבית טשערנאביל בכלל וטאלנא בפרט, והדבר הפך לשיחת היום בכל בתי הכנסת בעיר, הנה יבוא צדיק לחנות במקום מושבם ותגדל השמחה עד מאוד, מובן גם שהכינו מקום אכסניא ראוי לשמו בהקדשת מאמצים מרובים שאכן יוכל רבינו לשהות בעירם מתוך הוד והדר כראוי לכבודו של צדיק הבא לעיר.

לכבוד התפילות של ליל שב"ק ועריכת השולחן אשר לפני ה' הכינו את היכל בית הכנסת הגדול שהכיל מאות מקומות ישיבה ואם כי הספסלים היו מחוברים לרצפת בית הכנסת, הרי לכבודו של האורח עקרו את כולם ממקומם בכדי שיוכלו לארגן את צורת עריכת השולחן ממש כפי שהיו רגילים עליו בימים מקדש, וכל המכיר ויודע את תהלוכות היהודים בשנים ההם ועד כמה ששלטו הגבאים ביד נוקשה בהליכות בית הכנסת יקיש מזה על גודל שמחתם והתרגשותם הפורצת גבולות, שעבורה הסכימו לשנות מוסכמות ללא תקדים.

בהגיע מועד התפילה בליל שב"ק התאסף הציבור להתפלל בבית הכנסת ולאחר התפילה וברכת שבת שלום, פנה הגבאי אותו הועידו לעמוד על משמרת הקודש והראה לרבינו זי"ע את הדרך לחדר המוכן עבורו לשהות שם עד למועד עריכת השולחן באמרו לרבינו שבהגיע השעה היעודה יבוא הוא לקרוא לרבינו שיכנס לעריכת השולחן אשר לפני ה'.

בזמן שבינתיים טרחו ועמלו הגבאים על הכנת השולחן כנהוג בבית אבא, ועם התקרב השעה היעודה התחיל לנהור קהל עצום להיכל בית הכנסת, זקנים וצעירים נשים וטף מכל רחבי העיר ותוך זמן קצר היה המקום מלא וגדוש עד אפס מקום, האחראים לכך טרחו לסדר את מקומות הישיבה סביב השלחן הנהוג והושיבו את הגדול כפי גדלו, את הזקנים שבהם ולאחריהם את נכבדי העיר וכן הלאה.

הקהל הממתין להופעתו של רבינו, מנצל את הזמן הבינתיים לעורר זכרונות חבויים מבית אבא וכל אחד מתאר את הזכור לו מביקורם של רבותינו הק' לבית טשערנאביל בעיירתם, כשרבים מן הנוכחים עוד זכו בצעירותם להסתופף בצל קדשו של רבנו רבי דוד מטאלנא זי"ע, ולא היה קץ לשמחתם שכעת זוכים הם כאן בויניפעק שבקנדה לחסות בצל ממשיך דרכו בקודש.

ציור רבי דוד מטולנא, הספריה הלאומית אוסף שבדרון"זכו בצעירותם להסתופף בצל קדשו... דמות הרה"ק רבי דוד מטאלנא זי"ע 
(הספריה הלאומית)

כשעה ארוכה המתין רבינו בחדרו ועסק בהכנה לעריכת השולחן, ולימים סיפר שבמשך זמן זה הרגיש התעוררות גדולה עד מאוד ונפל ברעיונו "תנועת ניגון" המביאה לידי התעוררות הנפש, והוא עדיין אינו יודע את כל אשר נעשה וסומך במחשבתו על השי"ת שיעשה הכל לטובה ולברכה, אך תנועת התעוררות זו לה זכה במתנת שמים גרמה לרבינו להרגיש שיש בו כוח עצום להשפיע התעוררות גדולה על כל המתאספים, ועד היום אמר אינני מסוגל להבין איך במעט שנותי בהיותי אז אברך צעיר, היה בכוחי להשפיע כזאת על הקהל הרב והעצום.

והנה ניתן האות, והגבאי בא לקרוא לרבינו זי"ע שיכנס לעריכת השולחן אשר בראשו יושבים זקנים מופלגים הממתינים בחרדת קודש לבואו, בזוכרם עוד את זקנו של רבינו רבי מנחם נחום זי"ע ואת זקינו הרה"ק רבי דוד זי"ע ועוד מצדיקי בית טשערנאביל, עם הכנסו התחיל רבינו באמירת "שלום עליכם" בדחילו ורחימו כנהוג, וכשסיים באמירת הזמירות שלפני קידוש היום, החל את תנועת ההתעוררות המופלאה, אין בידינו את האפשרות לתאר את השתפכות הנפש שנגרמה לכל הקהל הקדוש העומד על רגליו, ואיזה רושם עצום השאיר עליהם מעמד נורא הוד זה ובלבבות מאות הנוכחים נצנצו הרהורי תשובה רבים ברצותם להשליך אחרי גוום את כל הבלי העולם הזה, רבינו זי"ע עצמו סיפר בהזדמנות שגם הוא עצמו נתעורר כל כך עד שירדו עיניו דמעות לרוב ההתעררות הגדולה, ובשעת אמירת הקידוש עצמו, כמעט ולא היתה עין שלא דמעה מרוב התלהבות אש הקודש שאחזה בהם, לאחר "ראשית" שכזו מובן שכל המשך עריכת השולחן היה תחת הרושם העצום של אמירת הקידוש, ובמשך שעות ארוכות נמשכה עבודת הקודש כשבתווך מתנגנים ניגונים מקוריים ממורשת בית אבות, כשהזקנים שבהם מוסיפים בכל שעה לעורר זכרונם מהזכות להם מימים שעברו מתמלאים גיל ושמחה על שזכו ורגליהם עומדות שוב בשעת רצון שכזו במחיצת ממשיך דרכם בקודש של רבותינו זי"ע.

"התעוררי, כי בא אורך…"

את תפילת יום השב"ק התפלל רבינו בבית כנסת אחר בעיר, וזאת עקב מנהגו בכל מסעיו לחלק את שהותו בכל תפילה בבית כנסת אחר ועל כן סדרו זאת כך שביום תתקיים התפילה בביכנ"ס נוסף, לאחר סיום התפילה במקהלות עם קודש, פנה רבינו זי"ע לבקר בבית ש"ב אדמו"ר הרה"ק רבי שמואל אבא טווערסקי זי"ע ממקארוב שהיה אז מזקני האדמור"ים, והוא שכבר הספיק לשמוע על הסדר המופלא ועריכת השולחן המרוממת שהתקיימה בליל שב"ק, כיבד את רבנו זי"ע בכבוד רב, ולארח מכן הסביר לבני משפחתו שעשה זאת לאות הכרת טובה על מסירות נפשו של רבינו לבוא לנסיעה ארוכה ומייגעת כזאת במטרה להחיות את העצמות היבשות המצפות לטל של תחיה.

תפילת מנחה של שבת ועריכת השלחן בשעת רעוא דרעוין התקיימה בבית מדרשו של הרה"ג המפורסם ר' ישעיה הורוויץ ז"ל שאח"כ עלה לארה"ק והתגורר בעיה"ק צפת ת"ו, וגם שם שב ונשנה המחזה הנשגב של רבים ושלמים הבאים להחזיק בענף האילן באחיזה של ממש, ומרווים צמאון נפשם ממעיין המים החיים.

האדמור מטולנא זצל (4)"מרווים צמאון נפשם ממעיין המים החיים...

מובן שלאחר התעוררות רבתי שכזאת הרי במשך ימי השבוע שאחר כך צבאו מאות על דלתו של רבינו וביקשו עצתו וברכתו, וגם הוא זי"ע פנה להתפלל בבתי כנסת רבים בעיר בכדי לקרב ככל האפשר יהודים נוספים ולעורר בהם את צור מחצבתם.

הן אלה קצות דרכיו של רבינו זי"ע בעבודת הקודש של נסיעותיו הרבות בקצוי ארץ ועוד חזון למועד להרחיב את היריעה אודות מסעות אלו על הקשיים המרובים שהיו מנת חלקו אבל מסירות נפשו ללא שיעור, ועל האור הנפלה שהזריח בלבותיהם של אחב"י בכל מקום בואו ועל כל אשר עשה למען הקים שם ושארית למבקשי ה'.

האדמור מטולנא זצל (3)ט"ז להסתלקותו. הרבי זי"ע בהדלקת נרות החנוכה