אחרי הסערה הפוליטת והציבורית שנשמעה בעקבות התנגדותו של היועץ המשפטי לממשלה להעלאת שכר המינימום ל-5,000 ₪ לפני הבחירות, מסתייג היועמ"ש וטוען כי ניתן להעלות את השכר בטווח הזמן המידי, בכפוף לכך שהדבר יעשה בהסכמות בין ההסתדרות לבין המדינה ולא באמצעות צו הרחבה על המדינה, כפי שהציע שר הכלכלה

תקוה חדשה: לאחר שהודיע בשבוע שעבר על דחייה בהעלאת שכר המינימום עד לאחרי הבחירוץ, מבהיר היועמ"ש וינשטיין כי ניתן לבצע את הצעד במסגרת הסכם מחייב עם ההסתדרות.

כזכור, בשבוע שעבר הודיע וינשטיין לראש הממשלה כי לא ניתן להעלות את שכר המינימום בנוסח עליו הצהיר ראש הממשלה בפגישתו עם יו”ר ההסתדרות ויו”ר נשיאות הארגונים העסקיים, מכיון וההסכמה על הניסוח הסופי הושגה רק לאחר ההכרזה על ההליכה לבחירות.

בעקבות הודעת היועץ המשפטי לממשלה, פנה יו״ר ההסתדרות לראש הממשלה על מנת לאשר את שכר המינימום בחקיקה, במסגרת ועדת ההסכמות, במתווה שאושר על ידי ראש הממשלה. "עניין שכר המינימום נחתם עוד לפני הכרזת הבחירות ואין שום סיבה ש-700 אלף משפחות ישלמו את מחיר המלחמות הפוליטיות" אמר ניסנקורן. גם במערכת הפוליטית הודיעו גורמים מכל קצווי הקשת הפוליטית כי יתמכו במהלך שיאפשר את חקיקת העלאת שכר המינימום.

כאמור, היום, שב היועמ"ש ומבהיר בחוות דעתו כי אין מניעה מצד המדינה להמשיך לנהל עם ההסתדרות הידברות ליצירת הסכם מחייב באשר להגדלת שכר המינימום. עוד הובהר, כי ההסכמה להעלות את שכר המינימום ל-5,000 ₪, אשר תתבצע בשלוש פעימות, כבר ניתנה ע"י הצדדים עוד לפני תקופת הבחירות – ועל כן אין מניעה מלעגן אותה בהסכם מחייב.

קרא עוד:

[postim]

באשר לקצב הפעימות ופריסתן – סוגייה אשר לא הוכרעה לפני הבחירות – הרי שהמו"מ בעניין זה חייב להיות מוגבל לפי עמדות הצדדים (המדינה וההסתדרות) טרם תקופת הבחירות. במסגרת הידברות זו, לא ניתן לעסוק בעניין קיבוע שכר המינימום במשק לטווח ארוך בשיעור של 52% מהשכר הממוצע במשק, בין היתר בשל העובדה שבעניין זה לא היו הסכמות לפני הבחירות.

כמו כן, לא ניתן לאשר את בקשתו של שר הכלכלה להודיע על כוונה להרחיב בצו הרחבה את ההסכם הקיבוצי שנחתם בין ההסתדרות לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. זאת, בין היתר, מן הטעם שההסכם שנחתם בין ההסתדרות לבין לשכת התיאום, לגביו נתבקש צו ההרחבה, חורג מן העקרונות שנציגי המדינה הסכימו להם לפני תקופת הבחירות.