הממשלה אישרה תוכנית לחיזוק הקשרים הכלכליים ושיתופי הפעולה עם יפן בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים על פני 3 שנים • נתניהו הדגיש: "מדינת ישראל חייבת לגוון את השווקים שאנו פועלים מולם"

הממשלה אישרה הבוקר את הצעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לתוכנית לחיזוק הקשרים הכלכליים ושיתופי הפעולה עם יפן. התוכנית מהווה מפת דרכים למשרדי הממשלה בתחומים השונים למאמץ ממשלתי ממוקד לחיזוק הקשרים הכלכליים בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים על פני שלוש שנים. התוכנית מבוססת על זיהוי תחומי עניין משותפים לשתי המדינות ונועדה, בין היתר, לאפשר את מיצוי הפוטנציאל הכלכלי הגלום בקשרים עבור המשק הישראלי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הדגיש כי: "מדינת ישראל חייבת לגוון את השווקים שאנו פועלים מולם. בשנתיים האחרונות נפגשתי עם מנהיגי סין, יפן והודו כחלק ממדיניות כוללת שפניה לשווקים הגדולים לרבות אמריקה הלטינית ואפריקה."

משרד הכלכלה – פתיחת נציגות מסחרית באוסקה בנוסף לנציגות בטוקיו; תגבור הנספחות המסחרית בטוקיו. חיזוק הפעילות העסקית ביפן; מיתוג עשיית עסקים עם ישראל ביפן; הגדלת החשיפה של חברות ישראליות לחברות יפניות, ולהפך; הרחבת פעילות המדען הראשי במשרד הכלכלה מול יפן; הרחבת קרן הודו-סין ליפן; משרד האוצר – קידום משא ומתן להסכם בילטרלי בין ישראל ליפן לעידוד והגנה על השקעות; משרד המדע – הגדלת היקף מענקי המחקר המשותפים ב-50% ב-2015, העמקת הקשרים בתחום החלל, חיזוק הקשר בין חוקרים ישראליים ויפנים; משרד החוץ -קידום תכנית לביקור 500 מנהיגים צעירים מיפן בישראל על פני 3 שנים. המנהיגים הצעירים ישהו בישראל כשבוע במהלכו יחשפו להיבטים שונים של הכלכלה, התרבות, השלטון ואורח החיים בישראל; משרד התיירות – תכנית להעלאת כמות התיירים ב-45% עד לשנת 2017; משרד התחבורה – הגברת שיתופי הפעולה בטכנולוגיות תחבורה; מערכות תחבורה עתירות נוסעים; מערכות וציוד נייד מסילתי; מערכות בטיחות מתקדמות לכלי תחבורה שונים; תשתיות תחבורה, בדגש על תחבורה ציבורית; מחקר ופיתוח בתחומי תחבורה שונים; בנוסף יקודמו תוכניות לשיתוף פעולה בין המדינות על ידי משרד הבריאות, משרד החקלאות, משרד התרבות והספורט והתוכנית לתחליפי דלקים.

יצויין כי, בשנה האחרונה חלה התקרבות משמעותית בין ישראל ליפן. במסגרת זאת, הוגברה תדירות הביקורים הרשמיים בין המדינות. במאי ביקר ראש הממשלה בנימין נתניהו ביפן כאורחו של ראש הממשלה, שינזו אבה. מאז הביקור חלה התעניינות יפאנית גוברת בשיתופי פעולה ובהשקעות בישראל המתבטאת בהגעת משלחות פרלמנטריות, ממשלתיות וכלכליות לישראל. בנובמבר האחרון מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר הוביל משלחת כלכלית ליפן של ראשי המשק הישראלי, נציגי הממשלה, הארגונים הכלכליים והאקדמיה. במסגרת הביקור מסר לוקר למקבילו היפני מכתב הזמנה לביקור בישראל מראש הממשלה נתניהו לראש הממשלה אבה. כמו כן, שר הכלכלה היפני הגיע לביקור בישראל בראש משלחת תעשיינים יפנים ביולי 2014.

קרא עוד:

[postim]

על רקע מגמת ההתקרבות ביחסים ולאור הרצון לגוון ולהרחיב את יעדי הסחר של המשק הישראלי, הנחה ראש הממשלה לקדם את הקשרים הכלכליים ואת שיתופי הפעולה עם יפן. הצעת החלטה זו מעגנת את עבודת המטה הממשלתית בנושא וגם מהווה מפת דרכים להמשך הפעילות ומביאה לידי ביטוי את העקרונות אשר נכללו בהצהרה המשותפת לראש הממשלה היפני ולראש הממשלה הישראלי בעניין "בניית שותפות חדשה ומקיפה בין המדינות" בתום ביקורו האחרון של ראש הממשלה ביפן.

כלכלת יפן היא הכלכלה השלישית בגודלה בעולם (אחרי סין וארה"ב) עם תמ"ג של כ-4.7 טריליון דולר (2013). היצוא הישראלי ליפן נמצא בקיפאון בשנים האחרונות ועמד על כ-720 מיליון דולר ב-2013. עם זאת, חלקו היחסי של היצוא ליפן מסך היצוא הישראלי הולך ומצטמצם. כיום היצוא הישראלי ליפן מהווה רק כ1.3% מסך יצוא הסחורות הישראלי. היצוא הישראלי ליפן הינו מגוון באופן יחסי והענפים המובילים בו הם: מכונות ומכשירים מכניים, ציוד חשמלי, מכשירים וכלים אופטיים, מכשירים רפואיים, מוצרים כימיים ותכשירי מזון מעובדים. ישנה ריכוזיות רבה ביצוא ליפן, כאשר כ-9% מהיצואנים אחראים על כ-75% מסך היצוא.

העמקת קשרי הסחר עם יפן טומנת בחובה מספר יתרונות לכלכלה הישראלית: הגדלת היקף הסחר ליפן מהווה בפני עצמה יעד חשוב אך היא גם משרתת את השגתו של יעד נוסף – הרחבת הגיוון הגיאוגרפי של היצוא הישראלי; סיוע בחדירתן של חברות ישראליות נוספות לשוק היפני, בדגש על חברות ועסקים קטנים ובינוניים. ישנו ביקוש ביפן לידע וטכנולוגיות ישראליים אשר טרם מימשו את פוטנציאל השיווק שלהם. לדוגמא תחומים כגון: פארמה ומכשור רפואי, סייבר ואבטחת מידע, טכנולוגיה חקלאית, אנרגיה ירוקה ושוק הרכב; הגדלת מספר החברות המשווקות לחו"ל וגיוון ענפי השיווק, דבר אשר יביא לפיזור רחב יותר של הסיכונים בסחר החוץ הישראלי.

פתיחת נספחות מסחרית באוסקה, העיר הגדולה בחבל קנסאי, תאפשר נגישות נרחבת יותר לתעשייה בחבל קנסאי. התמ"ג של חבל קנסאי לבדו הוא כ-1 טריליון דולר. לכן, אילו קנסאי הייתה מדינה, הרי שהתמ"ג שלה היה מציב אותה ככלכלה ה-16 בגודלה בעולם. בחבל קנסאי ממוקמות רבות מהחברות הגדולות ביפן ובעולם כולו, ולכן בחבל זה טמון פוטנציאל עסקי משמעותי לחברות ישראליות, הן בהיבטים של שיתוף פעולה עם חברות יפניות והן בהיבטים של יצוא. בכדי לממש את הפוטנציאל המסחרי בחבל קנסאי מוצע להרחיב את הפעילות של הנספחות המסחרית בטוקיו באמצעות הקמת משרד באוסקה ואיושו על ידי שני יועצים.

על פי נתוני מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, היצוא הישראלי ליפן היווה ב-2013 רק כ-0.1% מכלל היבוא היפני. לשם המחשת הפוטנציאל ביצוא לשוק היפני ניתן להשוות את היצוא הישראלי ליפן ב-2013 (720 מיליון דולר), ליצוא ליפן באותה שנה של מדינות בסדר גודל דומה לישראל: אוסטריה – 1.6 מיליארד דולר; דנמרק – 1.9 מיליארד דולר; בלגיה – 2.5 מיליארד דולר; אירלנד – 3.5 מיליארד דולר.

היעד הממשלתי להגדלת היקף היצוא ליפן הינו 50% עד לשנת 2020, כך שסך היצוא יעמוד על כ-1.1 מיליארד דולר בשנה. יעד ממשלתי נוסף הוא הגדלת מספר היצואנים הישראלים ליפן, המייצאים בהיקף של מעל 0.5 מיליון דולר בשנה, ב-33% עד לשנת 2020, כך שיהיו מעל ל-210 יצואנים בהיקף זה.

במסגרת ההחלטה יוקם צוות מעקב בראשות מנכ"ל משרד החוץ. את עבודת המטה להכנת מפת הדרכים הוביל המשנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי קטריבס.