סיפורו של טנק המרכבה הוא סיפור של התמדה ונחישות, של אמונה ביכולות של מערכת הביטחון הישראלית ובעיקר סיפור הצלחה מרשים של סייעתא דשמיא מעל לדרך הטבע.
הפרויקט, שנולד כתוצאה מאילוץ אמתי בשטח, הפך לימים לאחד מפרויקטי הדגל של מדינת ישראל ומקור לסיפוק רב, שהולך ומתעצם עם השנים ועם הפיתוחים והשיפורים של היכולות הצבאיות של הטנק.
שנים רבות של תכנון, פיתוח ועשייה קדמו להשקתו של הטנק הראשון – מרכבה סימן 1. ההחלטה לוותר על התלות במדינות המערב כספקיות של טנקים ולצאת לייצור עצמאי של טנק ישראלי התקבלה ב-1970, ואילו הטנק הראשון הושק רק ב-1979.
מרכבה סימן 1 התהדר במיגון ובשרידות שטרם נראו בעולם באותה העת, ובראשם העיקרון המהפכני של העברת המנוע לקדמת הטנק. מאז אותה שנה עבר הטנק סדרת שיפורים ושכלולים, וכיום משתמש צה"ל בדגם המתקדם ביותר בסדרה – 'מרכבה סימן 4', הנחשב לאחד הטנקים הטובים בעולם ומספק לחיל השריון הישראלי הגנה מקסימלית.
קרא עוד:
[postim]
'מרכבה סימן 4' נחשב גם לאחד הטנקים הממוגנים בעולם, בזכות מערכת ההגנה האקטיבית 'מעיל רוח' המותקנת בו ומסוגלת להתמודד עם מגוון רחב של איומים בכל תנאי מזג אוויר.
החלטה הרת גורל
ההחלטה לצאת לייצור עצמאי של טנקים לא התקבלה כלאחר יד. קדמו לה שנים רבות שבהן הסתפקה ישראל ב'גרוטאות משופצות' שקיבלה מבריטניה וארצות הברית, בעוד צבאות ערב מצטיידים בטנקים חדשים וחדישים הן מרוסיה הסובייטית והן ממדינות המערב.
בסופו של דבר הבינה ישראל שהמצב הזה לא עתיד להשתנות, והוחלט לבחון את האפשרות לצאת לדרך עצמאית ולייצר את הטנק הישראלי הראשון. צוות של מומחי משרד הביטחון ומהנדסי חיל החימוש, בראשות אלוף ישראל טל, מונה לבדוק את ההיתכנות והכדאיות של פרויקט מסוג זה, כשלנגד עיניו שתי שאלות:
א. האם מבחינת הידע הטכנולוגי והתשתית התעשייתית יש בכוחה של ישראל לתכנן, לפתח ולייצר טנק?
ב. האם מובטחת כדאיות כלכלית בראייה כוללת של כלכלת ישראל?
הממצאים העיקריים של הניתוח שנערך הצביעו על כך שניתן לבסס בארץ תעשיית טנקים שתספק מענה הולם לצרכים הצבאיים של ישראל, ובתום שלושה חודשי לימוד, באוגוסט 1970, כינס שר האוצר את הדיון הגורלי שבו הוחלט לצאת לדרך עם פרויקט הטנק הישראלי הראשון.
מנת"ק יוצאת לדרך
מיד עם קבלת ההחלטה על הקמת תעשיית טנקים, פורסמה על ידי הנהלת משרד הביטחון הוראת יסוד, ששימשה מאז הבסיס שעל פיו התנהלה תכנית ה'מרכבה'. הוקמה מנהלת תכנית טנק (מנת"ק), בכפיפות לעוזר שר הביטחון. מנת"ק נושאת באחריות כוללת לפיתוח, ליצור הטנק ולהקמת והרחבת התעשיות.
בנוסף הוקמה רשות פיתוח טנק (רפ"ט), שעוסקת בתכנון ההנדסי של הטנק ומופעלת על ידי עוזר השר ומנת"ק. את הפרויקט הוביל מראשיתו האלוף ישראל טל, שנודע ברבות הימים כ'אבי המרכבה' וזכה פעמיים בפרס ביטחון ישראל. גם בערוב ימיו נשאר 'טליק' בתמונה, ואף הספיק להשתתף בטקס חשיפת 'מרכבה סימן 4'.
בימיו הראשונים של הפרויקט, הכוונה הייתה לפתח טנק שמבוסס בעיקרו על מערכות ומכללים קיימים, אולם מהר מאוד השתנתה המשימה והפכה למשימת פיתוח של טנק חדשני, שיתבסס על מכללים מקוריים וחדשים.
כדי לחסוך בעלויות ומשאבים נקבע כי מנת"ק תשתמש בתשתית הקיימת של משרד הביטחון וצה"ל, כגון מרכז ציוד וחלפים, מנהל הרכש והייצור, יחידת היועץ המשפטי, יחידת היועץ הכלכלי וכו', ואילו צה"ל והתעשיות הביטחוניות והאזרחיות יהוו את התשתית התעשייתית.
בין השאר הוחלט כי המרכז לשיקום ואחזקה של הטנקים בצה"ל (המש"א) ישמש מפעל ההרכבה של הטנק, ו-200 מפעלי תעשייה (ביטחונית ואזרחית) אחרים יקלטו ידע חדש, יוסבו ויתאימו עצמם לייצור אלפי החלקים, המכללים והמערכות של טנק ה'מרכבה'. נקבעה מדיניות של פריסת הייצור המקומי על פני כל הארץ, כולל אזורי פיתוח, תוך שיתוף מרבי של התעשייה האזרחית וללא מונופול לתעשייה הביטחונית. מדיניות זו נשמרה לאורך השנים ועד היום.
ייצור במקום שיפוץ
לרשות מש"א 7000, אשר עסק עד אז בשיקום הטנקים הישנים שקיבלה ישראל, כבר עמדה התשתית הבסיסית הדרושה להקמתו של קו הרכבה, ובכללה בעלי המקצוע החיוניים לכך. לא היה צורך אלא בהרחבת היכולת לביצוע עיבוד שבבי של גופים גדולים (תובה וצריח) ולריתוך שריון כבד, ולפיכך הוחלט להעדיף אפשרות זאת על פני הקמתה של תשתית טנקים מן המסד. מש"א 7000 הורחב איפה, והוקם בו מפעל ייעודי – 'מפעל המרכבה', אשר הצטרף למפעלים האחרים במרכז.
במבט לאחור מדובר במהפכה של ממש בתעשייה הישראלית. ממדינה שעסקה בהסבה (עמוקה ככל שהייתה) של טנקים קיימים, הפכה מדינת ישראל לבעלת תעשייה מיומנת וענפה, הכוללת את כל המגוון המקצועי הנדרש ומסוגלת להוציא לפועל ייצור מערכת מורכבת כטנק מודרני, תוך אינטגרציה ושילוב בין-תעשייתי ובין-תחומי מסועף. לתעשייה הזאת יצאו מוניטין רבים בעולם, והתפתחותה המקצועית והעסקית היא רצופה ורבת משמעות.
גם כיום, בעידן של לוחמת סייבר ומערכות ממוחשבות מתוחכמות, נשאר מערך הטנקים של ישראל כלי אסטרטגי משמעותי. במדינה מוקפת אויבים עם מאות קילומטרים של גבולות יבשה העליונות בקרב היבשה חשובה בדיוק כמו העליונות האווירית. עליונות כזאת מושגת רק בכושר תמרון טוב, שאותו מספקים לצה"ל הן טנקי ה'מרכבה סימן 4' והן הנגמ"ש מרכבה (נמר).
