שוב בחברון • מבט אל העיר המבעבעת לרגל שנה למבצע 'שובו אחים'

כשסמל ירדן אליהו אקרמן צועד ברחובות חברון ומביט בנוף העיר הפרוס בפניו מעמדת השמירה, הוא חוזר שנה אחורה. רק לפני מספר שבועות הוא שב לחברון עם גדוד "דוכיפת" של חטיבת כפיר כסמל מחלקה בפלוגת מסלול. ביוני אשתקד הוא עוד היה חניך בקורס מ"כים, וצעד ברחובות לא רחוקים משם בחיפוש אחר שלושת הנערים החטופים.

ביום שישי בו נחטפו איל יפרח, גיל-עד שער ונפתלי פרנקל, סמל אקרמן ומחלקתו התכוננו לעוד שבת בבסיס, השנייה ברציפות אותה סגרו מתוך 21 ימים מתוכננים לפני היציאה הביתה. "לפני כניסת שבת התרוצצו שמועות מפה לאוזן", הוא נזכר. למחרת כבר הייתה הפלוגה בחברון.

סריקות בימים, מעצרים בלילות

בזמן שחניכי קורס מפקדי הכיתות כבר החלו את הסריקות, חיכו לוחמי גדוד 'דוכיפת' לפקודה. סמל אלון מלכו, היום מפקד כיתה בפלוגה המבצעית ואז חייל באימון המתקדם, ימים לפני קבלת הכומתה המנומרת, היה עם פלוגתו באימון ברמת הגולן.

קרא עוד:
[postim]

"היינו בערב פלוגה ופתאום כל הקצינים נעלמו", הוא משחזר. "בשישי בצהריים התכוננו להיכנס לנוהל שבת, כשמפקד הפלוגה הגיע וריכז אותנו ל-ח'. רבע שעה אחר כך כבר הגיעו האוטובוסים. מצד אחד זה היה מפחיד ומצד שני מסקרן – לא ידענו לקראת מה אנחנו הולכים. זו הייתה הפעם הראשונה שלקחנו חלק באירוע מבצעי".

שבוע לאחר שפרץ המבצע התקיים טקס קבלת הכומתה של סמל מולכו. עוד לפני הטקס הבינו לוחמי הפלוגה כי לא יצאו הביתה עם חבריהם לפלוגה. "מפקד הפלוגה כינס אותנו ואמר שאנחנו צריכים לזכור שיש שלושה נערים שלא חזרו הביתה. תוך שנייה האווירה השתנתה. שמנו את האכזבה על כך שלא חוזרים הביתה בצד, שמחנו על הכומתה החדשה ונסענו לפעילות", מספר סמל מלכו.

את המבצע העבירה הפלוגה בסריקות בימים ומעצרים בלילות. "תדרכו אותנו לכל דבר – חולצה, צמיג שרוף או בדל סיגריה", מגלה סמל מולכו. באחד הלילות, הבחינו לוחמי הפלוגה במערה בעודם הולכים בוואדי בין שני כפרים. "מפקד המחלקה והקשר נכנסו לתוך המערה. באותם רגעים הרגשתי פחד מוות, כי מהכפר הסמוך התחילו להישמע שריקות והדליקו מדורות כי שמו לב אלינו. פחדנו שחיכו להם בתוך המערה", הוא אומר.

"בכל רגע עבר לי בראש שזה בשביל שלושת הנערים" (צילום: דובר צה"ל)

בתוך המערה נמצאו חולצות, שבדומה לממצאים אחרים הוכנסו לשקית והועברו לבדיקה מעמיקה. "בסופו של דבר לא מצאנו משהו מכריע, אבל באותם רגעים אתה בטוח שכל דבר שאיתרת הוא משמעותי", הוא מודה בחיוך.

באחת הפעילויות הלילות הבחין סמל אקרמן ברכב חשוד בחנייה באחד הבתים בחלחול. "הבית לא תוכנן לסריקה אבל נכנסנו בגלל החשדות שלי", הוא נזכר. "מצאתי במגירה בחדר השינה אקדח, וככל שהעמקנו בחיפוש מצאנו עוד כלי נשק. בחצר גילינו מצבור אמצעי לחימה ובו קלצ'ניקוב ונשק מסוג גליל".

על יוזמתו קיבל סמל אקרמן תעודת הצטיינות. "במבצע כל העשייה הייתה הרבה יותר עוצמתית. בכל רגע עבר לי בראש שזה בשביל משהו, שנחטפו שלושה נערים", הוא מוסיף. "לפני כל מעצר סיפרו לנו במה מואשם המחבל אותו נעצור, וכל הזמן חשבתי כיצד הפעילות שלנו תורמת למערכה".

קפיץ דרוך

חברון אליה הגיעו לוחמי 'דוכיפת' לפני כחודש וחצי שונה מזו אותה הם זוכרים מימי המבצע. "אנחנו מרגישים שזו חברון קצת אחרת, יותר שקטה", מספר מפקד מחלקה בגדוד, סגן איתן חייק. "הקרקע נרגעה אבל עדיין קיימת מתיחות. תמיד יכול להיות אירוע אחד שיבעיר את הכלו", מוסיף.

למעשה, הגזרה כיום מזכירה יותר מכל את מצבה ביוני שעבר, לפני חטיפת הנערים. בשנה האחרונה, אחרי התחממות משמעותית בתקופת 'צוק איתן', הגזרה נרגעה בהדרגה עד למצב היציב יחסית בו מבחינים בחודשיים-שלושה האחרונים. "הגזרה הזו ייחודית, יש לה מאפיינים של אריה – או שהאריה נח או שהוא שואג בצורה מאוד רצינית", מסביר קצין האג"ם של החטיבה המרחבית יהודה, רס"ן אמיר פרידמן ."כך גם פה יכול להיות שקט תקופה ממושכת, אך כשייצא פיגוע הוא יהיה משמעותי ובעל השפעות לאומיות".

מאפיין זה הופך את התמודדות למורכבת במיוחד, ודורש מהגדודים המגיעים לאזור הכנות משמעותיות. "נדרשת מערכת הכנות שלמה על מנת להביא לכך שבעת אירוע, בקצה יהיה חייל בדריכות הגבוהה ביותר", מדגיש רס"ן פרידמן. "רואים שלגדוד יש הבנה גזרתית, הם נכנסו לגזרה בצורה רצינית ואחראית ואנחנו שמחים על בואם".

"כשייצא ח"ו פיגוע הוא עלול להיות בעל השפעות לאומיות" (צילום: דובר צה"ל)

עם זאת, דברים רבים השתנו בגזרה מאז בעקבות מבצעי הקיץ שעבר. בפסח האחרון ניתן היה לראות את ההשפעות, לאחר ששני צעירים בדו חטיפה והביאו להקפצת כוחות רבים. "אני חושב שבמבחן התוצאה הצלחנו. שעות בודדות לאחר תחילת האירוע של ניב אסרף כל הצבא היה בחטמ"ר יהודה", מספר רס"ן פרישמן. "היום אנחנו נמצאים במצב של קפיץ דרוך שמוכן בכל זמן להתפרץ".

את המשמעות שבשמירה על אזרחי האזור והבנת המשימה שהתחדדה בעקבות 'שובו אחים', מעבירים המפקדים לחייליהם שהתגייסו עם סיום המבצע. "אני שמח להיות פה, לעמוד בעמדת שמירה", אומר מפקד כיתה בפלוגת המסלול, סמל מתן מיכאלי, שעומד בתפר בין הרחוב היהודי לפלסטיני בחברון. "החיילים שלי ואני מבינים את החשיבות של להיות פה ולשמור – זו האחריות שלנו. במקרה של אירוע נעשה הכול".

בחברון רואים, אולי יותר מבכל נקודה אחרת, את החיכוך – בין היהודים לפלסטינים, בין הצבא לאזרחים. "במקומות אחרים לא יודעים על מי אתה שומר, ופה אתה לידם, הם הופכים כמעט למשפחה. אנחנו שומרים עליהם והם דואגים לנו חזרה", מסביר סמל מיכאלי. "אני מסביר לחיילים שפה זה לא טירונות. כאן, אם לא תעמוד, תראה רציני, ערני ובטוח בעמדה, יכולים לזרוק עליך אבנים. זה קו שונה מכל הקווים הרגילים. כאן תמיד קורים דברים והאחריות עליך. אם תירדם בשמירה – אירוע גדול עלול לקרות".

(צילום התמונה הראשית: מאג'ד השלמון – פלאש 90)