מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הגבלת אשראי ספקים למוסדות המדינה ('שוטף+30'), של חבר הכנסת רועי פולקמן וקבוצה של חברי כנסת נוספים.
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי מוסדות מדינה מסוימים יחויבו לשלם לספק או לנותן שירותים בעד ביצוע עבודה, מתן שירות או אספקת טובין, לאחר שלושים ימים לכל היותר מתום החודש שבו נמסר להם החשבון. ואולם, מוצע לאפשר לשר הממונה על הגוף שהתקשר עם הספק או עם נותן השירותים, או למנהל הכללי של הגוף האמור, לדחות את התשלום בשלושים ימים נוספים.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "מוסר התשלומים במדינת ישראל, עבור לקוחות ישראלים הוא אחת מהבעיות המוכרות והמעיקות על המשק הישראלי; אחוז העסקאות שבהן מתבצע איחור בתשלומים נע בין 14-16 אחוזים, וממוצע ימי האיחור נע סביב 10 ימים. התועלת הצומחת למדינת ישראל מדחיית התשלומים נמוכה משמעותית מהנזק הכלכלי הנגרם לגופים העסקיים בכלל ולעסקים הקטנים והבינוניים בפרט, שכן עלות האשראי של הגופים העסקיים גבוהה משמעותית עבור עסקים ביחס למדינה".
קרא עוד:
[postim]
לדברי מגישי הצעת החוק, "בעיה זו גוררת פגיעה בתחרותיות הלאומית, בסביבה העסקית, בשימוש במקורות אשראי בנקאיים למטרות הון חוזר שמקורו בפיגור בתשלומים ולא למטרות צמיחה, באיתנות הפיננסית של עסקים, באיכות הניהול במשק ואף בשלטון החוק ובמוסר העסקי. בעיות אלו, פוגמות במיוחד בעסקים קטנים ובינוניים שנאלצים לממן את הפיגור בתשלומים בגיוס הלוואות יקרות, דבר אשר פוגע באיתנותן ואף עלולה לגרום לקריסתן, פגיעה בצמיחה ועלייה באבטלה".
ח"כ פולקמן אמר בדיון כי "העסקים הקטנים בעצם מממנים את הגופים הציבוריים, זה גורם לקריסה של עסקים. עסקים קטנים סיפרו לי עד כמה קשה לעבוד עם המדינה. מוסר תשלומים יתרום לגידול במשק ולצמיחה כלכלית".
בעד הצעת החוק הצביעו 27 חברי כנסת, לא היו מתנגדים ונמנעים. ההצעה תועבר לוועדת הכלכלה להמשך דיון ולהכנה לקריאה שנייה ושלישית.