תקציב המדינה לשנים 2015-2016, צפוי לעלות ביום רביעי השבוע לאישור הכנסת בקריאה ראשונה. לאחר מכן יובא לדיונים בוועדת הכספים ובחודש חשוון תצביע עליו מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית.
בינתיים, במשרד האוצר סיימו לסדר את המספרים ואתמול כבר נשלח לשרי הממשלה תזכיר מפורט הכולל בקצרה את כל סעיפי התקציב החדש. בממשלה צפוי התקציב לעבור פה אחד, כמובן, אך העברתו בכנסת היא המבחן האמתי של הקואליציה, כי בלעדיו, אין ממשלה.
סגירת הקצוות האחרונים מסוקרת בהרחבה בעיתונות הכללית בישראל, בעיקר זו הכלכלית, שם מקבל התקציב כותרות בולטות לרוב. יצאנו לסקור את התייחסות העיתונאים ומערכות החדשות בישראל לתקציב הראשון מאז חזרתם של המפלגות החרדיות אל שולחן הממשלה. התוצאה – מדאיגה, בלשון המעטה.
קרא עוד:
[postim]
"המפלגות הדתיות סחטו את כחלון עד לרגע האחרון", מכריזה הבוקר כותרת בולטת ב'כלכליסט' – העיתון הכלכלי הגדול בישראל המוביל בפער גדול על פני מתחריו. בגוף הכתבה, נטפל הכתב, עמרי מילמן דווקא לסעיפים האיזוטריים בתקציב כמו: "כ־4 מיליון שקל יוקצו לטובת תמיכה בייעוץ רפואי לפי ההלכה, מיליון שקל יוקדשו להנצחת רבנים ו־2 מיליון שקל לטובת קשרים עם הגולה".
למרות שבין השורות מודה הכתב שרובם המוחלט של 4 מיליארד השקלים שהוקצו לכספים הקואליציוניים, נועדו לרווחתם של כלל אזרחי ישראל, כמו הגדלת שכר חיילי החובה, דמי אבטלה לעצמאים, הגדלת קצבת הזקנה ו־0% מע"מ על מוצרי מזון, הוא טוען כי נחשפת כאן "חלוקה בעייתית, לא הוגנת ולא צודקת".
"האם כ־2 מיליון שקל שיוקצו לתמיכה במכוני מחקר הלכתיים המשלבים מדע והלכה הם מחולל הצמיחה המובטח?" שואל בתמימות מעושה. זר ממאדים אולי יזדהה עם השאלה, אבל רק לפני שנספר לו כי מוזיאון הכנסת למשל, זוכה לכ-100 מיליוני שקלים ותקציב הספורט עומד על לא פחות מ-230 מיליון ₪.
פירות ההסתה (אילוסטרציה: יעקב לדרמן - פלאש 90)
עמיתו, צבי זרחיה מ'דה-מרקר', התעלה עליו ברמת העיוות והנימה האנטישמית. "נתניהו מחלק למפלגות 4 מיליארד שקל", זעקה הכותרת. בתקציר נכתב כי "לפי ההסכמים הקואליציוניים, מיליארדי שקלים יועברו לישיבות ולמוסדות דת וחינוך המקורבים לש"ס, יהדות התורה והבית היהודי". בגוף הכתבה הטונים קצת יורדים, והטענה היא כי "מאות מיליונים" יועברו וכו'. הסיבה לשינוי הדרסטי לא נכתבה.
ניתן היה לצפות שכאן יבוא פירוט של מיליארד לגוף פלוני וחצי מיליארד לעמותה אלמונית, אבל כמילמן, גם זרחיה מעדיף משום מה (משום מה?) להתמקד בזוטות: "בין ההקצבות: 24 מיליון שקל לאוניברסיטת אריאל, 19.6 מיליון שקל לקליטת מפוני גוש קטיף ו–3.9 מיליון שקל לוועד המקומי בחברון". מה עם שאר 98.9% מהתוספות? חפשו את הפירוט בהמשך, כי אנחנו התקשינו במשימה.
הקטע החצוף ביותר נוגע דווקא לכספים שדרשה הבית היהודי. "ליעדים המזוהים עם דרישות הבית היהודי יועברו כ–900 מיליון שקל", בלי פירוט. בנוסף: "800 מיליון שקל לתוספת סייעת שנייה בגני הילדים, לצמצום מספר הילדים בכתות ולחיזוק לימודי המתמטיקה, וכן 890 מיליון שקל לתוכנית הלמידה המשמעותית ולקייטנות. כך, ליעדים המזוהים עם סיעת הבית היהודי יוענקו בסך הכול יותר מ–2.6 מיליארד שקל". ובעברית של אנשים פשוטים: סך הכספים שדרש בנט עבור כלל האוכלוסייה, ללא כל העדפה של ילדים דתיים או חרדיים, עומד על כ-1.7 מיליארדים, מה שכמובן לא מפריע לצבוע את סכום העתק כ"מזוהה עם הבית היהודי".
הטבלה המגמתית ב'דה מרקר', החושפת מבלי דעת את הסכומים
ה'סקטוריאליים' הנמוכים. כמה קל להעניק שורה בגודל זהה למאות
מיליונים (סייעת והקטנת הכיתות) ולסעיפים קטנים של מיליון בודד!
לעומת הסייעת השנייה וצמצום מספר הילדים בכיתות, ש"מזוהים עם הבית היהודי" רק בגלל שבנט עומד בראש משרד החינוך, קובע זרחיה נחרצות כי "סיעת כולנו היא הסיעה היחידה בקואליציה שלא הקצתה כספים ליעדים סקטוריאליים המזוהים עמה". לא דרשה? דרשה גם דרשה: "הגדלת שכר חיילי החובה, הגדלת קצבאות הבטחת הכנסה לקשישים ותשלום דמי אבטלה לעצמאים", מפרט הכתב באותה השורה את דרישות מפלגתו של שר האוצר, אשר כמובן נובעות מדאגתו לכווווולם ולא חס וחלילה למגזר זה או אחר. לא שזה בהכרח שגוי, אבל לפי הלוגיקה של זרחיה, אם העלאת השכר לחיילים הייתה נדרשת על ידי הבית היהודי, היא הייתה כמובן 'סקטוריאלית'…
עמיתו מילמן מ'כלכליסט', הגון מספיק כדי להודות ש"קל לנעוץ שיניים בשטחים האפורים שקשורים למגזר החרדי" הבעיה – לפחות כך הוא כותב – היא לא הנתינה לחרדים, "הבעיה נעוצה בשאלות מה לתת ולמי". כאן הוא פורס שורה של תהיות לגבי מנגנון קבלת ההחלטות – חלקן מוצדקות וחלקן מוטות במובהק – אשר מובילות אותו לקביעה כי את נתניהו וכחלון לא מעניינת שמירת הקופה הציבורית.
