פרקי משנת חייו ותולדותיו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי דב צבי קרלנשטיין זצ"ל, מעת נולד בירושלים של מעלה, בצילו של החזון איש זצוק"ל, ימי צעירותו בישיבת פוניבז' המעטירה, ועד להקמת עולם התורה באשדוד ומלחמתו את מלחמות ה' בקידוש שם שמים

נִצְּחוּ אֶרְאֶלִּים • מרן הגאון רבי דב צבי קרלנשטיין זצ”ל >>

כָּל יְמֵי חַיַּי • מראות מפעלות מרן הגרד”צ קרלנשטיין בבית ה’ >>

עם פטירתו של מרן ראש ישיבת גרודנא רבי דב צבי קרלנשטיין זצ"ל, מביאים אנו מעט מזעיר מהארות דרכי גידולו ומנוראות התמדתו הנפלאה שהביאתו להרים קרן התורה ולהבעיר לפיד ההשקפה הטהורה בקרב אלפי בני תורה ורבבות תלמידיו.

בית אביו

ראש הישיבה נולד ביום י"ז תמוז תרצ"ד לאביו הרה"ג ר' ירוחם פישל קרלנשטיין זצ"ל מגדולי המחנכים, ולאמו מרת עשירה דבורה רייכיל ע"ה בתו של הרב מנחם מנדל פרוש זצ"ל שהיה השו"ב של ירושלים בעת ההיא.

במלאות לו שמונה ימים, זכה להיכנס בבריתו של אאע"ה על ברכיו של הגאון רבי אברהם יצחק קוק זצ"ל שנתכבד בסנדקאות. הגאון זצ"ל הרעיף ברכות חמות על ראש הרך הנולד שיזכה לגדול בתורה וביראת שמים, ובעוד הכל מברכים "זה הקטן גדול יהיה", איחל הרב קוק 'שיזכה להרביץ תורה לאלפים ורבבות'.

המשפחה התגוררה באותה עת בירושלים בשכונת שערי חסד המיתולוגית, אשר היוותה משכן לגדולי וצדיקי ירושלים בעת ההיא, ובשכונה זו זכה ראש הישיבה מקטנותו לצקת מים על ידיהם של מאורי האומה אשר התגוררו בשכונה זו.

שנים לאחר מכן יזכיר ראש הישיבה בערגה ובגעגועים את האוירה המיוחדת והנשגבה אשר שררה בשכונה, כשמכל בית בשכונה נשמו וראו יראת שמים במדרגות נשגבות, בפרט בעת פרוס ימי הדין והרחמים, כשבכיות ואנחות היו נשמעים מכל עבר, בעת שעברו ברחוב, מעוצם חרדת הדין.

מגזע אראלים ותרשישים צמח ראש הישיבה. אבי אביו הגאון רבי חיים זאב קרלנשטיין זצ"ל שימש כאב"ד עכו במשך שנים רבות, ואבי זקינו הרה"ג רבי דב צבי זצ"ל, שאת שמו זכה לשאת ראש הישיבה, שימש כדיין בביה"ד בירושלים ונתחבב על מרביצי ההוראה ביותר עד אשר הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זי"ע היה מזמינו לשבת עמו במושב בית הדין ומינהו לראב"ד ירושלים.

מצד אמו השתבח כחוטר ממשפחה מיוחסת בישראל. אמו הרבנית היתה בתו של השוחט הירושלמי הרה"ח ר' מנחם מנדל פרוש זצ"ל, בנו של הרה"ג ר' גרשון פרוש ז"ל, וחתן דודו העסקן ואיש ירושלים הרה"ח ר' שלמה זלמן פרוש זצ"ל.

בצעירותו עברו הוריו להתגורר בעיר בני ברק בעקבות פתיחת תלמוד תורה רבי עקיבא בשכונת זכרון מאיר בבני ברק אותו ניהל אביו במשך עשרות בשנים.

בצילו של בעל החזון איש – "ראוי להיות בין הגדולים"

באותה עת והוא צעיר לימים זכה ראש הישיבה לצקת מים על ידיו של מורו ורבו מרן בעל החזון איש זי"ע, ואף ללמוד איתו בחברותא במשך כארבע שנים, כשלימים בעת שהיה ראש הישיבה מחנך ומדרבן את צעירי הצאן היה מזכיר בכל עת את אופן לימודו המיוחד עם החזון איש.

בגיל תשע נכנס ללמוד בישיבת תפארת ציון אצל מרן הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל, כאשר שנים לאחר מכן הראה הגרמי"ל זצ"ל את האהבתו והערכתו אליו בהרבצת תורה והעמדת תלמידים. קודם הבר מצווה בהיותו כבן שתיים עשרה נכנס לפי בקשת מרן החזון איש זיע"א ללמוד אצל הגאון רבי שבתי יגל זצ"ל בישיבת סלונים ברמת גן כשהחזון איש פונה במכתב לראש ישיבת סלונים בבקשה לקבלו וכותב בזה הלשון "רצוני בזה להמליץ בעד יקירי מר.. נ"י שהיה מתלמידי ישיבת… ועתה הנני מוצא לנכון לפניו להיכנס לישיבתכם הק' ואף שעודנו יניק בשנים אבל לפי כשרונותיו בוא ובטח יהנו ממנו". לאחר מכן נכנס ללמוד בהיכלה של ישיבת סלבודקא וזאת למשך כחצי שנה. שם קיבל תורה ממורו ורבו הגאון הגדול רבי מרדכי שולמן זצוק"ל ראש הישיבה והגאון הגדול רבי אליעזר פלצינסקי זצוק"ל.

מסופר כי בצעירות סבל ראש הישיבה מכאובים רבים וקשים ואף היה מאושפז בעקבות כך בבית החולים, ובאחד הימים הגיע מרן החזון איש לבקרו, כשהוא אומר לו "צביהל'ה (בחיבה), ככל שיש יותר יסורים זוכים להרבה תורה. יצויין כי בבחרותו זכה לקבל היתר הוראה ממרן החזון איש זי"ע. וכל ימי חייו שמר וחינך בקפדנות יתירה על הוראות פסיקותיו והנהגותיו של מורו ורבו החזון איש הן בהלכה והן בהשקפה.

עם הרב אלישיב והגרש אויערבך"בין הגדולים". עם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל ויבלחט"א הגר"ש אויערבך

ישיבת פוניבז'

פרק נכבד ומשמעותי בחייו היה בעת שהחל להסתופף ביני עמודי דגרסי ישיבת פוניבז' הקדושה, כאשר במהרה ניכרים עליו גודל התמדתו יגיעתו וכישרונו הרב בעמל התורה, כשתכף זוכה הוא להיות חביבם של ראשי הישיבה בעל האבי עזרי, הגר"ש רוזובסקי והגר"ד פוברסקי זצוק"ל.

חיבה יתירה היתה נודעת למרן גאב"ד פוניבז' זיע"א אליו, אותו ראה ראש הישיבה כמורו ורבו המובהק, כשרגשותיו כלפיו היו כאל בן לאב ממש, על קרבה זו כותב ראש הישיבה בהקדמה לספרו הראשון "אשר זכיתי להסתופף בצלה מימי ילדותי, ללמוד מדברי תורתו, וליהנות מזיו אורו של רבנו הגדול שליט"א". מפורסם התבטאותו של מרן הרב מפוניבז' זי"ע לאביו הרב ירוחם פישל זצ"ל, כי "מתעתד הוא לפתוח ישיבה בראשה יעמוד בנו להרבצת תורה והעמדת תלמידים". כשבספרו הראשון כותב עליו מרן הרב זיע"א "ואני רואה בו גדולות נצורות בעתידו להגדיל תורה ולהאדירה, ומעיין נחמד להשקות עדרים לברכה בישראל".

הגרדצ קרלנשטיין. צילום ארכיון אהרון מיכאלי (8)"להשקות עדרים לברכה". בשיעור כללי למאות צורבים, צעירים וישישים

נישואיו

בר"ח אלול בשנת תשי"ד זכה לבוא בברית הנישואין עם רעייתו הרבנית פסיה ע"ה בתו של הגאון רבי שמואל ברוך ורנר זצוק"ל אב"ד בתל אביב שהיה חתנו של הגאון רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל. כאשר מיני אז עמדה לימין בעלה ראש הישיבה באופן מופלא ובמסירות עצומה להמשך שקידתו בתורה מתוך שלווה ומנוחת הדעת כשהיא מסירה ממנו כל טרחה.

הרבנית ע"ה נפטרה על פניו בפתאומיות ובאופן טראגי בט"ו בשבט בשנת תשנ"ו בעת שצעדה לבית הספר "חורב" באשדוד נהרגה בתאונת דרכים מחרידה למגינת לבו של בעלה הגדול אשר העיד על עצמו בעת מסע ההלויה כי בזכות מסירותה העצומה "לא ידעתי מה זה עול של בית".

סיפור מיוחד אשר ארע בעת נישואיו, סיפר לימים ראש הישיבה כי הנהגתו של המשגיח בישיבה הגר"י לווינשטיין זיע"א היתה כי אינו משתתף בחתונות אשר מתקיימות בחודש אלול, ובעת שמחת אירוסיו כשהזכירו בקריאת התנאים חודש אלול ניכר היה על המשגיח זיע"א את חרדתו מימים אלו על אף ששמחת האירוסין התקיימה באמצע החורף. ובעת שהגיע ראש הישיבה להזמין את המשגיח לשמחת נישואיו אמר לו המשגיח כי אינו יכול להשתתף כי כבר ר"ח אלול, וראש הישיבה אמר לו שעדיין לא אומרים "לדוד ה' אורי וישעי", והמשגיח השיב לו כי אי"ה יקח חבל בשמחה אך ורק עד לשקיעת החמה, וכך היה שהמשגיח זיע"א השתתף במעמד החופה ובהגיע השקיעה עזב את האולם.

מוצאי יו''כ בישיבת גרודנא - מרן ראש הישיבה בשיחה באולמי כתר מלכות -ארכיון0 - עותקא-ל-ו-ל. בשיחה לתלמידיו במוצאי יו"כ

מעגלי צדק

בחודש אלול תשכ"ב זכה להוציא פרי ביכוריו הוא ספרו הראשון "מעגלי צדק" על מסכת חלה ומסכת מגילה, כשאת הספר מעטרים הסכמותיהם הנלהבות של רבותיו גדולי הדור זיע"א הוד כבוד הרב מטשעבין, הרב מפוניבז', מרן הקהילות יעקב ורבו המובהק הגר"ש רוזובסקי זצוק"ל כשכולם כאחד מפליגים עליו בדברי שבח והערכה גדולים ועצומים והוא כבן עשרים ושמונה בלבד. כשרבו המובהק הגר"ש רוזובסקי זצוק"ל מעיד עליו "האברך כמדרשו אב בחכמה ורך בשנים, הרב הגאון המצוין בשערים, חריף ובקי… ויכונן צעדיו "במעגלי צדק" בנתיבות ישר ההבנה, עולה בהרים ויורד בעמקים בעמק העיון…" וכמו כן נלהבים דברי הסכמתו של מרן בעל הקהילות יעקב זיע"א הכותב עליו "אשר הוא מפורסם לעלוי בהבנה עמוקה וישרה, מאד נעלה, ובבקיאות מצוינה, והוא מהכי נכבדים ומצויינים מישיבה הקד' דפוניבז'… ואין צריך לדידי ולדכוותי…".

מיני אז במשך השנים זכה ראש הישיבה להוציא לאור עוד ספרי "מעגלי צדק" רבים על מסכתות הש"ס ובכל הסוגיות החמורות. כמו כן יצאו לאור על ידי תלמידו הוותיק הרב אליעזר וויספיש שליט"א ספריו באגדה הנקראים "שיח צדק" בהם מקובצים שיחותיו ומאמריו אשר נשא בפני תלמידים בישיבה ובאספות שונות במקהלות רבבות עמך בית ישראל. כמו כן בשנים האחרונות יוצאים לאור בהסכמתו, על ידי מערכת "שיח שמועה", שיעורים יומיים וכלליים שנמסרו בישיבה ולא נכתבו על ידו כי אם משמועה בלבד בעריכת חבר תלמידים מובהקים.

תמונה 067ראש הישיבה זצ"ל בכתיבת חידושי תורה

ישיבת גרודנא

בשנת תשכ"ו הקים הרב מפוניבז' זיע"א את ישיבת גרודנא כשבתחילה הוקמה בעיר בני ברק ובי"ח בשבט תשכ"ז קבעה את משכנה בעיר הדרומית אשדוד, בה קנה הרב מפוניבז זיע"א שטחים על מנת להקים מקום תורה אשר יהיה מגדלור של תורה ויראה טהורה בדרום. בראשות הישיבה העמיד הרב מפוניבז' זיע"א את מובחר תלמידיו ראש הישיבה הגרד"צ כשאיתו עימו מכהן בראשות הישיבה הגר"צ דרבקין שליט"א כיום ראש ישיבת גרודנא באר יעקב. כשלאחר מכן נתווסף הגר"י הקר שליט"א חתנו של הגר"ש רוזובסקי זצוק"ל.

יצויין כי את יום י"ח שבט – יום הקמת הישיבה – היה מציין ראש הישיבה במשך השנים יחד עם תלמידיו הראשונים בשתיית לחיים.

ראש הישיבה זכה להעמיד אלפי תלמידים אשר היו קשורים אליו בעבותות אהבה עד לאין שיעור, כשהוא דואג להם כאב לבנים יחידים לכל מחסורם כשאת חלקם הוביל ביום נישואיהם. מסירותו המופלאה לחנך את תלמידיו לעמל התורה בלי מיצרים היה לאות ולדוגמא בעולם הישיבות. ראש הישיבה זכה להיות מתלמידיו המובהקים של רבו הגר"ש רוזובסקי זי"ע אשר צעד בדרך רבו הגר"ש שקאפ זי"ע בעל השערי יושר ר"י גרודנא בליטא, וככזה דלה ראש הישיבה מלא חפניים מתורתו ודרך לימודו המסור בידו מרבו זצ"ל והשקה לתלמידיו הרבים בדרך עיונו המיוחד והמופלא.

העמיד אלפי תלמידים הממשיכים את דרכו ואת דרך לימדו, ביניהם ראשי ישיבות, מרביצי תורה, רבנים, פוסקי הוראה ואישי ציבור.

הגרדצ קרלנשטיין. צילום ארכיון אהרון מיכאלי (23)ריתחא דאורייתא בשיעור לתלמידים

העיר אשדוד

ידועה מסירותו ועיקשותו האיתנה בהעמדת צביונה היהודי של העיר אשדוד, אשר במשך השנים ידעה מלחמות עקובות אותם ניהל בעוז ובגאון ראש הישיבה אשר לא חת ולא זע מאיש.

לימים סיפר חתנו הגר"מ שמידע כי בעת אחת מהמערכות על חומת הדת בעיר עלו לביתו של ראש הישיבה עסקנים לנסות לשדלו לסגת מהמערכה, בטענות שונות של פגיעה במצבה של הישיבה וכדו', וראש הישיבה השיב להם במטבע לשונו של הרב מבריסק זיע"א כי "לפני שאני ראש ישיבה אני יהודי!", ומשום כך אני מחויב בזה, בלא להתחשב בחשבונות אלו.

מלחמת חורמה ניהל ראש הישיבה כנגד ראש בעיר דאז צבי צילקר על תופעת מכירת הד"א וריבוי חילולי השבת שבעידודו התגברו בתקופות כהונתו. זכורים נאומיו חוצבי הלהבות בכיכרות אשדוד בהם השמיע את קול זעקת התורה כנגד הפירצות ללא חת.

כמו כן כמידי ערב שבת היה צועד כברת דרך אל עבר השווקים באשדוד על מנת לדרבן את בעלי החנויות ומוכרי הבאסטות לאסוף את מרכולתם ולסגור את חנותם קודם כניסת השבת. כשתחינותיו אשר באו מלב אוהב השפיעו פלאים גם על אלו שאינם שומרי מסורת.

באחת מישיבות המועצה שנערכו בשנים האחרונות העלה על נס ראש העיר המכהן יחיאל לסרי את עוצם תרומתו לעיר ולתושביה, באומרו כי זוכר הוא מילדותו את ראש הישיבה צועד בשבתות אחר הצהריים מרחקים רבים, בקיץ ובחורף, בכל מזג אוויר, על מנת למסור שיעורי תורה בפני בעלי בתים וילדים צעירים להרבות תורה ולהעמידם בדרך טובה.

ראש הישיבה ראה בהעמדת העיר אשדוד כמקום תורה, יעד ושליחות הנתונה לו מעת רבו הרב מפוניבז' זיע"א, כשמשום כך טרח כל חייו על מנת להרבות מקומות תורה ותפילה על טהרת הקודש, ואף בעיתות צר ומצוק כשהיו דיבורים על עזיבת האיזור סרב ראש הישיבה בקנאות, וב"ה זכה ראש הישיבה וראה עולמו בחייו, ובסיעתא דשמיא חפץ ה' בידו הצליח כאשר תחזינה עיני כולם בפריחתה ושגשוגה של הישיבה הקד' והקהילה שעל ידה. ובחסדו יתברך קול התורה עולה ומתרונן ברחבי קרית פוניבז' באשדוד, ומשפיע מאורו על כל הסביבה.

הגרדצ קרלנשטיין. צילום ארכיון אהרון מיכאלי (4)באסיפת צדקה עם רבני העיר  

מדברנא דאומתיה – לאורו של בעל האבי עזרי

קשר בל ינתק קשר ראש הישיבה עם מורו ורבו המובהק מרן הבעל האבי עזרי זיע"א, כשראש ישיבה נועץ עימו בכל נושא וענין, קטן כגדול ציבורי כפרטי. שמירתו וחינוכו העקבי של ראש הישיבה שלא לזוז כמלא נימה מהוראותיו המדויקות והברורות של מרן האבי עזרי היוו סמל ודוגמא לציות מוחלט ודבקות באמונת חכמים.

מרן האבי עזרי השיב לראש הישיבה אהבה על אהבתו בכפל כפליים, אהבה אשר התבטאה בשליחויות הרבות, בעניינים הכי גורליים לכלל ישראל, אותם עשה ראש הישיבה בשליחות האבי עזרי כשהוא סומך על נאמנותו באופן מוחלט.

מרן רשכבה''ג זצ''ל עם מרן ראש הישיבה הגרד''צ קרלנשטיין שליט''א (1)

בלבבות בני התורה חקוקים נאומיו המפורסמים והנוקבים של ראש הישיבה, אותם נשא במעמדים המרכזיים ברחובה של עיר בחייו של מרן האבי עזרי זיע"א, ובשליחות לשאת את משא התקופה להבהיר ולחדד את גודל המערכה וחובת השעה.

כושר דיבורו החד הברור והנוקב העידו את ראש הישיבה כראש המדברים בכל כינוס וכינוס בפני ראשי אלפי ישראל. כשבנאומיו הצליח בכוחו הגדול ובידו החזקה לפתוח ולשבר את הלבבות ולהבעיר את לב השומעים באש התורה וההשקפה הטהורה.

בסיום הש"ס אשר התקיים ביד אליהו בערב ראש השנה תשנ"ז על אף סירובו המוחלט לשאת דברים בפני הרבבות מתוך ענוותנות מיוחדת הסכים באחריתו של דבר לבקשתו האישית של הגראי"ל שטיינמן לשאת דברים לחיזוקה של תורה.

סיום הש''ס ירושלים תשס''ה משמאל- הגרי''ש אלישיב הגראי''ל שטיינמן הגר''ש אויערבאך הגרב''מ אזרחי הגרד''צ קרלנשטייןבסיום הש"ס בשנת תשס"ה, עם גדולי הדור וראשי עולם הישיבות