מחקר משותף של חוקרי מכון וייצמן ורשות העתיקות, שבדק זרעי פול שנחשפו בשנים האחרונות בחפירות ארכיאולוגיות באתרים מהתקופה הניאוליתית בגליל, שופך אור על הרגלי התזונה של בני האדם שחיו באזור בשנים הראשונות שלאחר בריאת העולם. זרעים שנמצאו באתרים הפרהיסטורים, מעידים כי תזונת האנשים אז הורכבה בעיקר מפול, וכן מעדשים, מסוגי אפונים שונים ומחומוס.
ריבוי זרעי הפול באתרים הניאוליתיים שנחפרו בגליל במהלך השנים האחרונות, מעיד על התמקדות בגידול הפול. תיארוך של הזרעים שבוצע במרכז קימל במכון וייצמן, העיד על טווח תאריכים הנע אלפי שנים לאחור. זרעים אלה, שנמצאו בחפירות במצב טוב, נשמרו בבורות אחסון הדומות לממגורות, לאחר שהופרדו מקליפתם. מדידות הזרעים מלמדות על אחידות בגודלם – נתון המלמד על גידול חקלאי מאורגן, במסגרתו קצרו את הקטניות אשר הגיעו להבשלה באותו פרק זמן. לדברי החוקרים, שמירת הזרעים בבורות האחסון, מלמדת גם על תכנון החקלאות לאורך זמן, כאשר הזרעים שנשמרו נועדו לא רק למאכל, אלא גם להבטחת גידולים עתידיים לשנים הבאות.
קרא עוד:
[postim]
אתר החפירה באחיהוד. (צילום: חברת Skyview, באדיבות רשות העתיקות.)לדברי החוקרים, "זיהוי המקומות הראשונים שבהם בייתו את מיני הצמחים, אשר כיום מהווים חלק בלתי נפרד מהתזונה שלנו, הינו בעל חשיבות עצומה למחקר. למרות חשיבות הדגנים לתזונה עד לימינו אנו, מסתבר כי באזור שבדקנו – מערבית לנהר הירדן, בייתו לראשונה דווקא את הקטניות, העשירות בטעם ובחלבון. בכל האזור התרחשה בתקופה זו תופעה המוכרת כמהפכה החקלאית: ברחבי הלבנט בויתו זנים שונים של בעלי חיים וצמחים, וכעת ברור שאזור הגליל של היום היה היצרן העיקרי של קטניות בתקופה הפרהיסטורית. מדובר בתהליך שארך אלפי שנים, שבמסגרתו השתנו תכונות מסוימות במיני הבר, ונוצרו מיני צמחים מבויתים. עד היום, גידול החומוס העיקרי בארץ נעשה באזור הגליל".
לדברי הארכיאולוגים, התארוך המדוייק של זרעי הפול בשיטות מתקדמות, הוביל למסקנה כי מצאו את זרעי הפול המבוייתים הקדומים ביותר בעולם.
זרעי הפול המבויתים. (צילום: קובי ורדי, באדיבות רשות העתיקות)
ראש חץ מאחיהוד. (צילום: קובי ורדי, באדיבות רשות העתיקות)
אתר החפירה באחיהוד, בו נמצאו זרעי הפול המבויתים הקדומים בעולם.
(צילום: חברת Skyview, באדיבות רשות העתיקות)
