יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ח"כ קארין אלהרר ציינה כי המוסד לביטוח לאומי שאמור להוות רשת ביטחון סוציאלית של מדינת ישראל נמצא בחוב, וכי "האיתנות הפיננסית שלו מוטלת בספק"

חור בכיס: קצבאות הביטוח הלאומי שלנו יהיו נתונות בסכנה החל משנת 2048, אם הממשלה לא תקפיד להעביר את חובה למוסד, כך הזהיר היום מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי הפרופ' שלמה בן יוסף, בוועדה לביקורת המדינה בכנסת.

יו"ר הוועדה ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד)  ציינה כי המוסד לביטוח לאומי שאמור להוות רשת ביטחון סוציאלית של מדינת ישראל נמצא בחוב, וכי "האיתנות הפיננסית שלו מוטלת בספק". היא הזהירה כי האוצר לא מציע תכנית מלאה להתמודדות עם הסכנה, ופוצצה את הדיון בגללה היעדרות נציגי אגף התקציבים.

פרופ' מור יוסף הדגיש כי המדינה לקחה על עצמה מחויבות של ארבעה מיליון ש"ח, דבר ששיפר את התלות הפיננסית אך העביר את הבעיה מ-2002 ל-2048. לדבריו "אנו נמצאים במצב בו אם לא נעשה דבר – בשנת 2048 נקרוס".

יצוין, כי דברים דומים נאמרו גם בשנת 2013. מדו"ח שפרסם באותם ימים הביטוח הלאומי עולה כי התשלומים לציבור צפויים לגדול בקצב מהיר יותר מהתקבולים, והביטוח הלאומי יימצא במצב גרעוני.

קרא עוד:
[postim]

נציגי המבקר ציינו כי ניהול החוב הממשלתי כולל ניהול של מצבת החוב ושל גיוסי חוב שוטפים לצורך מימון מלא או חלקי של הגירעון בתקציב המדינה ולצורך מימון פירעון הקרן של חובות המגיעים לפירעון. החוב מנוהל על ידי יחידת ניהול החוב הממשלתי בחטיבת המימון והאשראי באגף החשב הכללי במשרד האוצר, והיא מסתייעת בחברת הביטוח ענבל, כאשר בסוף 2014 עמד החוב הממשלתי על כ-715.8 מיליארד ש"ח; משקל החוב בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) יורד בשנים האחרונות, ובסוף 2014 היה כ-65.9%. בסוף 2014 עמדה ההתחייבות של הממשלה למוסד לביטוח לאומי על כ-180.4 מיליארד ש"ח (ההתחייבות אינה חלק מהחוב).

מרבית גיוסי החוב נעשים באמצעות הנפקת איגרות חוב, ותקציב תשלום החוב ופירעון אג"ח לביטוח הלאומי בחוק התקציב לשנת 2014 היה כ-96.9 מיליארד ש"ח. תקציב תשלומי הריבית על החוב היה השלישי בגודלו בתקציב הרגיל בחוק התקציב הדו-שנתי לשנים 2014-2013 ועמד על כ-41.7 מיליארד ש"ח ב-2014. תקציב תשלומי החוב והריבית כולל פירעון קרן וריבית בגין התחייבות הממשלה לביטוח הלאומי. נטל תשלומי הריבית על החוב הציבורי בישראל (ללא תשלומי הריבית לביטוח הלאומי) עמד ב-2014 על 2.9% מהתמ"ג, גבוה בכ-1.2 נקודות אחוז מהנטל הממוצע במדינות ה-OECD (1.7% מהתמ"ג).

(צילום ארכיון: טלי מאייר – פלאש 90)