האם ההישג המרכזי של חברי הכנסת החרדים בקדנציה הנוכחית בסכנה? שופטי בג"ץ דנו בעתירות שהוגשו נגד תיקון חוק הגיוס ומתחו ביקורת חריפה על כך שביטלו את הסנקציות ובכך החוק הפך לפוליטי

שופטי בית המשפט העליון מתחו ביקורת חריפה על התיקון לחוק השוויון בנטל שהשיגו חברי הכנסת החרדים בקדנציה הנוכחית. את הדברים אמרו במהלך עתירות שהוגשו נגד התיקון לחוק, בהם עתירה של מפלגת יש עתיד אשר חוקקה את הנוסח המחמיר של החוק בקדנציה הקודמת.

נציגת המדינה בדיון, עו"ד דנה בריסקמן, הציגה את עמדת הממשלה לפיה החוק הנוכחי, לאחר התיקונים, נותן מענה לצורך להגדיל את גיוס החרדים בלי לפגוע בקהילה החרדית. "בחוק יש תפיסה תהליכית והדרגתית לשילוב חרדים בנטל. יש הצלחה בחוק. אנחנו חושבים שבית המשפט לא צריך להתערב", ציינה בריסקמן.

לדברי נציגת המדינה, "אם נקודת המוצא שחייב עכשיו להיות שיוון בנטל, אין לנו מה לטעון. החוק עכשיו פוגע בשוויון בנטל. עם זאת, בשנת 2023 חל חוק שירות ביטחון על כולם אבל אני לא יודעת מה יהיה עד אז, אולי יחוקקו חוק אחר. צריך לזכור שהחוק הוא זמני ולתקופת ביניים, תקופה שמטרתה להגביר את השיוויון".

נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, העירה, "אתם בתשובה שלכם זורעים את הגרעין לכך שהסדר קבע לא יהיה. המחוקק מצא לא להכריע. האם באין הגדרה מראש של המכסות באחוזים האם זה נישאר בשיקול דעת של הממשלה או שר הביטחון".

בית משפט. צילום בעריש פילמר (3)

צילום: בעריש פילמר

השופט ניל הנדל שאל במהלך הדיון: "נראה שיש פה חוק שהוא וולונטרי, שהוא המלצה. איזה מן חוק זה? איך זה מוביל לתוצאה הרצויה?". נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור שאלה, "מה החוק הזה מבטיח? אין מכסות גיוס. איך יודעים שנגיע לשוויון בנטל? יכול להיות שנגיע לשנת היעד – 2023 – ונמצא את עצמנו באותו מקום".

השופט חנן מלצר ציין גם כי השנה שבה בוטל חוק טל היא השנה היחידה בה חלה עלייה במספר המתגייסים מקרב בני הישיבות. מנגד, השופט הנדל הוסיף כי מדובר בנתונים שלא בהכרח משקפים שינוי אמתי. "אולי יש עלייה, אבל היא של אנשים שעזבו את אורח החיים החרדי או שהם מהציונות הדתית", הוא הסביר.

An ultra orthodox Jew is standing next to the army recruiting office in Jerusalem on July 08, 2012. Photo by Uri Lenz/FLASH90 *** Local Caption *** ???? ??? ?? ???? ????

צילום: פלאש 90

השופט עוזי פוגלמן מתח גם הוא ביקורת על המצב שחוק שקד עוזר לדבריו לשמר. "התמיכות יצרו את חברת הלומדים. המדינה מתמרצת מצב שבו אנשים לא מתגייסים. מדוע אין שום סנקציות שקשורה לתמיכות?", הוא אמר.

פוגלמן הוסיף כי יש מקום ללכת לקראת החרדים ולא צריך להיות בגישה לעומתית אך אמר כי לא צריך לזנוח את אפשרות הסנקציות. "אין מקום לשקול גם סנקציות במקרה שלא תהיה עמידה ביעדי הגיוס? אתם לא יוצרים מוטיבציה לגיוס, ברור מה התהליך החברתי כאן. אתם לא גורמים למוטיבציה לשינוי המצב הקיים", אמר.