בטקס מרשים שהתקיים באקדמיה הגבוהה למדעים ברומא הגיש רבה של רומא וסגן נשיא 'ועידת רבני אירופה', הרב שמואל די סיניי את כרך המסכת הראשונה; ראש השנה, שתורגמה לאיטלקית לנשיא איטליה * נשיא 'ועידת רבני אירופה' הגר"פ גולדשמידט; 'רק הודות לכח החידוש שבתלמוד יכול היה העם היהודי להישרד בגלות; זהו יומא טבא ליהדות העולם, ועלינו לשבח את רבה של רומא ולברך ברוך הטוב והמטיב'

פרויקט של ממשלת איטליה, ובית המדרש לרבנים בנשיאות הרב שמואל די סיניי
"תרומת יהודי איטליה לתלמוד הבבלי הייתה גדולה לאורך ההיסטוריה. כולנו מכירים את ספר 'הערוך' שנכתב ע"י רבי נתן בן יחיאל מרומי לפני כ 1000 שנה וציוני 'מסורת הש"ס', 'תורה אור' ו'עין משפט נר מצוה' על הש"ס שנכתבו ע"י רבי יהושע בועז, בעל הפירוש הנודע 'שלטי הגיבורים' על הרי"ף, והנלמדים כיום ע"י קהילות ישראל בעולם כולו. גדולי תבל שהתגוררו לא הרחק מהמקום בו אנו משיקים את הכרך הראשון של הש"ס הבבלי שתורגם לאיטלקית. עלינו גם לזכור כי התלמוד הבבלי הראשון הודפס באיטליה וכי במעבר חד; לא הרחק מכאן גם התקיימה הטרגדיה הנוראה של שריפת התלמוד ולא מכבר הצבנו שם שלט הנצחה ע"י הממשלה. אנו ההוכחה כי נצח ישראל יכון לעולם – כך בהתרגשות רבה אמר רבה של רומא וסגן נשיא 'ועידת רבני אירופה', הרב שמואל די סיניי בטקס השקת הכרך הראשון; מסכת ראש השנה. מסכת ראשונה מתוך כ' חלקי התלמוד הבבלי שיתורגמו לאיטלקית.
בטקס המרשים שהתקיים באקדמיה הגבוהה למדעים ברומא העניק הרב די סייני לנשיא איטליה, סרג'ו מטרלה עותק הכרך הראשון שתורגם, כאמור, לאיטלקית. בטקס השתתפו יושב ראש הסנאט, פייטרו גראסו. שרת החינוך של איטליה, סטיפניא גיאניני. נשיא האקדמיה, אישי ממשל. ראשי הקהילה ובית המדרש לרבנים, השותפים לפרויקט הענק, ומדענים בכירים.
הרב די סיניי עם נשיא איטליה בטקס ברומא
בהקדמה לתרגום הבבלי כתב נשיא 'ועידת רבני אירופה' הגאון רבי פנחס גולדשמידט כי; "לימוד התלמוד הוא חלק ממהותו של היהודי, ולא אחר מאשר המשורר הגרמני ממוצא היהודי היינריך היינה שהתנצר בכדי להתקבל לתוך החברה האירופאית של ימיו קרא לתלמוד הקתדרלה של היהודים אשר מהוה את המכשול המרכזי להתבוללותו של היהודי, רעיון אשר דרך אגב מובא בצורה קצת אחרת על ידי הנצי"ב מוולאז'ין בפירושו על התורה "העמק דבר" שרק הודות לכח החידוש שבתלמוד ושכל תלמיד ותיק עומד לחדש יכול היה העם היהודי להישרד בגלות ולהמשיך להאיר את ההלכה אפילו במחשכים של הגלות.
"אבל לא רק היהודים ידעו את זה, גם אלה שרצו לעקור את רוחו של העם היהודי ידעו זאת. באירופה בתקופת ימי הביניים אנשי כמורה נוצרים, דרשו מהשלטונות לשרוף את התלמוד לרוב בטקס פומבי תוך השתלהבות ההמונים. השריפה הידועה ביותר היתה בעיר פריז ב 1244 בכיכר שלפני העיריה, כאשר שריפת רובם של כתבי היד של התלמוד עקר את המסורת התלמודית הצרפתית של רש"י ותלמידיו בעלי התוספות וסיים פרק מזהיר של לימוד התלמוד בצרפת. מעשי שריפת התלמוד היוו חידוש בדרכי הרדיפות של הנצרות כלפי היהדות, שכן הייתה זו רדיפה דתית באמצעות פגיעה לא בגופם של היהודים, כי אם באוצרותיהם הרוחניים, בספרי הקודש שלהם.
Screenshot_2016-04-18-15-42-45-2
"התלמוד היה נחלת כל העם כל אחד לפי דרגתו. תלמידי חכמים ומורי הוראה הגו בו יומם ולילה וחידשו בו תילי תילים של הלכות וחידושים וארון הספר היהודי מלא באלפי ספרים של פירושים ופירושי פירושים על התלמוד. אבל גם הפועל הפשוט והסוחר אשר עבדו לפרנסתם מצאו לעצמם זמן בכל יום בבוקר ובערב להקדיש ללימוד התלמוד עם מנגינה מיוחדת לבדם או בחברותא עם בנים ונכדים. פשוטי העם אשר לא יכלו להבין את הסוגיות העמוקות נהנו לשבת ולשמוע שיעור מאת הרב על אגדות הש"ס ודרך זה גם הם התחברו לספר החי של אומתנו שהוא התלמוד.
"מאז ימי הביניים נדד העם עם תלמודו ממדינה למדינה, איטליה הפכה גם מרכז לחכמי ישראל והרבה מפוסקי ההלכה ומפרשי התלמוד כדוגמת בעל הערוך, הר"מ מפאנו, מהר"ם פדואה הרמח"ל ואחרים ישבו על אדמת איטליה".
הגר"פ גולדשמידט כותב עוד כי "לפני זמן לא רב ביקרנו בברלין במרכז העיר ליד שער ברנדנבורג לאנדרטה לזכר הרוגי השואה, אשר הוקמה על ידי ממשלת גרמניה לזכר ששת מיליוני היהודים אשר נרצחו על ידי הנאצים. האנדרטה נראה כמו בית קברות יהודי ספרדי עם מצבות שוכבות גדולות וקטנות בלי שום כיתוב. כאשר גמרו לבנות את האנדרטה שמשתרעת על שדה גדול, ספרו את המצבות ומצאו כי מספרם הוא 2711 כמניין הדפים שבתלמוד הבבלי. האנדרטה זכתה להפוך לזכר לא רק לנרצחים אבל גם לתורה שנאבדה עם הריסת מרכזי התורה של מזרח אירופה על השואה.
"ידע כל אדם הניגש לתלמוד בפעם הראשונה בחייו, שהספר הזה הוא עמוק מאד ורחב מיני ים, המכיל בתוכו דעות רבות ומגוונות, של חכמי ישראל שחיו בתקופות שונות, ושרבו עליו הפירושים והשיטות, ומתוך האוסף העצום הזה רק חלק מסויים הפך להיות לחלק של ההלכה למעשה של יהדות בת ימינו. זהו יומא טבא לרבנן ולתלמידיהון וליהדות העולם. עלינו לשבח את רבה של רומא על היוזמה האדירה ולברך; ברוך הטוב והמטיב".
פרויקט תרגום התלמוד לאיטלקית החל לפני כשש שנים ביוזמת 'בית המדרש לרבנים באיטליה' שע"י 'איחוד הקהילות האיטלקיות' שבנשיאותו של הרב שמואל די סיניי. הפרויקט הענק ממומן ע"י משרד החינוך האיטלקי וזוכה להערכה רבה בקהילה היהודית באיטליה ובעולם היהודי כולו ובקרב הקהילה האקדמית ובכיריה באיטליה. התרגום נערך ע"י בני תורה שלמדו בישיבות קד' בישראל ובארה"ב במסגרת 'בית המדרש לרבנים באיטליה', בפיקוח ובהנהגת, נשיא איחוד הקהילות ובית המדרש, הרב די סייני.
ובתוך כך, אתמול התקיימה אפיית המצות המסורתית בקהילה היהודית ברומא. 'מרבית המצות ליהודי איטליה מיובאות מישראל אולם יש המבקשים להשתתף ב'חבורה' לאפיית מצות שמורה עבודת יד ואפיית מצת העירוב המוצבת בבית הכנסת הגדול בשלמותה כמסורת יהודי רומא שנים רבות, ואנו מקיימים את האפייה הזו למהדרין מן המהדרין מידי שנה' – אומר הרב די סיניי.
מצת העירוב כמסורת יהודי רומא (4)

צילומים מאירוע התלמוד באדיבות: melonifoto