פרקים לזכרו של של זקן המלמדים בירושלים עיה"ק הגה"צ רבי אלימלך חעשין זצ"ל שנסתלק לבית עולמו ביום צום תענית אסתר תשע"ו • דמותו של צדיק

אלפי בני ירושלים בראשות מרנן ורבנן גדולי ירושלים וגאוני בית בריסק שליט"א צעדו אחר מיטתו של זקן המלמדים, ביום צום תענית אסתר, אשר ביכו את עוצם האבידה.

קרוב לשבעים שנות חינוך והרבצת תורה בטהרה באו לסיומם, שבעים שנות מסירות לתשב"ר שעליהן העולם עומד באו לקיצם, שבעים שנות הנחלת תורת אמת בקדושתן ובטהרתן כמסירתה מסיני.

המנוח נולד ביום כ"ג תשרי תרפ"ו בירושלים שבין החומות לאביו הרה"צ ר' אהרן זאב זצ"ל הי"ד שהיה מהמלמדים המפורסמים בירושלים העתיקה, ובנו (אחי המנוח) הרה"צ ר' משה חיים חעשין זצ"ל הוציא לאור עולם את "המסורת השלם" אשר נתקבל בכל תפוצות ישראל כספר הא"ב לילדי התשב"ר.

את ביתו הקים עם רעייתו מנב"ת בת הגה"צ ר' יצחק אייזיק ניסנבוים זצ"ל מראשי החברא קדישא פעיה"ק.

כמסורת בית אביו נרתם מייד לעבוד בעבודת המקדש, את מסכת חייו התחיל בשנת תש"ט בשכונת קטמון בסניף עץ חיים,היו אלו שנות הקמת המדינה הציונית כאשר ברחוב נשבו רוחות זרות להצטרף לפלוגות האצ"ל והלח"י שהחריבו את בית ישראל, וילדי ישראל נפלו לרשתם.

השומר הנאמן

מן הבוקר עד הערב עמד על משמרתו לשמור על הפקדון היקר מכל שהופקד בידיו בבת עיניהם של ישראל, קיץ וחורף מידי יום ביומו, גם בעתות שמחות משפחתיות וכן בתקופה שהכניס את בניו תחת החופה, כשומר התייצב על משמרתו.

עבודת הקודש

את מדת התייחסותו לתפקידו הרם והקדוש  בחינוך התשב"ר ניתן ללמוד מהנהגתו כמו לפני כל תפילה ולימוד תורה, לפני שהיה נכנס לכיתת לימודיו, היה נוטל ידיו בדחילו ורחימו, וכן ציווה לבניו שליט"א כשקבל על עצמם להמשיך את המסורת.

אין מבטלין תשב"ר אפילו לבניין בית המקדש,

זה היה תמצית חייו וכל מהותו וישותו, וזאת חשו תלמידיו בכיתה שהגיעו למספר של שלושים וארבעים תלמידים, שישבו לפניו מלבד הרתיעה הנוראה מביטול תורה, החשיבות וגודל מצוות לימוד התורה וידיעת התורה על אחת כמה וכמה לימוד תשב"ר שעליהם העולם עומד .

כאשר ישא האומן את היונק

פשוטו כמשעו ראו תלמידיו אצלו הדמות הריחמאית אשר ניהלם באהבה וחמלה וביראת ד', לא חסך שבטו להדריכם בדרך הישרה ועל כל עוולה ועוון שראה אצלם עמד עליהם ליישר אורחותיהם, במוסר הייטיב ליבם על גודל הזהירות מן החטא ומילא אותם ביראת ה' ובפרט לפני הימים הנוראים החדיר בהם אימת הדין והפחד היה מורגש בכיתה.

קניני נצח

הקנה לאלפי תלמידיו שלמדו אצלו פרק המפקיד והשוכר את האומנין דיני שומר וחיובין, חוץ ממה שלמד איתם בבהירות דברי הגמרא בהנת הרש"י וקושיית התוס' בהסברה נפלאה עד שנחרת במוחם והיה מחודדים בפיהם, הושרש בהם הזהירות בממון הזולת והחיוב השמירה שמלווה את תלמידיו כל ימי חייהם.

על משמר החינוך הטהור

מספרים תלמידיו שלמדו אצלו עת קנו בתלמוד תורה "עץ חים" שולחנות חדשים לכל הכיתות, שהחליפו את הרהיטים הישנים הכבדים הוחלפו בחדשים, הם כמו שולחנות של העירייה והרחק מן הכיעור ומן הדומה לו.

בבוקר זרע זרעך ולערב אל תנח ידך

את מסורת החינוך אותה קיבל מאביו מהמלמדים הוותיקים פעיה"ק, שמר לבל לנטות ממנה, ובכללה לא להזדקק לטובתן של רשעים, כמעשהו כמלמד כך היה עת  שבשכונה חדשה בירושלים שהייתה צריכה תלמוד תורה, ייסדו  הוא ובניו בית תלמוד,לתשב"ר על טהרת הקודש בדרך הסלולה והמקובלת ובכל כוחו עמד על המשמר ונשא בעול הכבד בלי להיות סמוך על שולחן איזבל ממשרד השמד והעירייה הציונית.

שלימות החינוך הטהור

בשנות הקמת הת"ת נזקק המוסד לריהוט שולחנות וספסלים, אחד מהמוסדות הנכשלים קיבל ריהוט חדש מעיריית ירושלים היה אז מאן דהוא משכני המקום שדאג להביא את הריהוט הישן שעמד ללא שימוש עבור החדר, אך רבי אלימלך זצ"ל דחה את ההצעה ולא נתן להשתמש, כי חינוך תשב"ר צריך טהרה.

רועה צאן ישראל

גדולי ישראל לדורותיהם הפקידו בידיו את בניהם שיטע בהם אהבת התורה ויראת שמים.

זכה להערכה מיוחדת אצל מרן הגרי"ז מבריסק זצוק"ל כאשר מרן הגרי"ד הלוי סאלאוויציק זצוק"ל ראש ישיבת בריסק עמד להכניס את בנו ילבחט"א ראש ישיבת בריסק שליט"א אז בא לראות ולתהות על קנקנו, שמע מלמטה איך הוא מוסר את השיעור בפני תלמידיו התבטא "דאס הייסט א מלמד" זה נקרא מלמד ותיכף הכניס את בנו ללמוד אצלו, ואחריו המשיכו כל בני מרן מריסק זצוק"ל לשלוח ללמוד בניו.

גדולי ישראל שבאו לנחם התבטאו עליו ועל הנהגותיו, מרן הגרמ"ד הלוי סאלאווייציק שליט"א מבריסק התבטא בהתפעלות "א זעלטענער מלמד" "א וואו זעהט מען אזא מלמד" איפה רואים כזה מלמד.

סדר התפילה על התלמידים

גם כשהיה ילד שהתקשה בלימודיו, היה לוקח את שמו ושם אמו ושפך תחינה לפני נותן התורה שיפתח את ליבו בתורתו, היה רשום על דף ותלוי על הקיר בביתו  שמות התלמידים ושם אמם שהתקשו בלימודם שיפתח ליבו בתורתו ואף היה מוסר את שמו לעוד אחרים שיתפללו עבורו.

בסיון תשס"ט נפטרה עליו אשת נעוריו הרבנית מרת גולדה ע"ה שעמדה לימינו כל הימים, הייתה שופכת תחינה ותפלה עבור תלמידיו שיצליחו בלימודיהם ויעלו מעלה מעלה בתורה ויראה.

מה אני בחינם…

עובדה מאלפת שתעיד על חייו של מלמד בחינוך הטהור וזהירותו במלאכתו מלאכת שמים, מאז פטירתה החליט ר' אלימלך שהוא ימשיך בתפקידו בת"ת כמלמדי דרדקי אבל יותר לא יקבל משכורות עבור עבודתו ויעבוד בחינם בנימוקו כי חפץ הוא להחזיר שעות לימוד אולי הוא החסיר או לא מילא עבודתו בשלימות, וכשנשאל מה עם שאר השעות, אמר "מה אני בחינם אף אתה בחינם" שצריך ללמוד את ילדי ישראל גם בחינם, ובפועל זה עלה לו כל יום מונית שיקח אותו עד לשערי הת"ת.

וימת יוסף וכל הדור ההוא

בסילוקו של ר' אלימלך, אבדה לנו דמות של מלמדים שלהם זכתה ירושלים שתלמידי חכמים ויראי ה' גאונים וצדיקים, מלמדים ששימשו כדוגמא אישית לילדי תשב"ר, וכל מהותם הייתה עמלות בתורה ויראת שמים טהורה, שריד אחרון לסגל החבורה רבי נטע פריינד זצוק"ל רבי חיים יהודה יעקובזון זצ"ל רבי ישראל אשר רוטמן זצ"ל רבי שמואל גוטפרב זצ"ל רבי ישראל נח אייזנבך זצ"ל ועל כולנה אחיו רבי משה חיים זצ"ל ורבי מרדכי זצ"ל אשר תחת שרביטם עברו וגידלו לתורה שלימה יראת השם ושנאת הרע אלפי תלמידים.

פנה הודה זיוה והדרה של בתי ויטנברג

משאת חייו היה בית הכנסת "אהל משה" דשכונת בתי ויטנברג, אשר השכונה היה משופעת בדומיות של ירושלים של מעלה הגאון הצדיק רבי מנדל כהן זצוק"ל מו"צ פעיה"ק ורב השכונה אשר לימים אף נהיה מחותנו, הגה"צ רבי יצחק דוד גוטפרב זצ"ל ועוד.

בלוויה דומעת שיצאה מרחבת בתי ויטנברג השתתפו אלפי תלמידיו לדורתיהם כאשר מסביב למיטה מצטופפים זקנים עם נערים כשכולם אומרים הוא היה מורי ורבי, ובראשם נראו כ"ק מרן הגאב"ד שליט"א, מרן הגאון האדיר רבי יהושע דוד טורצ'ין שליט"א רבה של מקהלות הפרושים, הגאון הגדול רבי אברהם יהושע סאלאווייציק שליט"א ראש ישיבת בריסק, ועוד מגאוני וגדולי ירושלים.

הספידוהו תמרורים כ"ק מרן הגאב"ד שליט"א, שאמר על מלמד כזה אפשר להצליץ עליו את דברי רב שמואל בר שילת מזהירים ככוכבים לעולם ועד אלו מלמדי תינוקות.

ואחריו ביכו בנו הרה"ג ר' בן ציון שליט"א: שהיה עסוק מן הבוקר ועד הערב בתורה ועבודת ה', שאחר כל יום עבודתו עם תשב"ר נפנה למסור שיעור בביהמ"ד בתי ויטנברג.

בנו הרה"ג ר' בנימין שליט"א המליץ עליו מה שהוא היה משנן תמיד מי שטרח בערב שבת הוא יאכל בשבת, וכמו מרדכי הצדיק שהקהיל עשרים וארבע אלף תשב"ר, כן הוא היה מקהיל תשב"ר ולמדם תורה ומוסר, וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא, הוא היה האחרון שקישר את הדורות עם מסורת ירושלים, והזכיר את הפרק האחרון שלמד עם תלמידיו היה זה פרק "המפקיד" שהפקיד את נפשו ליוצרה כשומר נאמן.

בשם אלפי תלמידיו לדורותיהם הספיד הרה"ג ר' חיים הירשמן שליט"א על אהבה הגדולה שרחשו אליו התלמידים שהשפיע על כל תהלוכותיהם כל ימי חייהם.

השאיר אחריו את בניו חברי קהל פרושים ירושלים הרה"ג ר' בן ציון שליט"א, הרה"ג ר' אהרן זאב שליט"א, הרה"ג ר' בנימין שליט"א, הרה"ג ר' אברהם חיים שליט"א, הרה"ג ר' אליהו שליט"א, הרה"ג ר' יוסף שליט"א, חתניו: הרה"ג ר' משה קרישבסקי זצ"ל ויבלחט"א הרה"ח ר' צבי אלימלך וולפסון שליט"א, הרה"ג ר' יהושע חזן שליט"א, הרה"ח ר' נחום דב שפירא שליט"א, הרה"ג ר' יצחק שובקס שליט"א, הרה"ח ר' משה מילר שליט"א, הרה"ג ר' אברהם שטרן שליט"א, הרה"ג ר' שמעון רבינוביץ שליט"א, נכדים נינים ובני נינים הצועדים בדרך אבות ועוסקים בעבודת הקודש.

רבי אלימלך חשין זצ''ל (1) רבי אלימלך חשין זצ''ל (2) רבי אלימלך חשין זצ''ל (3) רבי אלימלך חשין זצ''ל (4)