1) ילדה בת 13 שנרצחת על ידי מחבל בזמן שהיא נמה את שנתה, לא נהרגה בגלל ה'כיבוש' הישראלי. הגיע הזמן שמישהו כאן במדינה יתעשת ויתחיל להגיד את האמת בקול רם. ארץ ישראל שייכת לעם היהודי מתוקף הבטחתו של הקב"ה לאברהם אבינו. "לזרעך אתן את הארץ הזאת". מדוע בכל זאת הם הורגים אותנו? גם לכך יש תשובה בתורתנו הקדושה. "והוא יהיה פרא אדם. ידו בכל", נאמר לאותו אברהם לפני לידת בנו ישמעאל.
קרא בנושא
כמה מגוחך שיש עדיין אנשים החיים באשליה שיש בכלל עם מי לעשות שלום. אם אתם צריכים דוגמה עד כמה ההמון הפלסטיני 'מעוניין' בשלום, קיבלנו לכך תזכורת השבוע כאשר תשעה פעילי שמאל שנכנסו לרמאללה על מנת לקדם את שאיפותיהם הותקפו על ידי המון זועם ומוסת שאף שרף את רכבם. אחד מהם, מירון רפפורט אמר בוקר אחר כך בראיון לגלצ כי "האווירה ברחוב הפלסטיני היא מאוד לא קלה ולא נעים להיתקל בזה", אך המשיך לטעון לצדקת דרכו כאשר אמר: "איך נדבר אם לא ניפגש?".
אז הנה, נפגשנו. יום אחרי שהם חדרו לרמאללה, חדר אותו בן עוולה לקריית ארבע. דמה של הלל יפה אריאל הי"ד, כבר נשפך. אך אם פיגוע מחריד זה יגרום למאן דהו בצמרת של מדינת ישראל להתעשת, דמה לפחות לא נשפך לשווא. אתם חושבים שיש סיכוי שדבר כזה יקרה? אני דווקא פסימי. אין לנו על מי להישען רק על אבינו שבשמיים.
2) הרבנים הראשיים לישראל, נפגשו השבוע עם ראש הממשלה בנימין נתניהו יחד עם ראשי המפלגות החרדיות. עיקר הפגישה עסקה בסוגיית הכותל הדרומי שזכתה לכינוי "הכותל הרפורמי" בעקבות הפשרה שהושגה בממשלה לאפשר לתנועה הרפורמית שליטה במקום, שם יתאפשר להם לקיים את תפילותיהם המעורבות תוך חילול הקודש וביזוי תפילין וספרי תורה. תחילה נדמה היה כי הנציגים החרדים בכנסת לא התנגדו לפשרה. לפתע, בחודשים האחרונים, הפכו הם להיות מובילי המאבק הפומבי. מה השתנה?
אחרים יזקפו את השינוי בגישתם בעובדה ששתי רבנים, הראשון לציון הגרש"מ עמאר שליט"א וראש ישיבת כסא רחמים הגר"מ מאזוז שליט"א, זעקו מרה נגד הסכם הפשרה שאושר בממשלה וטענו כי הבעיה העיקרית בה אינה בעצם העברת חלק משריד בית מקדשנו לידי אנשי התנועה הרפורמית, אלא מדובר בצעד בעל משמעות עמוקה יותר. הדבר יהווה הכרה ברפורמים כזרם רשמי ביהדות. אך אחד מחברי הכנסת של יהדות התורה ששוחח איתי השבוע, טוען כי מלכתחילה, הנציגים החרדים התנגדו אך בלא לעורר מהומות. כעת הגישה השתנתה.
לדבריו, עד כה נקטו ביהדות התורה בגישה שעדיף לשמור על פרופיל נמוך על מנת ששופטי בג"ץ, שעתירה בנושא הוגשה לפתחם, לא יעשו שימוש בהתבטאויותיהם של חברי הכנסת על מנת לפסוק לטובת הרפורמים. "אך כאשר ראינו שהציבור אינו מבין אותנו וחושב כי אנחנו תומכים בשתיקה בהכרה בהם, החלטנו לשנות גישה ולצאת למלחמה על כל הקופה. צריך שכולם יידעו שאסור בשום פנים ואופן להכיר בהם".
3) בהמשך ישיר לסעיף הקודם, בואו נדמיין לעצמנו את הסיטואציה הבאה. חבר כנסת מיהדות התורה עולה לנאום במליאת הכנסת ומכנה את הרפורמים "רוצחים". הרי גדול המחטיאו יותר מן ההורגו, לימדו אותנו חז"ל. בהמשך הוא מוסיף שגם שרי הממשלה שהצביעו בעד הפשרה בכותל ושופטי הבג"ץ שפסקו לטובתם, רוצחים הם. אני מתאר לעצמי שלקראת הבחירות הבאות, כבר לא היו מאפשרים להם להתמודד שוב ובג"ץ לא היה הופך את החלטת ועדת הבחירות על פניה בנימוק שדבריהם לגיטימיים במסגרת חופש הביטוי. לחברת הכנסת זועבי, נראה כי מותר הכל.
דעתי האישית היא שצריכים להשאיר אותה בכנסת. חשבון פשוט מעלה שכל ח"כ וח"כ מייצג ציבור של כארבעים אלף איש. בשמם הוא מדבר ועל דעתם הוא פועל. ובואו לא נתבלבל, זו לא רק חנין זועבי. כל חברי הכנסת מהרשימה המשותפת גיבו אותה וחלקם אף הצהירו הצהרות דומות בעבר. בין היתר שחיילי צה"ל הם רוצחים ושהמחבלים הפלסטינים אינם טרוריסטים כי הם פועלים נגד הכיבוש. ילדה בת 13 באמצע שנתה חלמה שהיא כובשת קרקע מפלסטיני… אחרת איך תסבירו את הפיגוע המחריד השבוע?
זועבי וחבריה מציבים לחברה הערבית מראה מול הפנים. אלו שהצביעו להם, חושבים כמוהם. לכן, טוב שהם בכנסת ומזכירים לנו מפעם לפעם שגם אלו שנהנים מהזכויות שהמדינה נותנת להם, (חובות אין להם. לא גיוס, לבנות את בונים כרצונם החופשי עם מינימום אכיפה וכך הלאה), רוצים להטביע אותנו בים. ולחברי הכנסת שנהנים לגרוף כותרות על חשבונה של זועבי במקום להתייחס למראה שהיא מציבה: בחירות הבאות היא כבר לא בכנסת. נבחרה למקום לא ריאלי ברשימת בל"ד. לאן תברחו אז, כאשר לא יהיה לכם את מי לתקוף? האם אז תסכימו להביט לאמת בעיניים ולהבין שזה לא בן אדם כזה או אחר אלא בעיה שצריכה טיפול מהשורש?
4) נאומה של זועבי, שהצליח להוציא משלוותם אנשים כה רבים, היה על רקע אישור הסכם הפיוס מול טורקיה. היא טענה שעצם העובדה שישראל מסכימה לשלם פיצויים למחבלי המרמרה, מעידה שהם אכן נפגעו מתוקפנותה של ישראל. הגיונית היא צודקת. אך היטיב להסביר זאת השר החרדי בקבינט, יו"ר ש"ס אריה דרעי. לדבריו, ההסכם אינו מתמקד בפיצויים ואלו נתנו רק על מנת לתת לטורקים סולם לרדת מהעץ. ישראל מרוויחה מהברית עם טורקיה.
נותרנו עם הכאב של בני משפחות גולדין ושאול, אשר ביקשו להשיב את גופותיהם של הדר ואורון הי"ד הנמצאים בידי החמאס ברצועת עזה במסגרת הסכם הפיוס. דרעי שאל על כך את נתניהו שענה לו: "הטורקים לא קיבלו מאיתנו שום הישג משמעותי שיאפשר לנו להפעיל עליהם כאלו מנופים. אם נתלה את הדברים זה בזה, עמדתנו תתפרש כהתחמקות מהסדר ובמקום הזה אסור לנו להיות".
לדבריו: "לכולם היה מוסכם שטורקיה היא לא הכתובת להשפיע על הצד הצבאי של החמאס. אבל אתמול הקבינט קיבל החלטות חשובות בזכות המאבק, החלטה שבשבועות הקרובים יהיה דיון נוקב עם החלטות של הקבינט בנושא האסירים שלהם. אני חושב שזה יכול להיות מנוף גדול מאוד". מה עוד, שדרעי יהיה חבר בועדה יחד עם נתניהו וכחלון שתפעל להשבת השבויים הביתה. כולנו תקוה ותפילה שיצליחו ושבו בנים לגבולם.
5) היחס החרדי לנפתלי בנט, מצליח לפעמים לעורר תהיות רבות. מי שהיה אחיו של יאיר לפיד בקדנציה הקודמת והאיש שהיה שותף לרדיפת עולם התורה, הפך תוך פרק זמן כה קצר ל"אוהב הציבור החרדי". זה התחיל עם שר הבריאות יעקב ליצמן שבחר לשתף פעולה איתו תוך שהוא עושה הפרדה מוחלטת בינו ליו"ר מפלגת יש עתיד – איתו הוא לא מדבר עד היום. השבוע, זכה בנט לשמוע הבהרה מנשיא מועצת חכמי התורה על הכינוי "עמלק" שנתן למפלגתו, הבית היהודי.
"בצעירותי ארע לי מקרה שאדם אחד הכה אותי ללא סיבה, ואחר כך פגשתי אותו בבית כנסת. היה קשה לי לברך אותו בברכת כהנים ולכן יצאתי. אבל אחרי כמה דקות התיישבתי בדעתי וחזרתי לברך אותו באהבה כי כך הקב"ה מצווה אותנו. אם זה לא באהבה אסור לנו לברך ברכת כהנים. תדע", המשיך הרב, "כל ימי גדלתי מתוך אהבה לכל יהודי באשר הוא. בוודאי גם את הציבור הדתי לאומי. וגם אם לפעמים נשמע שאני אומר דברים קשים, זה מגיע מתוך אהבה".
יום אחר כך התארח בנט במוסדות בית מלכה של חסידי בעלזא שם התקבל בכבוד מלכים. גם שם שמעו עליו את ההגדרה "אוהב הציבור החרדי", כאשר כל הדוברים מפליגים בשבחו. מה ההבדל בינו ללפיד? "הוא רק נגרר אחריו. כעת הוא שינה את דרכו ועושה רק טוב לשותפיו החרדים בקואליציה". זה נוסח התשובה שתקבלו מכמעט כל חברי הכנסת החרדים, בנוסח כזה או אחר. נשאר רק לקוות שבעתיד לא יבחר להיגרר שוב אחרי לפיד וחבר מרעיו.
6) כהרגלנו, נסיים בדבר תורה קצר לפרשת השבוע, פרשת קורח. "ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח", כתוב בפרשתינו, אך בכל זאת, "וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ". ביאר שם רש"י: "הם היו בעצה תחילה, ובשעת המחלוקת הרהרו תשובה בליבם". שואל הראשל"צ הגר"מ אליהו זצוק"ל, שיום פטירתו חל היום, הרי הרמב"ם פוסק שחייבים להתוודות בפה, וידוי דברים, וכיצד הועילה להם הרהור התשובה בליבם?
אלא נחלקו האמוראים (עיין ברכות כ' ע"ב), האם הרהור כדיבור דמי או לא. להלכה נפסק שהרהור לאו כדיבור דמי, אבל במקום אונס – מועיל ההרהור. למשל, כתב מרן בשו"ע (או"ח סי' ס"ב סעי' ד'): "אם מחמת חולי או אונס אחר קרא קריאת שמע בליבו – יצא". אומר הרב מרדכי אליהו, גם בני קורח אנוסים היו, שכן האדמה שתחתם נפתחה, ולא היה סיפק בידם להתוודות. על כן הועיל להם הרהור התשובה".
