המוני יהודים עמך בית ישראל מכל רחבי הארץ והעולם, צפויים לעלות על ציון קדשו של ה'אור החיים' הקדוש, למרגלות הר הזיתים, לרגל יומא דהילולא החל הלילה ומחר • העלייה לציון החלה כבר היום בשעות אחר הצהריים, ותימשך עד מחר בשעות הקטנות של הלילה.

רבי חיים בן משה אִבְּן עֲטַר בעל ה'אור החיים' הקדוש, נולד בשנת ה'תנ"ו בסלא (המוכרת בפי יהודי מרוקו בשם סאלי)‏ שבמרוקו.

בגיל צעיר, עוד לפני היותו בן תשע שנים, החל ללמוד תורה מפי סבו, רבי חיים הזקן שעל שמו הוא נקרא.

התפרסם בסלא כדרשן, נשא שתי דרשות יומיות באחד מבתי הכנסת בעיר ונחשב לדרשן מוצלח‏. ובנוסף, שימש כגבאי צדקה; בתפקידו זה טרח רבות לדאוג שכל עשירי העיר יתרמו למגביות שערך עבור העניים‏.

 

האדמור רבי יקותיאל אבוחצירה בציון האור החיים הקדוש (1)

בשנת תצ"א, בהיותו בן 35, גמר לסדר לדפוס את ספרו הראשון "חפץ ה'", ויצא למסע קצר בערי מרוקו כדי לקבל הסכמות לספרו לקראת הדפסתו המתוכננת. מלבד רבני סאלי, קיבל את הסכמותיהם של גדולי מרוקו רבי יהודה אבן עטר ורבי יעקב אבן צור. הסכמות אלו היו נחוצות להדפסת ספרו כמקובל באותם ימים, ועם השגתן הפליג מאחד מנמלי מרוקו בדרכו לחופי אירופה, משם המשיך במסע יבשתי צפונה אל אמסטרדם, בה היה הדפוס העברי של שלמה פרופס, ובה התעתד להדפיס את ספרו. באמסטרדם ביקש וקיבל את הסכמותיהם של רבני שני בתי הדין המקומיים: חברי בית הדין של הקהילה האשכנזית, הרבנים יוסף בער, ומשה פרנקפורט; וחברי בית הדין של הקהילה הספרדית, הרבנים דוד ישראל עטיאש ויצחק חיים אבן דנא די בריטון. עם סיום תהליך ההדפסה, שב למרוקו.

בשנת תצ"ח היה רעב כבד במרוקו, ואזור פס ננטש על ידי כל מי שיכל לעזוב. רבי חיים אבן עטר היה בין הבורחים לעיר הנמל הצפונית טטואן, ובה קיבל את ההחלטה לעלות לארץ ישראל. בחודש אייר תצ"ט יצא לאלג'יר, ומשם לאיטליה.

במהלך חורף ה'ת"ק, עלה רבי חיים אבולעפיה בפעם השנייה מאיזמיר לארץ ישראל וחידש את היישוב היהודי בטבריה. הידיעות על כך נפוצו ברחבי העולם היהודי, ובשלב זה החליט רבי חיים אבן עטר להצטרף למגמת העלייה לארץ ישראל שהחלה מתפתחת בקהילות שונות באותה תקופה. הוא החל בונה את תוכניתו לעלייה לארץ ישראל, בראש תנועת עלייה עצמאית שגיבש סביבו. והחל לארגן את תוכניות ישיבתו העתידית בארץ ישראל. בפנותו לקהל שומעי שיעוריו מקרב תושבי ליוורנו, גייס כמה מנכבדי הקהילה כגבאים לאיסוף כספים למטרות העלייה. נכבדים אלו התחייבו לדאוג לתקציב חודשי שוטף לישיבה לכשתקום בארץ ישראל. "ועד נאמנים" זה היה המממן העיקרי של הישיבה בכל שנות פעילותה בירושלים, גם לאחר פטירתו.

עליה לציון האור החיים בהר הזיתים - צילום שוקי לרר (22)

(צילום: שוקי לרר)

בערב ראש חודש אב תק"א יצא עם שלושים מתלמידיו ובני ביתם במטרה לעלות לארץ ישראל דרך אלכסנדריה. בי' באב הגיעה החבורה למסינה שבסיציליה שהייתה אז חלק מממלכת נאפולי, תחת שלטונו של קרלוס "הדוכס מפארמה", ולימים מלך ספרד. בשל המצב הכלכלי הקשה במסינה של אותם ימים, ורצונם של שלטונות האי לעודד הגירת סוחרים יהודים לתחומה, זכתה החבורה ליחס מיקל בהסגר שהיה נהוג אז לבאים מחוץ לאי, וזמן ההסגר קוצר משבעה לשלושה ימים‏.

שבוע לאחר בואם למסינה, הפליגו בני החבורה לאלכסנדריה אליה הגיעו בתום משט של שלושה ימים. עם הגיעם לאלכסנדריה, הגיעה אליהם הידיעה על מגפה שפרצה בירושלים, והם התעכבו במצרים שבועיים נוספים.

לאחר שבועיים של שהייה באלכסנדריה עלו על סיפונה של אונייה שההפליגה לעכו. שם נשארו עד תום חגי תשרי.

בסוף חודש תמוז ה'תק"ב החליטו לעלות לירושלים, בשלב ראשוני למטרת בדיקת היתכנות הקמת הישיבה בה, ותוך תיאום עם אנשי "כנסת ישראל" בליוורנו.

לקראת תחילת חודש אלול הגיעה החבורה לירושלים והקימו את "ישיבת כנסת ישראל" בחצר רבי עמנואל חי ריקי. הם התקבלו בירושלים בכבוד רב. ישיבת כנסת ישראל כללה למעשה שתי ישיבות, אחת לתורת הנגלה ואחת לנסתר.

רבי חיים אבן עטר השתקע בירושלים וביסס את מקומו, בראשית קיץ תק"ג, בחג השבועות, החל לדבר עם תלמידיו על הגאולה המתקרבת ולהכינם לקבלת פני משיח; בשלב זה חלה נסיגה פתאומית, כשהסביר לתלמידיו שהייתה שעת כושר לגאולה אך היא הוחמצה. הלימודים בישיבה חזרו למסלולם הרגיל, ולאחר חודש הוא חלה במחלתו האחרונה. הוא השאיר הנחיות מפורטות לתלמידיו באשר ליורשו בהנהגת סדרי הישיבה ובאשר לחפצי הקודש שלו. הוא נפטר במוצאי שבת ליל ט"ו בתמוז ה'תק"ג, פחות משנה לאחר עלייתו לירושלים, ובפטירתו היה בן 47 שנה בלבד.

נקבר בבית הקברות בהר הזיתים, ועל מצבת קברו נחרת בין השאר: "…שיחה קלה שלו אלקים חשבה לטובה, והארץ האירה מכבודו כאשר יאירו שבעת הנרות, הוא זיוה הוא הדרה, ה"ה המופלא וכבוד ה' מלא, המקובל אלקי חסידא קדישא כמוהר"ר חיים ן' עטר ז"ל. נתבקש בישיבה של מעלה יום ט"ו לחודש תמוז שנת ה'תק"ג ליהנות מזיו השכינה".

כאמור, הערב יחול יום ההילולא ורבבות צפויים לפקוד את ציונו הקדוש.