יו"ר ועדת הכספים בהתייחסות נרחבת למשבר הדיוור: "לראשונה יש ממשלה שפועלת בכל כוחה למען הוזלת המחירים" • על ההצעה להטיל מס על בעלי 3 דירות ומעלה: "לא תועיל ולא תאושר בסופו של דבר" • וגם: על הויכוח בין ועדת הכספים לבנק ישראל "

"כשאני מסיים תפילה בבית הכנסת בבני ברק מקיפים אותי מתפללים ומשמיעים את רוגזם על הממשלה, שהבטיחה להוריד את מחירי הדירות אך זה לא קרה. אני מנסה להסביר להם שהממשלה מטפלת בנושא בכל כוחה, אבל עדיין לא הגענו למצב שהמחירים מתחילים לרדת. זה לא מספק אותם": כך אומר יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, בראיון מיוחד שהוא מעניק לעיתון הכלכלי 'דה מרקר'.

במהלך הראיון התייחס גפני בהרחבה למשבר הדיור והוסיף: "זו שגיאה להציב את המשימה הזאת כאג'נדה ולטפח בקרב הציבור תקווה לפתרון מהיר. אני לא מעביר ביקורת על שר האוצר או על שר השיכון, אבל אסור לטפח אשליות בקרב הזוגות הצעירים שהמחירים יירדו מהיום להיום.

צריך להבין שהדבר עלול לקחת זמן, ולרבים מהזוגות הצעירים אין את הזמן הזה. עם זאת, צריך לזכור שלראשונה מגיעה ממשלה שלא רק אומרת אלא עובדת במלוא כוחה להפחית את מחירי הדירות ומוכנה לוותר על הכנסותיה ממכירת הקרקעות".

מקלב מזהיר: מס דירה שלישית יפגע בעיקר בחרדים

כשנשאל מה גרם להתייקרות האסטרונומית במחירים השיב: "ברגע שהמדינה יצאה משוק השיכון, הוא הפך להיות שוק חופשי פרוע וללא שום מגבלה. אין דין אחד למי שקונה דירה במעלות לבין מי שקונה דירה במגדלי אקירוב בת"א. הממשלה לא יכולה לומר שיש שוק חופשי ולתת למחירים לעלות — וכך לגרום לקטסטרופה חברתית בלתי ניתנת לשליטה.

אחרי שהמדינה הפסיקה את הסיוע והעידוד לזוגות צעירים, לא נבנו מספיק יחידות דיור והמחירים עלו. כעת באים עם תירוצים כלכליים ומסבירים למה המחירים עלו".

גפני תקף בראיון את הכוונה להטיל מס של אלף ש"ח בחודש על כל דירה החל מהדירה השלישית. "המס הזה לא יוזיל את מחירי הדיור", הוא קובע ומוסיף: "כדי להוזיל את מחירי הדיור יש לנקוט צעדים אחרים. מצבם של אלה שיש להם כמה דירות לא ישתנה כתוצאה מכך, ויש הערכה שהמס החדש יוטל בסופו של דבר על השוכרים.

משרד האוצר מעריך כי מיסוי על בעלי שלוש דירות ויותר יכניס לקופת המדינה כ-800 מיליון שקל בשנה – אבל מעבר לכך לא הולך לקרות שום דבר. צריך לזכור כי שתי הממשלות האחרונות העלו את מס הרכישה על דירות להשקעה והתוצאה לא היתה מרנינה, לא ראינו שמחירי הדירות ירדו כתוצאה מכך".

אז איך בכל זאת יש לטפל במשבר? גפני משיב: "לא רק שיש להגדיל את היצע הדירות למכירה, כפי שפועל שר האוצר, משה כחלון. המדינה צריכה לסבסד את מחירי הדירות. למשל, לתת מענקי מקום לזכאים, כלומר הלוואה עומדת שתיהפך למענק אם הזכאי יתגורר בה למשך כמה שנים. על הממשלה להיות מעורבת ולתת סיוע לזכאים, במיוחד בפריפריה.

הממשלה הפסיקה לפני שנים רבות את הבנייה התקציבית, שבה המדינה בונה יחידות דיור באמצעות קבלן ומוכרת אותן לזכאים, ובנוסף הפסיקה להעניק הלוואות מקום ומשכנתאות מסובסדות. בעקבות לחצים של גפני הופחתה הריבית על המשכנתאות המסובסדות לזכאי משרד השיכון – אך היא עדיין גבוהה מהריביות שניתנות על ידי הבנקים למשכנתאות.

הריבית במשק אפסית אבל הריבית על המשכנתאות עולה באופן שאי אפשר לתאר כך, בעצם, יוצרים מצב שבו בשל עליית הריבית על המשכנתאות בהמשך לעליית מחירי הדירות, זוגות צעירים לא יכולים לרכוש דירות. הריבית על המשכנתאות לא יכולה להיות שונה מהריבית הכללית במשק. יש להוריד את הריבית על המשכנתאות כדי לאפשר ליותר אנשים לקחת משכנתא".

לסיכום אומר גפני: "למטבע יש שני צדדים. מצד אחד, צריך לסייע לאדם לרכוש דירה, ומצד אחר, צריך לשמור על יציבות הבנקים מפני ירידה חדה בערך הדירה שתפחית את הבטוחות שלהם. היעד הראשון של הממשלה הוא לאפשר לזוגות צעירים לרכוש קורת גג. כל יתר היעדים צריכים להיות כפופים ליעד הזה, ולא להפך.

בין ועדת הכספים לבנק ישראל מתקיים ויכוח – האם יציבות הבנקים חשובה ולכן אין לשאוף לירידה חדה במחירי הדירות, שתקטין את הבטוחות של הבנקים; או שיש לפעול להוזלה ניכרת של מחירי הדירות, כדי שזוגות צעירים יוכלו לרכוש דירה. מהיכרותי את חברי ועדת הכספים, אני חושב שהם רוצים לסייע לזוגות צעירים להגיע לקורת גג".

קרא עוד בנושא:

הקבלנים לכחלון: "אתה רץ מהר אך לא בכיוון הנכון"

בנק ישראל מתריע: "ירידה במחירי הדיור – סכנה ממשית למשק"