אחים בהספידא דהתם קאימנא: בזה אחר זה, בלב שבור ובגרון חנוק, נישאו ההספדים בהיכל ישיבת מיר ברכפלד • כ"ק מרן האדמו"ר מצאנז שליט"א נשא באופן נדיר דברי הספד: "בושתי ונכלמתי להספיד ענק שבענקים"

במשך שעה ארוכה נישאו בהיכל ישיבת מיר ברכפלד לזכרו של ראש הישיבה וחבר מועצת גדולי התורה, הגאון הגדול רבי אריה פינקל זצוק"ל. המספידים שרטטו בכאב ובבכי את דמותו הטמירה של הנפטר זצוק"ל ועמדו על נקודות הוד באישיותו המופלאה.

ראשון המספידים היה חתנו, ראש הישיבה הגאון רבי נועם אלון שליט"א, שזעק בבכי: "מורינו ראש הישיבה היית אבא, כמה דאגת לנו, כמו אבא ואמא…אבי אבי זה אבי ואימי". הגר"נ הוסיף: "אפשר לומר על רבינו "את האלוקים התהלך רבינו ראש הישיבה". יש צדיקים שבפטירתן מרגישים שיש כאן סילוק וכאן אין תמורתו סוג של צדיק ששייך לדורות קודמים זה אבידה שאין לו תמורה".

אחריו הספיד רבה של מודיעין עילית, הגר"מ קסלר, שאמר: "פנה הודה פנה זיווה פנה הדרה. יציאת צדיק עושה רושם…רושם על העיר כולה. העיר עם הצדיק ובלי הצדיק היא עיר אחרת…כמה יראת אלוקים היו על פניו של מורינו ראש הישיבה, מי עוד זוכה לשמוע יהודי שמתפלל תפילה של חול בדמעות שליש?".

אחריו הספיד הגרא"י ברזל, מראשי הישיבה. "נפלה עטרת ראשינו, אוי נא לנו כי חטאנו, הראש ישיבה, קשה עלי פרדתכם, קשה להפרד, לא נראה אותך יותר, איך אפשר להיפר…קיבלנו תשעה באב לפני תשעה באב, קשה סילוקם של צדיקים יותר מחורבן בית אלוקינו". בהמשך דבריו הוא ביקש מהבחורים שיקבלו על עצמם חיזוק מיוחד.

הגר"צ פרצוביץ', מראשי הישיבה, עמד בדבריו על זהירותו המופלגת של הנפטר בבן אדם לחברו. "מישהו פעם ראה את ר' אריה מדבר על מישהו?…אבא זצ"ל היה ואמר שהאחרון עם הצניעות של סלבודקה – זה הרבי ר' אריה, איי, איזה צניעות, שיהיה מליץ יושר על המשפחה ועל בני הישיבה".

הגר"א הכסטר המשמש כמשגיח בישיבה אמר בדבריו: "מורינו ראש הישיבה היה בשבילינו ארמון שהמלך יושב בתוכו…ראינו אצלו את המושג ש'תלמיד חכם הרי הוא כמקדש',".

בהמשך הספידו גם רבה של אחוזת ברכפלד, הגר"י זיכרמן, שאמר: "האבא של כל עולם התורה ובפרט של בני העיר הזאת – עזב אותנו לאנחות. הצדיק הוא עמוד העיר, כשהצדיק הולך כל העיר מזדעזת, היום הזה הוא יום אחר, אם הולכים כאן בעיר רואים עמודים נוטפים דמעות, כולנו מזועזעים"

שקט השתרר בהיכל הישיבה שעה שכ"ק מרן האדמו"ר מצאנז חרג ממנהגו ונשא דברי הספד. "בושתי ונכלמתי לעמוד במקום גדולים ולהספיד אדם ענק בענקים…מי אני", פתח האדמו"ר והוסיף: "כל מי שפגש אותו והיה במחיצתו אפילו פעם אחת – הרגיש את האהבה שלו שגרמה לכולם להרגיש קרובים".

האדמו"ר ציטט את המדרש שאומר "קשה סילוקן של צדיקים יותר משריפת בית המקדש" והוסיף: "זה לא רק אבל יחיד של הישיבה הקדושה ושל עיר התורה הזו אלא של כל כלל ישראל… זכינו לראות את מאור הפנים, אור הקדושה שכל אחד ראה על פניו, הטהרה שהשפיעה על כל אחד".