מאות ליוו אחר הצהרים למנוחות את הרצל שאול ז"ל, אביו של חלל צה"ל אורון שאול הי"ד • "אבא, מלאך שלנו, הבטחת שתישאר כאן לראות את אורון חוזר מהמלחמה, אז תחזור", ספד לו בנו הבכור

בבית העלמין פוריה השתתפו אחה"צ מאות בני משפחה וחברים בהלוויתו של הרצל שאול, אביו של חלל צה"ל אורון שאול הי"ד שגופתו עודנה מוחזקת בידי חמאס. גם ראש הממשלה, נשיא המדינה, הרמטכ"ל ושרים נוספים, הגיעו לחלוק לו כבוד אחרון.

בנו הבכור, אבירם, ספד לו: "אבא, מלאך שלנו, גיבור, הבטחת שתישאר כאן לראות את אורון חוזר מהמלחמה, אז תחזור…אני זוכר את הרגע שקיבלנו את הבשורה שאורון היה על הנגמ"ש. חיבקת אותי ואמרת 'איך לקחו לנו את אורון, מה נעשה עכשיו?'. אמרתי לך שהכל יהיה בסדר, אבל לא ידעתי שהמצב ייעשה מורכב יותר מיום ליום.

כמה ימים לאחר מכן אמרו לנו שאורון לא היה בין הרוגי הנגמ"ש ושממשיכים לחפש אותו. אחרי עוד ימים של תקווה וחוסר ודאות אמרו שמצאו את הקסדה והאפוד שלו בתוך מנהרה, שהוא נפטר ושיש לשבת עליו שבעה…אבא שלי נפטר מתוך יגון, צער וחרטה. הוא התחרט על שאולץ לשבת שבעה על בנו אורון ובכל יום שעבר החרטה הפכה גדולה יותר.

אם היה ניתן להחזיר את הגלגל לאחור, אבא לא היה יושב שבעה על בנו ולא היינו קוברים היום את אבא. האם אתם הייתם מסכימים לשבת שבעה על בנכם רק בעקבות קביעה אחת ויחידה לפיה נמצא בקסדה חור של קליע וכתם דם, ובהיעדר טיפול רפואי הולם קיים חשש לחייו. אני מבטיח שנהפוך כל אבן כדי להבין מדוע אצה הדרך לגורמים השונים לדחוק בך לשבת שבעה על בנך ועל אחי היקר שנשלח למלחמה, נחטף ולא שב. אין לי ספק שזה שבר אותך".

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, נשא אף הוא דברי הספד וסיפר: "לפני כחודש נפגשנו בפעם האחרונה. אתה כבר היית חולה וגם חף מאשליות. התקשית לדבר אך עיניך הביעו את תחינתך – רצית לדעת שאנחנו עושים הכל כדי להביא את אורון הביתה. אני מצטער, הרצל, שלא זכית שנשלים את המשימה עוד בחייך, לא זכית להשיב את בנך אשר אהבת הביתה.

מעל קברך אני מבטיח לך שנמשיך לפעול יום יום להשבתם של הבנים אורון והדר, נמשיך ונמלא את המשימה המוטלת עלינו . עד לרגע האחרון נאבקת למען אורון באהבה, בצניעות, במסירות אין קץ. בחודשים האחרונים מדינה שלמה התפללה להחלמתך. כל כך קיווינו שהרגע הזה לא יגיע והנה הוא בא מוקדם מדי. אני מבטיח לך – לא נשכח".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הוסיף: "באתי לכאן כדי להביט בעיניכם ולומר לכם – המחויבות שלנו היא להשיב את אורון, את הדר, את כל בנינו הביתה. המחויבות הזאת שרירה וקיימת, המשימה הזאת עומדת בראש מעיינינו ואיני מרפה ממנה. נפגשנו פעמים רבות בשנתיים האחרונות ואני יודע מה עובר עליכם. לחלל העמוק שנפער בחייכם הצטרפה כמיהה קוראת לב להביא את אורון לאדמת ישראל.

הרצל אהב את מדינת ישראל בכל לבו, והיה לו לב ענק. הרגישות שלו, הצניעות שלו, יכולת הנתינה והחסד שלו, כל אלה כבשו מיד את כל מי שהכיר אותו. ממפגש למפגש ראיתי שהרצל נעשה כחוש יותר, כיצד גופו התכווץ, אבל רוחו לא התכווצה. הוא שאב עידוד מהאהבה שהרעיפו עליו אלפים בכל הארץ. אני מחויב להשיב את אורון והדר ומאמין שבעזרת השם היום הזה יבוא והפצעים יידעו מזור".