1. מפת הגושים: לא צריך להיות עילוי פוליטי כדי לדעת שאת הבחירות בישראל מנצחים קודם כל באמצעות הגוש ורק אחר כך באמצעות המפלגה. כרגע תמונת הגושים היא כדלהלן: גוש הימין – חרדים (הליכוד, הבית היהודי ישראל ביתנו, ש"ס ויהדות התורה) – 59. גוש השמאל – מרכז (יש עתיד, המחנה הציוני, כולנו ומרצ) – 48. במילים אחרות: לפיד זקוק "לגנוב" עוד 5-6 מנדטים ממפלגות הימין כדי לשנות את המאזן. לפי שעה הוא מזיק בעיקר להרצוג. ברמת הגושים זה כמו להעביר כסף מכיס אחד לכיס השני באותם מכנסיים.
2. העיתוי: מדובר בסקר שנערך רגע לאחר משבר הרכבת והתוצאות בהתאם. תקדימי העבר מלמדים שבישראל הבחירות לא מוכרעות על אנקדוטה זו אחרת, אלא על בסיס מצע ביטחוני ומדיני רחב – בתוספת נגיעות שבטיות. סקר כזה מבטא חוסר נחת טבעית מהתנהלות ראש הממשלה, לא משהו שאמור לבוא לידי ביטוי בזמן אמת.
3. העיתוי 2:כמו שזה נראה כרגע, הממשלה תשרוד לפחות עוד שנתיים, נצח במונחים פוליטיים. משבר הרכבת, כמו עוד אינספור סערות נקודתיות, ישכחו עד אז. בסופו של יום, כפי שציינו לעיל, הנושא בבחירות יהיה מן הסתם שוב מדיני וביטחוני – המגרש בו מרגיש נתניהו הכי בנוח.
4. המגמה: ואחרי שכתבנו את כל זה, ראוי לשים לב להתחזקות העקבית של יאיר לפיד. כמו שזה נראה כרגע הוא מתנהל בצורה הרבה יותר נכונה ומושכל ממה שנהוג לייחס לו – והתוצאות בהתאם. אם המגמה הנוכחית תמשך, עד לבחירות הוא יצליח לצרוב בתודעה הציבורית שהוא היחד שיכול להכריע את נתניהו. במצב דברים שכזה הוא עשוי לזכות בעוד כמה מנדטים של מצביעי 'העבודה' ו'מרצ' שיצביעו לו בשם הרצון להדיח את נתניהו.
5. בינתיים בימין: גם בנט וליברמן ממשיכים במגמת ההתחזקות שלהם. השאלה האם ברגע האמת הבוחרים ישארו אצלם. הבחירות האחרונות הוכיחו שזעקות ה"זה אני או השמאל" של נתניהו מבריחה אותם מהם ומביאה אותם אליו.
הוא לא יציב בכלל
זה נחמד להרגיע אבל אי אפשר להתעלם מכך שגם הבית היהודי גם ישראל בתינו ואולי גם הליכוד בעצמו יכולים להצטרף לממשלתו