פרסום ראשון: בלי תחבורה, מוסדות ציבור ושירותים קהילתיים, בקהילה החרדית בהר יונה שוקלים לעזוב את המקום • "הפתרון למצוקת הדיור נמצא כאן. רק צריכים אחראי שמבין את צורכי הציבור החרדי"

אחרי הכישלון של חריש והעובדה שאף אחד לא רוצה לגור במדבר ליד הבדואים באחיסמך, נראה היה כי הפתרון היחיד והריאלי ביותר למצוקת הדיור החרדית, נמצא בשכונת הר יונה בנצרת עילית. מה קורה שם כיום? שיחות עם דיירים ועם בכירים בקהילה המקומית, מעלה תמונת מצב עגומה מאוד.

במהלך שיחה עם בכיר בקהילה המקומית אף שמענו את המשפט הבא. "אם לא נתעשת בזמן ונציל את המקום, לא יהיה לנו ברירה. נקפל את העסק ונמכור את הדירות שלנו. אפילו לערבים". על מה יצא הקצף? מדוע המקום אינו מתקדם כמצופה? למה הרוכשים מאוכזבים, וחדשים אינם רוכשים דירות במקום?.

נשאבתי לנושא לאחר שקיבלתי שיחת טלפון מבכיר בקהילה אשר זעם על כתבה שפורסמה באחד העיתונים החרדים לאחרונה על הנעשה בהר יונה. "תברר קצת מה קורה ותבין למה אנשים לא רוצים לקנות כאן דירה", אמר לי באותה שיחה. יצאתי לברר. חזרתי עם תשובות עגומות. אין מבני ציבור, אין תחבורה, המחירים יקרים והשכונה מוזנחת. וזה רק ההתחלה.

החסידות היחידה שנכון לשעת פרסום שורות אלו, מתנהל בה קמפיין המעודד את החסידים לרכוש דירה במקום, היא חסידות בעלזא. גורם הבקיא בפרטים מציין כי מדובר בגורם בתוך החסידות אשר עד כה הצליח למכור כמאה יחידות דיור מתוך מאתיים דירות הניתנות לבנייה בסך הכל בפרויקט המדובר, המוכר כקריית בעלזא בהר יונה. אף אחד מהם עדיין לא מתגורר שם. נשוב אליהם בהמשך הכתבה.

חברת נתיב המשווקת את הדירות לכלל הציבור, מכרה אף היא, על פי הנתונים שהוצגו בפנינו, כ-150 יח"ד, כאשר כבר במשך שנה ומחצה מתגוררים במקום כתשעים משפחות מהציבור הליטאי. הם מתגוררים שם בתנאים ירודים. "משרד השיכון ועיריית נצרת עילית עבדו עליהם", אומר לנו בכיר בשוק הנדל"ן החרדי. נתחיל בפער המחירים הגבוה: בזמנו, לפני כארבע שנים, מחיר דירה שנמכרה בנצרת עילית בכ-400,000 ש"ח, נמכרה בהר יונה במחיר של 750,000 ש"ח.

בכל זאת, הציבור החרדי מעדיף לשלם מחיר גבוה יותר על מנת לדור בסביבה חרדית ולהנות ממוסדות חינוך מתאימים לילדים, בתי כנסת ומקוואות קרובים לבית ושאר השירותים הקהילתיים. ובפועל? מאומה. בית הכנסת המקומי נמצא בקראוון ומוסדות חינוך לילדים נמצאים בינתיים בדירות… "העירייה התחייבה שנה שעברה להביא לנו מבנים, אך לא קיימה", טוען בכיר בקהילה המקומית. תגובת העירייה במלואה בסוף הכתבה.

ומה גרם לבעיה? "העירייה לא מבינה את צרכי הציבור החרדי ומשרד השיכון לא מתפקד", אומר הבכיר בקהילה. "אין תוכנית מתאר המתאימה לציבור החרדי. מהנדסת העירייה מתמחה בהנדסת כבישים והיא אינה מאשרת בניית מוסדות". כאן מגיע המשפט הקשה: "אם לא יהיה לנו ברירה, ניאלץ למכור את הדירות שלנו ולעזוב. אפילו לערבים".

בנוסף, התושבים מספרים לנו שאין תחבורה למקום. כל ניסיונותיהם לגרום לכך שקווי התחבורה המגיעים לנצרת ייכנסו גם לשכונת הר יונה, עלו בתוהו. שלא לדבר על כך שקווי תחבורה חדשים וודאי שאין למקום. "כבר שנתיים וחצי שאנו פועלים בעניין, ועדיין אין אוטובוסים מהר יונה לבני ברק, עובדה שמקשה מאוד על חיי התושבים כאן".

הגורם אופטימי ומשוכנע עדיין שהעתיד נמצא בהר יונה. "מדובר במקום נפלא שיכול לפתור את מצוקת הדיור הקשה במגזר החרדי. צריכים רק שאנשים שמבינים את צרכי הציבור יכריעו ולא אנשי משרד השיכון ועיריית נצרת עילית שאינם יודעים מה לעשות על מנת שהמקום יצליח והחרדים יבואו בהמוניהם להתגורר כאן".

אז מי אשם בעובדה שהמקום עדיין לא הצליח? לדבריו, "ראש העיר הקודם רק רצה למנוע את ההשתלטות הערבית על העיר ולקבל כותרת בעיתון. הוא לא הבין כלום בצורכי המגזר החרדי. (תגובתו בסוף הכתבה). וכמובן, ההתנהלות הגרועה של משרד השיכון". ומדוע הציבור לא רוכש שם דירות? "כי אנשים מבררים ורואים שאין כאן מוסדות חינוך ושהר יונה הפכה לשכונה מוזנחת. הבעיה אינה במיקום. הבעיה היא תכנונית. משרד השיכון ניצל את התמימות של הציבור החרדי ולא בדק מקצועית כיצד ניתן להקים עיר של 15,000 יח"ד לחרדים".

לגבי פרויקט הבניה של חסידות בעלזא, טוען הבכיר, ובדקנו זאת מול רוכש דירה בפרויקט, הודיעו לרוכשים שרק כאשר כלל הדירות יימכרו ויצליחו להקים שם מוסדות חינוך, ייכנסו כולם יחד לדירותיהם החדשות. "ומתי נראה לך שזה יקרה? כאחד שכבר התעסק בפרויקטים רבים עבור הציבור החרדי, הרשה לי להמר שבמקרה הטוב זה יקרה בעוד 5 שנים. לפחות".

לסיום הוא מבקש להדגיש שוב: "המקום נפלא. הפתרון הראשוני למצוקת הדיור החרדי טמונה ב15,000 הדירות שאפשר לבנות כאן. הבעיה היא רק בכך שאין אבא למקום. צריכים גורם חרדי מנוסה שיתחיל לטפל בנעשה כאן. המטרה בראיון שלי הוא לגרום לנציגינו להתעורר ולהתחיל לפעול למען המקום, לפני שנאבד אותו.

תגובות:

ראש העיר הקודם, מר שמעון גפסו טוען כי הנתון לפיו אין במקום שטח למבני ציבור אינו נכון. "המקום תוכנן מחדש לאוכלוסיה חרדית עם 43% שטחי ציבור". לדבריו, "אני כרגע לא מנהל את העסק כידוע, רק אם זה ינוהל נכון יש מקום להכל". הוא הוסיף כי "תוכננו 7 בתי כנסת 5 ישיבות 7 בתי ספר 25 גנים בשלב הראשון – חלקם אף תוקצבו". כאשר שאלנו אותו אם הם תוקצבו, היכן הם? הפנה אותנו גפסו לדוברות העירייה לקבלת תגובתם.

מעיריית נצרת עילית נמסר בתגובה לכתבה: עיריית נצרת עילית מקבלת בברכה את תושביה החדשים בשכונת הר יונה ג' ופועלת ללא לאות על מנת לדאוג לאיכות חיים ומתן מענה ראוי ומותאם לצרכי הקהילה. מאז כניסתו לתפקיד, לפני כשלושה חודשים, ראש העיר רונן פלוט, פועל במלוא הכוח ובאופן אישי מסייע לקידום ופיתוח השכונה על כל המשתמע.

בתקופה קצרה זו בוצעו מספר פעולות משמעותיות:
1. נתקבלה החלטה במועצת העירייה על הכרזת שכונת הר יונה ג' כשכונה בעלת צביון חרדי
2. הושלמה פרוגראמה להקצאת שטחים עבור מבני ציבור : בתי כנסת, מקוואות ומוסדות חינוך וגויסו הרשאות תקציביות.
3. הוסדרו כל הליכי התכנון והעירייה פועלת בימים אלה אל מול משרדי הממשלה לצורך התחלת ביצוע הבניה
4. בתקופת הביניים, עד להשלמת הבניה,העירייה מתכננת הצבת מבנים יבילים שיספקו מענה זמני לצרכי הקהילה.
5. העירייה פועלת מול משרד השיכון להשלמת פיתוח תשתיות כבישים, מדרכות וקירות תומכים
6. העירייה הסדירה תחבורה ציבורית לבקשת התושבים ובכניסה לשכונה הציבה שתי תחנות אוטובוס
7. העירייה מסייעת למציאת מקומות תעסוקה עבור התושבים ומעמידה לרשותם שירות מיוחד הן על ידי מחלקת התעסוקה העירונית והן על ידי מנהלת אזור התעשייה ציפורית.
8. כל גורמי העירייה מכוונים לסייע לשכונה החדשה. ראש העיר בעצמו נמצא בקשר הדוק עם נציגי התושבים, מקיים איתם ישיבות עבודה תכופות וקשוב לכל בקשה ועניין.

פנינו למשרד השיכון בבקשה לקבלת תגובה אך היא טרם התקבלה.