קיסינג'ר: לא להקמת מדינה פלסטינית. יש לשמור על הסטטוס קוו

מזכיר המדינה לשעבר הנרי קיסינג'ר, מנתח בראיון לעיתונאי ג'פרי גולדברג שפורסם במגזין 'אטלנטיק' את הסכסוך הישראלי – פלסטיני וקובע בנחרצות: במצב הנוכחי באזור, בלתי אפשרי ליישם את פתרון שתי המדינות לשני עמים. יצוין כי הנרי עצמו תומך נלהב ביוזמה זו. הקטע הרלוונטי לישראל תורגם לעברית על ידי אתר מידה.

"העימות בסוריה וסביבותיה סיבך את הסיכוי לפתרון של שתי מדינות", אומר קיסינג'ר. "כיצד מדינה קטנה נוספת תצליח לשרוד באזור שבו סוריה ועיראק קרסו והן אינן מסוגלות עוד לשלוט בעצמן, שלא לדבר על הגנה על ביטחון גבולותיה? איך הדבר יתאפשר כאשר ירדן תחת לחץ מכל צד ומכל כיוון? ואיך משא ומתן בין קבוצה פלסטינית בודדת וישראל יבטיח שלום כללי?"

קיסינג'ר טוען כי הסדר סופי אינה ריאלי, ואפילו עצם הדיבור על כך הוא בעייתי. "אתה יוצר כל מיני בעיות. אחת מהן היא עצם הגדרתו של ההסכם כ'סופי'. אם ינוהל עם ישראל משא ומתן על הסכם 'סופי' כביכול – וילחצו על נתניהו לקבל אותו – ההיגיון הפשוט שואל: איזו מדינה ערבית תוכל להגן עליו? האם מלך סעודיה ישמח למעמד שבו הוא יוכל לומר 'ויתרנו על השטח הערבי הזה לנצח'? מאיזו גזרה ערבית אתה שומע בכלל דרישה להסכם כולל?"

בתשובה לשאלת גולדברג האם פתרון שתי המדינות עדיין רלוונטי, מנתח קיסינג'ר את הנושא ומסביר מדוע מדובר בפתרון חסר היתכנות. "הקמת מדינה פלסטינית מצויה בליבת מה שקרוי פתרון שתי המדינות. ייעודה הוא לשים קץ לאיום הקבוע במלחמת גרילה בחלקים של פלסטין הכבושה על ידי ישראל. היא מניחה תוצאה 'סופית' במשא ומתן בין מנהיגי ישראל והפלסטינים, שתקבל את תמיכת מועצת הביטחון של האו"ם ומדינות המזרח התיכון".

קיסינג'ר ציין כי אף שהוא מקבל את הרעיון באופן כללי, "עד עתה הוא נתקל בקשיים שבלתי ניתן להתגבר עליהם. הנושא הזה הוא קשה מטבעו. הגבולות שורטטו באופן עקרוני, אבל הנושאים שנותרו על הפרק – כמו זכות השיבה של פליטים, הזזת חלק מההתנחלויות והמעמד של ירושלים – מצויים בליבת אמונתו של כל צד, ומכאן היעדר הגמישות".

"הבעיה האסטרטגית ארוכת הטווח של ישראל", מוסיף קיסינג'ר, "היא שכל המדינות סביבה יתפתחו טכנולוגית במוקדם או במאוחר, עד כדי איום על הישרדותה. לכן הישראלים נושאים ונותנים באופן כה קשוח, כדי להוכיח לעצמם שהם לקחו בחשבון את כל החששות שלהם. הצד הערבי אמביוולנטי בנוגע למושג הסכם 'סופי'. אחרי הסכם שלום סופי, אין ספק שערבים רדיקליים יאשימו את החותמים הערבים בבגידה במטרה של הגנה על השטחים הערביים. זוהי החולשה האינהרנטית של הסכם בחסות כוחות חיצוניים".

אז מהי ההצעה של קיסינג'ר, או בעברית מדוברת: מה הפתרון שלך? לדברי מזכיר המדינה לשעבר, יש לשמור בינתיים על הסטטוס־קוו אך באופן שיקל ככל האפשר על חייהם של הפלסטינים. "נתניהו יפעל בחכמה אם ייסד באופן חד־צדדי ממשלה פלסטינית בגדה המערבית, ויכסה אותה בסממנים של ריבונות באופן מקסימלי. כך הישראלים יוכלו להפוך את הנוכחות שלהם לפולשנית פחות. אבל סוגיות כמו ירושלים ושיבה סמלית של פליטים צריכות להיות חלק ממשא ומתן אחר".

קיסינג'ר אמר לגולדברג כי הוא "מצפה מאובמה שיציג תכנית כוללת לפני שיעזוב את הבית הלבן", ובתשובה לשאלתו של גולדברג הוא מודה שהסיכוי שישראל תקבל אותה די נמוך. אבל בינתיים הוא מעלה הצעה משלו: "האם ייתכן שסעודיה, מדינות המפרץ, מצרים, ירדן וישראל, שעכשיו משתפות פעולה נגד דאעש, ירחיבו את שיתוף הפעולה למטרות חדשות? האם הם יכולים להגיע להסכם כדי לשפר את תנאי חייהם של הפלסטינים באופן המרבי האפשרי, אולי כולל מעין־ריבונות שתבוא מיוזמתם? זה לא יהיה הסכם סופי, אבל הוא יסלק את המכשולים בפני אפשרויות שונות לשיפור חייהם של הפלסטינים. כלומר, אוטונומיה דה־פקטו ללא מבנה־על חוקי. אני לא חושב שזה בלתי אפשרי שהם ישוכנעו לעשות זאת. התקופה הנוכחית נראית מבשרת טובות עבור יוזמה כזו. תראה את הסכם הפרדת הכוחות שנחתם בסוריה ב־1974, שעדיין מחזיק מעמד. הם ממשיכים להשקיף על הקווים הללו, ולעולם לא חוצים את הגבול".