הרחות בימין סוערות בעקבות הסיכום של ראש הממשלה וראשי 'הבית היהודי' לפיו חוק ההסדרה יעלה להצבעה ללא סעיף עמונה • לצד הדיבורים על "הישג היסטורי" ו"פינוי ששווה את המחיר" יש מי שמאשימים את בנט ב"כניעה והתרפסות"

עכשיו זה סופי: חוק ההסדרה יעלה להצבעה ביום רביעי הקרוב ויזכה לתמיכת כל מרכיבי הקואליציה. הגלולה המרה: החוק לא יכלול את עמונה. מה שממתיק אותה: 'חבילת הסדרה' עליה סיכמו נתניהו ובנט, חבילה שעניינה: הסדרה של כל הקרקעות שבמחלוקת ביו"ש.

המנצחים המובהקים בסיפור הזה הם נתניהו וכחלון. נתניהו – שהצליח לכופף את בנט, כחלון – שהצליח לגרום לנתניהו לכופף את בנט. אלא שגם בנט עצמו לא בהכרח מתויג כמפסיד, זאת משום ההישג הגדול – לתפיסת גורמים רבים – שיש בחבילת ההסדרה.

המפסידים – תושבי עמונה שייעקרו מבתיהם, גם אם לגבעה סמוכה. התושבים מבחינתם מתעלמים לפי שעה מרעשי הרקע בנושא ומבהירים: "נתנגד לפינוי בכל מחיר". רב הישוב עמונה אמר הבוקר ל'קול ברמה': "הנהגה הפוליטית של הבית היהודי כשלה פה. אנחנו נתנגד לפינוי היישוב. היה צריך להכליל את עמונה בסיפור"

באופן מפתיע מעט, התכנית זוכה לגיבוי גם מחלק מהאגפים הנוקשים ביותר בהנהגת המתיישבים. כך לדוגמא כותבת הבוקר חברת הכנסת לשעבר, אורית סטרוק, כי מדובר ב"נס" והישג היסטורי. בהודעה מיוחדת שפרסמה, נאמר: "דרכו של עולם שאין בעל הנס מכיר בניסו. לכן, לתפארתם ושבחם של תושבי עמונה הגיבורים, ובתודה גדולה לחברי הכנסת ולשרים שהשקיעו את מיטב יכולתם הפוליטית והביאו להישג ההיסטורי הזה.

אני רושמת כאן את ההישגים האדירים של חוק ההסדרה (שעד לאחרונה גם אני לא האמנתי שיש לו סיכוי לעבור): לא מדובר "רק" בהסרת איום ההריסה ובהסדרתם של אלפי בתים, וגם לא "רק" בהפסקת המשחק הבג"צי המכוער במסגרתו מתעללים עותרים, פרקליטים ושופטים בחיי המתיישבים ביו"ש, החוק הזה מביא אתו בשורות חשובות נוספות.

לראשונה:
א. הכנסת היא שקובעת את עתיד ההתיישבות ביו"ש.
ב. החוק הישראלי מכיר בישראלים ביו"ש כ"תושבי האזור".
ג. החוק הישראלי מכיר בהתיישבות ביו"ש כ"צורך ציבורי" שראוי להפקיע עבורו.
ד.הכנסת מכירה באחריות המדינה למצב בו ישובים רבים ביו"ש לא הוסדרו. תושביהם אינם "עבריינים" אלא אזרחים שהמדינה מחוייבת להסדיר את ישוביהם.

שקד: "אם מנדלבליט יבטל את ההסדר – הממשלה עלולה להתפרק"

כל זה לא היה מושג ללא תושבי עמונה. אין ספק שהחוק והישגיו ההיסטוריים רשומים על שמם.

כואב שהם עצמם לא יזכו לטעום מפירותיו. וייאלצו להסתפק במתווה נפקדים (משודרג. טוב בהרבה מזה שפורסם כבר. ובכל זאת ודאי קיווינו כולנו שיוכלו להישאר בבתיהם). הצומת הזה מזכיר את הקמת המדינה בגבולותיה המצומצמים בתש"ח. הישג היסטורי ענק מחד – כאב על שלא הכל הושג מאידך.

לטעמי, אסור שהכאב (שבהחלט יש לו מקום) ימנע מאתנו לשמוח ולהודות על ההישג ההיסטורי הגדול שזכינו בו".

ח"כ מוטי יוגב ציין כי הוא "חש צער רב על כך שלא הצלחנו למנוע את פינוי עמונה ממקומה ועשרות משפחות יאלצו להתפנות ולהיות מגורשות מביתן, אך במציאות הפוליטית שנוצרה, אין רוב קואליציוני לחוק ההסדרה עם סעיף 7".

דברים ברוח דומה השמיעה הבוקר גם שרת המשפטים, איילת שקד. ראו ידיעה נפרדת.

מנגד, בהנהגת ההתיישבות נשמעים גם קולות המבקרים בחריפות את ההסכם. אחד הבולטים שבהם הוא ח"כ לשעבר יעקב כץ (כצל'ה) שטוען: "ביבי ידאג שלא יהיה רוב לחוק ההסדרה כמו פעם קודמת, כי בנט לא אמר לו שאין ממשלה אם עמונה נעקרת…אין הישג של בנט. יש הישג של ביבי שחוק ההסדרה לא עולה ועמונה מפונה בכוח בשוטרים פרשים ויס"מניקים כשבנט בתוך הממשלה. במקביל להסדר כביכול שרוה"מ סיכם לכאורה עם בנט, ידאג ביבי שמנדבליט לא יאשר אותו".

הוא מוסיף: "חבל לכבס המילים. אין קריאה ראשונה, יש עקירה. גם את זאת יודע בנט, אבל במסגרת החולשות מותר גם בנושא זה למרוח את הציבור התמים והאידיאליסטי שלנו".

על בנט עצמו כותב כצל'ה: "יש לו לבנט ללמוד הרבה מביבי. בתחום ההישרדות עדיין אין תחליף לביבי. הציבור שלנו צריך לחפש ולהעמיד מנהיג בעל אופי ויכולת הכרעה ואמירה ברורה".

4 שוטרים על כל מפגין: כך נערכת המשטרה לפינוי עמונה